ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת החלה לדון בתיקון לחוק החברות. תיקון שנועד להגביר את סיכויי הבראתן ושיקומן של חברות שנקלעו לקשיים,תוך פגיעה מסוימת בנושים מובטחים (בנקים) והגבלת כוחם של נושים סרבנים סחטניים.
הצעת החוק מבקשת להסדיר את הכלים בהם נעשה שימוש בהליך הבראת חברה תוך ניסיון לאזן בין האינטרס בהבראת החברה לבין האינטרסים של הגורמים העשויים להיפגע מההליך. עניינים רבים אינם מוסדרים בחקיקה, חלקם זכו לפתרונות בפסיקת בתי המשפט.
בין היתר מוצע, להוסיף לחוק הגדרה של המונח "הגנה הולמת" ולהרחיב את השימוש במנגנון זה, גם למצבים של שימוש בנכסים משועבדים, לרבות מכירתם ושעבודם לצורך גיוס אשראי חדש. מנגנון ההגנה ההולמת, בא לאזן בין האינטרס בהבראת החברה לבין אינטרס הנושים המובטחים, ולמנוע פגיעה בהם עקב הליך ההבראה. הבראת החברה מתנגשת בד"כ עם האינטרסים של נושים מובטחים, שיעדיפו את פירוקה ומימוש הנכסים המשועבדים להם שכן בהליך זה יש להם שליטה ומידה רבה של ודאות לגבי פירעון החוב ובו מעמדם עדיף על פני יתר הנושים. בוועדה הביעו הבנקים התנגדות נחרצת להצעת משרד המשפטים לקבוע כי לצורך ההגנה ההולמת יחושב ערך החוב המשועבד לפי ערך פירוק (אלא אם בית המשפט קבע אחרת).
עוד קובעת ההצעה כי מעמדו של בעל תניית שימור בעלות בהליך הבראה, יהיה דומה למעמד של נושה מובטח. בנושא מינוי בעל תפקיד, מוצע להותיר את מינויו של בעל תפקיד חיצוני כברירת המחדל, אך לאפשר לבית המשפט אם שוכנע שהדבר יסייע להבראת החברה, למנות נושא משרה בחברה לבעל תפקיד. ובמידת הצורך למנות בעל תפקיד נוסף לצורך פיקוח על נושא המשרה, ע"מ לצמצם את החששות העולים בהקשר זה ושבאו לביטוי גם בדיון בוועדה.
הצעת החוק קובעת הסדר שמטרתו לאפשר שימוש בנכסים המשועבדים, לרבות מכירה, השכרה ושעבוד של הנכסים, לטובת הבראת החברה. תנאי לכך הוא שהשימוש בנכס חיוני להבראת החברה ושהובטחה לנושה המובטח, הגנה הולמת.
לגבי ספק חיוני, מוצע כי בית המשפט יוכל להורות לספק, להמשיך ולספק מצרך חיוני לחברה לתקופה של עד 60 ימים ממועד מתן צו ההקפאה. הדרישה לפירעון חובות עבר או העמדת תנאים בלתי סבירים או עובדת קיום הליכי הבראה כשלעצמה – הינם טעמים בלתי סבירים לסירוב לספק את השירות.
לעומת זאת, ספק של שירותי תשתית (כדוגמת חשמל ומים או שירות תשתית אחר שיקבע השר) יהיה מחויב להמשיך ולספק את שירותי התשתית לחברה בהקפאת הליכים בתנאים הנהוגים בשוק.
הצעת החוק מבקשת להקנות לבעל התפקיד כלים לאימוץ חוזים קיימים או לוויתור עליהם, ככל שהדבר דרוש להבראת החברה. החידוש המשמעותי הוא באפשרות לאמץ חוזה קיים, מקום בו הצד השני זכאי לבטלו. בית המשפט יידרש לאשר אימוץ חוזים קיימים. עוד קובעת הצעת החוק כי אין תוקף לתניות חדלות פירעון שלפיהן החוזה מתבטל או ניתן לביטול, במקרה בו החברה נכנסת להליכי הבראה או בשל מצב כלכלי קשה של החברה.
עוד מוצע לעגן בחוק את סמכות בעל התפקיד לקבל אשראי חדש לצורך הבראת החברה, באישור בית המשפט ולקבוע כי מעמדו יהיה כשל הוצאות הבראה. החידוש המשמעותי בעניין זה הוא הסמכת בית המשפט להבטיח את האשראי החדש בשעבוד על נכסי החברה, לרבות שעבוד על נכס המשועבד לנושה מובטח, ואף בדרגת עדיפות על פני הנושה המובטח. עניין זה מעורר התנגדות רבה מצד הבנקים.
הצעת החוק מבקשת לאפשר לבית המשפט לכפות הסדר על אסיפה מתנגדת בהתקיים שני תנאים מצטברים: כאשר קיימת הסכמת רוב לערך הנשייה. ובמידה וההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל אסיפת סוג שהתנגדה לה. אם אסיפת הנושים המובטחים מתנגדת להסדר, יהיה על בית המשפט להשתכנע כי לנושים אלו משולם מלוא החוב המובטח.