רונן מנחם מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות: בימים האחרונים עוררה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעס והתרגשות, בעקבות הודעתה כי תחשב מעתה את שיעור הבלתי מועסקים במשק – נתון כלכלי וחברתי מהמדרגה הראשונה – מחדש. היא עושה זאת על מנת להתאים את החישוב למקובל בארגון OECD . לצורך כך: לכוח העבודה הנכלל במדגם בישראל צורפו אנשי השירות הצבאי (חובה וקבע). הוגדל מספר הישובים במדגם מ-370 ל-470 מדי חודש. קוצרה תדירות המדגם מרביע לחודש.
הטענות כנגד הלמ"ס הן שהשינויים הללו היו צריכים להקטין את שיעור הבלתי מועסקים, הנמוך גם כך, אך לפי הלשכה שיעורם גדל דווקא בשיעור ניכר. סתירה לכאורה זו גרמה לרבים לתהות על טיבם וקנקנם של נתונים חשובים אחרים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחשבת, בפרט נתונים המשמשים לשיח החברתי והפוליטי. אנו מצטרך להמתין להסברים, אך בינתיים כדאי להריע מעט את העניינים. בפרט, יש לזכור כי:
נתוני הבלתי מועסקים החודשיים היו תמיד תנודתיים מאוד, הם נמסרו בפיגור (לעיתים תלת חודשי) ומדי פעם תוקנו לאחור בפתאומיות – שילוב די בעייתי לנתון כה מרכזי. בכל העולם, לא רק בישראל, נעשים שינויים תכופים בהגדרת שיעור הבלתי מועסקים, המשנים את התוצאות מקצה לקצה.
שיעור הבלתי מועסקים מחושב בצורות שונות לחלוטין במדינות שונות – לעיתים כדי לשרת מדיניות זו או אחרת. סתירות כביכול בין נתוני התעסוקה לבין נתוניהם של אלו שאינם מועסקים הן דבר שבשגרה ברוב המדינות בעולם. לדוגמא:
בבריטניה מקובלות שתי מדידות שונות, הלקוחות ממאגרי נתונים שונים ונותנות תוצאות שונות: האחת מודדת את מספר האנשים המקבלים דמי אבטלה ואמות המידה לכך מעודכנות לעיתים קרובות על ידי הממשלה – על פי רוב כדי להקטין את מספרם. האחרת מודדת את כוח העבודה, בו נמצאים גם אנשים שכלל אינם זכאים לדמי אבטלה.
בארה"ב קורה לא אחת כי נתוני סקר משקי הבית, הבוחן את התמורות בכוח העבודה האזרחי, מתנגשים עם נתוני סקר התעסוקה של משרד העבודה, כך שבד בבד נרשמות ירידה חדה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי וירידה חדה בשיעור הבלתי מועסקים. בחודש ינואר, לדוגמא, כ-2.3 מיליון אנשים אבדו את עבודתם, או נטשו את כוח העבודה, אך שיעור הבלתי מועסקים הרשמי שב וירד מ-8.5% ל-8.3% מכוח העבודה. לפי אתר Orlando Sentinel, בין דצמבר 2010 לדצמבר 2011 ירד שיעור הבלתי מועסקים במדינה זו מ-11.5% ל-9.5%, אך רק מחצית מהירידה נזקפה לזכות גידול בתעסוקה! השאר נזקף לחובת קיטון בכוח העבודה. לפי חישוביו, לו היה כוח העבודה נותר ללא שינוי, שיעור הבלתי מועסקים היה עומד על 10.4% בסוף התקופה.
גם הסדרה החדשה עדיין מצביעה על שיעור בלתי מועסקים נמוך בארץ (6.6% מכוח העבודה). מבט חטוף על ארה"ב (8.3%) וגוש האירו (10.8% and rising) יסביר לנו עד כמה.
לא זו בלבד – נקודת השבר בסדרה לא צריכה להשכיח את הירידה העקבית בשיעור הבלתי מועסקים בשנה האחרונה. אנו נצטרך לבחון אם דפוס זה מחזיק גם בסדרה החדשה, שכן בחלוף הזמן, נקודת השבר עצמה תלך ותאבד חשיבות.
להלך הרוח הכלכלי חשיבות רבה להתנהגות הנתון: בתקופות של אופטימיות כלכלית, אנשים רבים ממהרים לשוב לחפש עבודה, אך לא בהכרח מעסיקים רבים ממתינים להם, כך שדווקא אז עולה שיעור הבלתי מועסקים. מנגד, בתקופות של פסימיות, רבים נוטשים את שוק העבודה (עובדים מתייאשים) ושיעור הבלתי מועסקים יורד. בתקופה בה השוק פוסח על שני הסעיפים, נהוג לראות עלייה בשיעור המשרות חלקיות ו/או הזמניות, דבר העשוי גם כן לתמוך בשיעור בלתי מועסקים נמוך יותר. לכן, אין די בבחינת כיוון השינוי, אלא גם סיבותיו. שיעור הבלתי מועסקים הינו נתון מתעתע גם בשגרה.
בשלהי השנה שעברה הופתע המשק דווקא בכיוון ההפוך: הלשכה הודיעה אז כי שיעור הבלתי מועסקים עמד על 5% והיה נמוך בהרבה מרמתו טרם המשבר (6%); רמה נמוכה זו הצביעה על משק בתעסוקה מלאה, שכן לעולם לא נגיע לאבטלה אפסית: יש אבטלה מבנית ויש אבטלה חיכוכית, הקשורה בכך שלוקח זמן לעבור ממקום עבודה אחד לאחר. בשל אופיו של הנתון, לא היה צריך אז לצאת במחולות, כפי שעתה אין צורך להיכנס למרה שחורה.
תופעה של שבירת סדרות עיתיות ושינוי מקצה לקצה של התמונה המתקבלת אינה נדירה ואינה רק נחלתם של שוקי העבודה בארץ ובעולם. לדוגמא, לפני מספר חודשים הודיעה התאחדות הקבלנים האמריקאית כי מספר הדירות יד שנייה, שנמכרו בארבע השנים האחרונות, נמוך ב-14% בהשוואה לפרסומים קודמים. התחזיות עד אז, שרבים כל כך בשוק ההון התנהלו לאורן, הפכו בן רגע לא רלוונטיות. אין צורך להכביר מילים עד כמה שוק הדיור בארה"ב ממקד עניין ברמה המקומית והגלובאלית ועד כמה חשוב לדעת מה בדיוק מתרחש בו.
בשל הבעייתיות הכרוכה בנתון, חשוב לנצל את האירוע האחרון כדי להדגיש את הצורך בבחינת מדדי תעסוקה נוספים, זמינים ומהימנים. כך, מי שתר אחר סימנים לרעה בתחום התעסוקה לא צריך היה להמתין להודעת הלמ"ס; לא זו בלבד, עיתוי ההודעה היה מתעה אותו. לדוגמא: סעיף התעסוקה במדד מנהלי הרכש בתעשייה מצביע כבר שבעה חודשים על התכווצות והנה דווקא בפעם האחרונה נרשמה בו הטבה.
לפי מדד אמון הצרכנים לפי TNS, 42% ממשקי הבית טוענים כי יש היום מעט משרות זמינות, פי 2 מאלו הטוענים כי יש הרבה משרות. לא זו בלבד, במבט לששת החודשים הבאים, 20% חוששים כי מספר המשרות יקטן ו-12% בלבד מקווים כי יגדל, אך רוב הציבור פשוט לא יודע מה יקרה בשוק העבודה ולכן תיתכנה הפתעות בהמשך.
וכך, למרות שמדובר בנתון משמעותי ומתוקשר, היכולת להסתמך על שיעור הבלתי מועסקים בארץ ובעולם הייתה תמיד מוגבלת מאוד והרשויות הקפידו להיזהר בו. גם אנו צריכים לעשות זאת. גם לאחר שיתקבלו ההסברים הנוספים מהלמ"ס, את נתון האבטלה נצטרך להמשיך לבחון בזהירות ועל פני זמן.