מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר נותר ללא שינוי. עליות בולטות נרשמו בסעיף הפירות והירקות (3.2%) וסעיף תחבורה ותקשורת (0.4%). מנגד חלה ירידה עונתית בסעיף הלבשה והנעלה (5.6%).
סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם המהווה כ- 20% מהמדד עלה בשיעור מתון של 0.1%. סעיף זה המבוסס על מחיריהם של חוזי שכירות מתחדשים נוטה להיות חיובי בחודש פברואר, המאופיין בעלייה עונתית בהיקף הפעילות בשוק השכירויות. העונתיות החיובית נמשכת לרוב עד חודש ספטמבר.
במקביל, חלה עלייה בשיעור של 0.1% במדד סקר מחירי הדיור (אשר אינו כלול במדד המחירים לצרכן), המבוסס על מחירי עסקאות הקנייה והמכירה של דירות, כפי שהן מדווחות לרשויות המס. נתון זה עולה בקנה אחד עם העלייה המחודשת לביקוש לדירות חדשות לרכישה, אשר נרשמה בחודשים ינואר – פברואר. אנו מעריכים כי על רקע ההתפתחויות השונות בשוק הדיור, החזרה של רוכשי דירות לשוק תהיה חלקית ולכן משקי בית רבים יתווספו לביקוש בשוק הדירות להשכרה. ביקוש זה יתמוך בהמשך עלייה של מחירי השכירות בשנה הקרובה, אשר תבוא לידי ביטוי בעלייה של מדד שירותי דיור בבעלות דייריהם.
קצב עליית המחירים ב- 12 החודשים האחרונים עומד על 1.7%, מעט מתחת למרכז טווח יעד יציבות המחירים (1-3%). אנו מעריכים כי בהמשך השנה תחול עלייה של האינפלציה לעבר הגבול העליון של היעד, זאת על רקע עלייה במחירי הדיור (כפי שהם נמדדים במדד) ומחירי הדלק, התייקרות מחירים מיובאים ועלייה במחיריהם של מוצרים מפוקחים.
התמתנות האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים נובעת בעיקר מהשפעות עונתיות
ההסבר לירידת האינפלציה החל מחודש ספטמבר 2011 טמון במידה רבה בהשפעות עונתיות שונות, כגון, העונתיות המאפיינת את הסעיפים: הלבשה והנעלה, הדיור, נסיעות לחו"ל ועוד. התרשים שלהלן מציג את שיעור השינוי החודשי של מדד המחירים לצרכן ואת שיעור השינוי החודשי של המדד המנוכה מהשפעות עונתיות. ניתן לראות כי מאז חודש ספטמבר, שיעור עליית המדד היה נמוך יותר משיעור עלייתו לאחר ניכוי ההשפעות העונתיות. כלומר, לרכיבים העונתיים הייתה השפעה ממתנת על המדד ואילולא השפעתם הממתנת, היה מדד מדד המחירים לצרכן עולה בשיעור גבוה יותר, ככל הנראה בסדר גודל של כ-0.2% לחודש. בחודשים הבאים צפויה לקטון ההשפעה הממתנת של הגורמים העונתיים ובחלקם אף יתמכו בעליית מחירים. לאור זאת, ירידת האינפלציה אינה צפויה להימשך וכאמור, בהמשך השנה, צפויה האינפלציה לעלות לעבר הגבול העליון של יעד יציבות המחירים (1-3%).
המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש פברואר עלה ב-0.2% ובמונחים שנתיים הסתכמה עלייתו ב- 2.3%. כפי שניתן לראות בתרשים, קצב העלייה השנתי נמוך משיעור הצמיחה הממוצע של המשק, אשר עמד בשבע השנים האחרונות על כ-5%, וכן מתחזית בנק ישראל לצמיחה בשנים 2013-2020 אשר עומדת בממוצע על 3.25%[1]. התפתחות המדד המשולב משקפת את ההאטה בפעילות הכלכלית אשר צפויה לאפיין את שנת 2012.
בבחינת רכיבי המדד עולה כי מדד הייצור התעשייתי עולה בחודשים האחרונים בקצב מתון. במקביל מדד יצוא הסחורות מצוי במגמת ירידה. נציין כי מדד היצוא מגלם מגמה מעורבת של ענפי היצוא. למעט ענף הכימיה והתרופות אשר רשמו ירידה חדה על רקע ירידה בביקושים לתוצרתם, ענפי יצוא אחרים עולים או שומרים על יציבות. מדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים נע מאז ראשית 2011 סביב רמה ממוצעת קבועה, ללא מגמת צמיחה כלשהי, כאשר דשדוש זה מקבל ביטוי בהתמתנות מדד יבוא מוצרי הצריכה מהרמות הגבוהות בו הוא היה במהלך 2011. מדד היבוא צפוי בהמשך להתמתן הן בשל השפעות מחיר והן בשל השפעות כמות. נתוני המחירים של סחר החוץ מצביעים על כך שלאחר תקופה ממושכת של עלייה במחירי הסחורות המיובאות, ברבע הרביעי של 2011 נרשמה ירידת מחירים, אשר מבטאת את ההאטה בסחר העולמי.
לסיכום, נתוני המדד המשולב עקביים עם צמיחת המשק בקצב איטי מזה שהיה בשנות הגאות של המשק. מדובר על צמיחה חזויה של כ-2.7% בשנת 2012 (כאחוז אחד לנפש), הגבוהה מזו החזויה במרבית המדינות המתקדמות, בפרט בגוש האירו.