אופנהיימר: סקירת הנתונים המרכזיים מלמדת כי מספר מקומות העבודה שנוספו למשק האמריקאי בחודש מרץ עמד על כ 120 אלף בלבד וזאת לעומת תוספת של 240 אלף בחודש פברואר 2012 וציפיות למספר של מעל 200 אלף גם החודש (ציפיות שנבנו לאור ממוצע של כמעט 250 אלף בשלושת החודשים האחרונים). שיעור האבטלה, אגב, המשיך לרדת לרמה של 8.2%, אולם אין הדבר מהווה סיבה למסיבה כפי שאסביר בהמשך (שוב קללת הירידה בכוח התעסוקה). מספר מקומות העבודה שנוספו על ידי הסקטור הפרטי עמד על מספר צנוע של 121 אלף בעוד הממשלה אחראית אל ירידה של אלף מקומות במהלך חודש מרץ. עוד אציין כי השכר הנומינאלי לשעה עלה ב 0.2%, אבל זה לווה בירידה של מספר שעות העבודה הממוצע מ 34.6 ל 34.5. שילוב של כל הנתונים מלמד על קיפאון בשכר הכולל במשק וזה כמובן אינדיקאטור לא טוב לצרכן האמריקאי לחודשים הבאים.
אגב – מתוך התוספת של ה 120 אלף מקומות עבודה למדנו כי 90 אלף מיוחסים למודל ה birth/death שהוכיח את עצמו כבעייתי בתקופות בהן הכלכלה משנה כיוון.
שיעור האבטלה ירד החודש רק בגלל ירידה של 164 אלף במספר האנשים שבכוח העבודה. למעשה, מספר המועסקים על פי סקר משקי הבית ירד ב 31 אלף (ירידה ראשונה מאז יוני 2011) וירידה של 133 אלף איש במספר הבלתי מועסקים. יש לזכור כי הירידה המתמשכת בכוח התעסוקה בארה"ב ובשיעור ההשתתפות של אוכלוסיית ארה"ב בשוק העבודה מהווים בעיה כרונית ומבנית קשה מאז המשבר של שנת 2008. מוזר שהשווקים עוד מתייחסים ברצינות לנתונים הפורמאליים של שיעור האבטלה לאור החלק המהותי שמוסבר בהמשך הירידה של שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בשוק זה. ברור כי בקיזוז של פרמטר זה השיפור בשיעור האבטלה הייתה כמעט ובלתי מורגשת.
ארה"ב חזרה למצב שאפיין את שנות ה 70 ותחילת שנות ה 80 מבחינת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. בהחלט לא מצב משביע רצון או מצב שמשקף נורמאליות. אגב, אם מחשבים את שעות העבודה המצטברות שעבדו אנו מקבלים תמונה לא פשוטה. שילוב של ירידה בהיקף ההשתתפות, יחד עם ירידה במספר שעות העבודה הממוצע בשבוע מביא לירידה של 0.2% בהיקף השעות הללו (ירידה שלא ראינו בשבעה חודשים האחרונים). נזכיר כי מספר זה מהווה אינדיקאטור שנחשב כבעל מתאם לשינוי בתוצר. אפילו נקודת האור היחידה (בערך) בדוח התעסוקה בדמות של תוספת נאה (רביעית ברציפות) של הסקטור היצרני בדמות של 37 אלף איש, קוזזה בנתון של ירידה בהיקף שעות העבודה הממוצע של סקטור זה ב 0.7%.
בואו ניקח שני צעדים אחורה ונסתכל על התמונה הכוללת. במיתון של שנת 2008 המשק האמריקאי איבד 8.8 מ’ מקומות עבודה. ההתאוששות ה"מופלאה" עד כה החזירה רק 3.6 מ’ מקומות עבודה (או 41%). זה כמובן לא לוקח בחשבון שחלפו מאז קרוב ל 3.5 שנים בהם נוספו אנשים נוספים כפוטנציאל למעגל העבודה. כלכלת ארה"ב לא מסוגלת להציג התאוששות אמת כל עוד לא נראה שינוי מהותי בשוק העבודה, גם אם טריק סטטיסטי או מדיניות ממשלתית/מוניטארית כאלה או אחרים יוצר מצג שווא למשך כמה חודשים. רבים "מנכסים" את הנתונים הטובים האחרונים למזג האוויר החמים יחסית שהיה בארה"ב בחורף, אולם אני מוכרח לציין כי אני פחות מייחס לכך חשיבות. מבחינתי גם אם היה חם ולכן קבלן גייס אנשים לבנות בפברואר יותר מאשר היה צפוי, הרי שמדובר בגיוס אמיתי ובפעילות כלכלית אמיתית. אם לעומת זאת מדובר על תגובה כזו או אחרת לנזילות או בהשפעה של תיקוני עונתיות כאן יש מקום אמיתי סקפטיות לגבי חוזק ואמינות ההתאוששות.
והחלק החיובי (לשוק) – עוד כמה חודשים עם מספרים כאלו ותקבלו את ההרחבה הכמותית השלישית שהפד לקח מהשווקים ביד גסה בשבוע שעבר. סליחה מראש על הציניות... זו פשוט המציאות ולא אני.