סקירות מאקרו

”חוסר-יכולת של מנפיקי החוב לשרת את חובם היה הגורם המכריע בשנת 2011 על מחירי איגרות החוב הקונצרניות”

מיטב: בסיכום השנתי, בקרב איגרות החוב הקונצרניות, מדד התל בונד השקלי אשר רשם רווח הון של 5.0%. התל-בונד 20 רשם רווח הון של 0.7% ותל-בונד 40 רשם הפסד הון של 1.6%

מערכת ספונסר 01/04/2012 10:35

א+א-

מיטב: גם בשוק האג"ח הקונצרני נרשמו מגמות שונות לאורך כל השנה. עם זאת, בדומה האפיק הממשלתי בסיכום השנתי, האפיק הקונצרני השקלי הציג ביצועי יתר, ביחס לאפיק הצמוד. שוק איגרות החוב הקונצרניות הושפעו במהלך השנה, בין היתר מהגורמים הבאים:

 

(1) נתונים מאקרו כלכליים חיוביים בתחילת השנה, כאשר בהמשך השנה נתונים אלה נחלשו.

(2) ניסיון לדחיית חוב והסדרי חוב על ידי חברות בבורסה המקומית.

(3) המחאה החברתית.

(4) האביב הערבי.

(5) הורדת דירוג האשראי של ארה"ב והחרפת משבר החובות באירופה אשר הביא לדאגה מפני מיתון חוזר בעולם.

(6) התפתחות של משבר אשראי שמשמעותו קושי בגיוס\מחזור הון בשוק המקומי.

 

חוזקו של האפיק הקונצרני בא לידי ביטוי, כך שעד חודש אפריל פער התשואה בין מדד התל-בונד 60 לבין האיגרות הממשלתיות המקבילה הלך והצטמצם.

 

בשלהי חודש מאי, פורסמה הודעה כי החברות הציבוריות אלביט הדמיה ופלאזה מתקשות לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי בנק הפועלים. ההודעה (כתוצאה מאפקט פסיכולוגי) הביאה לירידה במחירי איגרות החוב הקונצרניות בשוק ועלייה בפער התשואה בין האיגרות הקונצרניות לאיגרות הממשלתיות.

 

בהמשך השנה, בשלהי חודש יולי, התפרסמו הודעות על מספר הסדרי החוב במשק (כגון, חברות בבעלותו של אילן בן דוב וחברות בבעלותו של יצחק תשובה) וחשש המשקיעים מפני אי יכולת שירות החוב של החברות בהן השקיעו את כספם עלה. כתוצאה, נרשמו ירידות מחירים חדות במחירי איגרות החוב, במיוחד בקרב חברות אלו, אך לא רק בהן ופער התשואה בין האיגרות הקונצרניות לאיגרות הממשלתיות התרחב במידה ניכרת.

 

גם למחאה החברתית, לנתונים המאקרו כלכליים השליליים מחו"ל, ולהחרפה במצב הגיאו-פוליטי, הייתה השפעה שלילית על המסחר באיגרות החוב. לדוגמא, איגרות החוב של חברת ’אמפל’ – אשר רשמו הפסדי הון כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז ממצרים לישראל בעקבות המהפכה שהתרחשה שם.

 

איגרות החוב של הבנקים היו בהחלט השקעה כדאית בשנת 2011, ובאפיק נרשמו תשואות נאות במהלך השנה. מתוך 74 איגרות חוב של חברות בנקאיות הנסחרות בבורסה (צמודות מדד ושקליות), רק איגרת אחת רשמה הפסד הון (שטר התחייבות של בנק דיסקונט) של 0.1%.

 

עם זאת, אין ספק, ובאופן לא מפתיע, כי הפרסומים על חוסר-יכולת של מנפיקי החוב לשרת את חובם היה הגורם המכריע בשנת 2011 על מחירי איגרות החוב הקונצרניות.

 

בסיכום השנתי, בקרב איגרות החוב הקונצרניות, מדד התל בונד השקלי אשר רשם רווח הון של 5.0%. התל-בונד 20 רשם רווח הון של 0.7% ותל-בונד 40 רשם הפסד הון של 1.6%.

 

הפער בין מדד התל-בונד השקלי לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב במהלך השנה בכ-195 נ"ב. הפער בין מדד התל-בונד 20 לאיגרות הממשלתיות המתאימות גדל במהלך השנה בכ-110 נ"ב. בין התל-בונד 40 לאלו הממשלתיות המתאימות הפער גדל ב-292 נ"ב.

 

בשנת 2012 צפוי להיפרע חוב קונצרני (קרן+ריבית) בהיקף של 26.9 מיליארד ש"ח. חלק נכבד מסכום זה הינו חוב של ה"טייקונים" המקומיים. לדוגמא, לחברות אשר בשליטתו של יצחק תשובה, יפרע חוב בהיקף של כ-1.3 מיליארד ש"ח. לחברות אשר בשליטתו של נוחי דנקנר, יפרע חוב בהיקף של כ-3.0 מיליארד ש"ח.

 

המלצות השקעה:

(1) להערכתנו, יש להתמקד במח"מ בינוני, כ-4 שנים.

(2) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של ’+A’ וגם ’A’, במח"מ של 4-3 שנים. איגרות אלו משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.

(3) איגרות החוב הממשלתיות מתאימות רק לרגישים מאוד לסיכון. לאלו, אנו ממליצים להתרכז במח"מ קצר עד בינוני.

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה