הכנסת קיימה היום דיון על עמלות הבנקים ועל הריבית שהם גובים מהלקוחות הפרטיים. ממחקר של אילנית בר ועמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי הריבית על משיכת יתר במערכת הבנקאות בישראל מסתכמת ב-8.26% בממוצע, לעומת ריבית ממוצעת של 3.59% במדינות מערב אירופה
מהמחקר עולה תמונה קשה שלפיה מערכת הבנקאות בישראל סובלת מריכוזיות כמעט כפולה מהממוצע במדינות מפותחות, תחרותיות נמוכה, יעילות תפעולית נמוכה בהשוואה בינלאומית, מרווחי ריבית גבוהים והטיית אשראי לטובת המגזר העסקי על חשבון משקי הבית והעסקים הקטנים.
בפתח הישיבה התייחס היו"ר לדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם אתמול, ממנו עולה כי ריבית האוברדרפט בישראל היא כפולה ואף למעלה מכך ביחס לאירופה. "בתקופה הקרובה, במהלך פגרת הכנסת או אחריה, המחאה החברתית צפויה לחזור כשהנושא הפיננסי הולך לעמוד במוקד וצריך לתת מענה לדברים", אמר היו"ר שאמה-הכהן לנגיד ולמפקח על הבנקים.
הנגיד פישר התייחס לדוח ואמר כי ישנה ועדה בראשות המפקח שבודקת את התחרותיות בבנקים. "אני מניח שאחת ההמלצות תהיה להביא בנקים זרים לישראל", אמר הנגיד. ביחס לנתונים במחקר הוסיף הנגיד כי ההשוואה היא מסובכת מאחר שהמערכות הבנקאיות בעולם שונות. "בארה"ב למשל אין אוברדרפט ואם למישהו יש חוב לבנק הוא צריך לגייס אשראי חוץ בנקאי בריבית של יותר מ-19%", הסביר.
עוד הוסיף פישר: "אם לא נשמור על יציבות המערכת כולנו נשלם את המחיר, הרי הבעלים של הבנקים יושבים כאן באולם – זה הציבור הרחב שמחזיק בבנקים באמצעות קרנות הפנסיה. אסור להיתפס לאשליה פופוליסטית שאפשר לקבל דברים בחינם". הנגיד אף התייחס לטענות כאילו יש מחנק אשראי לקבלנים ואמר כי הקבלנים רוצים אשראי כדי לא להוריד את מחירי הדירות.
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, התייחס גם הוא לדוח הממ"מ וטען כי אזרחי ישראל לא משלמים ריבית גבוה יותר מאירופה. הוא אף טען כי "הדוח לא קשור למציאות" והוסיף כי אזרחי ישראל לא משלמים תשלום עודף של 4.3 מיליארד שקל לבנקים. מנהל המחלקה התקציבית במרכז המידע והמחקר של הכנסת, עמי צדיק, הגיב ואמר כי טיוטת הדוח הוגשה לבנקים וכי איגוד הבנקים העביר למרכז השוואות מגמתיות.
ח"כ עינת וילף טענה כי משקי הבית החלשים משלמים מחיר גבוה עבור אשראי שהוא בסיכון נמוך, וכך מסבסדים אשראי מסוכן בעלות נמוכה שניתן ללווים הגדולים. הנגיד השיב לה ואמר כי בתחומים מסויימים, כמו בתחום המשכנתאות, קיימת תחרות אינטנסיבית שמטיבה עם משקי הבית. המפקח זקן הודה כי המערכת היא ריכוזית וצריך לבחון את התחומים בהם התחרותיות נמוכה, אך ציין כי זה מה שעושה הוועדה בראשותו.
במהלך הדיון הציג היו"ר בפני הנגיד דף חשבון של סטודנטית ששילמה 53 שקלים עבור מכתב שהודיע לה על חריגה בחשבון. "אם המכתב נשלח באופן אוטומטי אין הצדקה לגבות עליו עמלה כל כך גבוהה", אמר ח"כ שאמה-הכהן. עובד לשעבר בבנק לאומי, אריאל מרום, שנכח בדיון, אמר באופן חד משמעי כי מדובר במכתב ממוכן. הוא אף הוסיף כי 85% מהלקוחות משלמים על האוברדרפט ריביות גבוהות של 13%-16%, בעוד 15% מהלקוחות משלמים ריביות נמוכות של פריים פלוס 1%. "85% מהציבור נגזלים כשרק 15% החזקים מקבלים הטבות והרגולציה חייבת להתערב", אמר. המפקח על הבנקים טען מנגד כי האשראי הוא מותאם לסיכון, והסביר כי האשראי לדיור נמוך יותר כי הסיכון נמוך יותר. הוא הוסיף וקרא לציבור להתמקח, לעשות השוואות ולסייע בכך להגברת התחרות.
ח"כ עמיר פרץ ציין כי הבעיה היא לא חינוך פיננסי, כי הדבר הזה יזרוק את האשמה על הציבור. "צריך לייצר תחרות פיננסית ולא חינוך פיננסי ולהחזיר לנו את האחריות מול הגופים שלאזרח קשה להתמודד איתם", אמר. ח"כ וילף אמרה דברים דומים וציינה כי הבעיה היא בשקיפות וכי לציבור אין מידע. "אנחנו עובדים על הצעת חוק לאפשר השוואה בין ריביות עו"ש וצריך לאפשר להצעות כאלה לעבור", אמרה. "אם תהיה שקיפות תהייה גם תחרות, הבנקים לא יכולים להגיד שהם לא יוכלו לנהל מודל כלכלי מרוויח אם לא נותנים להם לעשוק את הציבור".
במהלך הדיון קיבלה הוועדה את דוח הפיקוח על הבנקים בנושא העמלות, ממנו עולים נתונים המעידים על התגברות התחרותיות. לפי הדוח של בנק ישראל, בנק יהב הוא הבנק הזול ביותר, בפער משמעותי מיתר הבנקים (6.3 שקלים בממוצע לחשבון בחודש). לעומת זאת, הבנקים ערבי ישראלי, מרכנתיל, איגוד ופאג"י הם היקרים ביותר (מעל 19.6 שקלים). בנק הפועלים הוא הזול ביותר מבין 5 הבנקים הגדולים (12.6 שקלים בממוצע לחשבון בחודש) והבנק הבינלאומי הוא היקר ביותר (17.6 שקלים). כמו כן, ישראכרט היא הזולה ביותר מבחינת עלות אחזקת כרטיס אשראי (3.8 שקלים בחודש בממוצע) וכא"ל היא היקרה ביותר (10.01 שקלים). עוד עולה מהדוח כי, ברבעון השלישי של 2011 חלה ירידה בהוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית על שירותי חשבון עו"ש נפוצים ב-5 הבנקים הגדולים, לעומת הרבעון השלישי ב-2010. כמו כן חלה באותה תקופה ירידה בעלות הממוצעת של החזקת כרטיס אשראי.
הפיקוח על הבנקים אף פרסם נתונים על עלות ביצוע פעולות בניירות ערך ישראלים. לפי הנתונים, שיעור העמלה הנמוך ביותר על קנייה, מכירה ופדיון של ניירות ערך הוא בבנק יהב (0.6% לפעולה), והיקר ביותר בבנקים אוצר החיל ומסד (0.8% לפעולה). כמו כן קיים פער משמעותי בעמלת ניהול פיקדון ניירות ערך, כאשר גם כאן בנק יהב הוא הזול ביותר. סימולציה שערך הבנק העלתה כי ניהול פיקדון ניירות ערך של 100 אלף שקל ברבעון, ללא פעולות קנייה או מכירה ולפי העמלה התעריפית (ללא הנחה), תעלה בבנק יהב כ-47 שקלים בחודש, לעומת זאת העלות היקרה ביותר בבנקים אוצר החיל, מסד ודיסקונט תעמוד על כ-67 שקלים בחודש. מבין 5 הבנקים הגדולים, העלות הזולה ביותר הוא בפועלים ולאומי ועומד על כ-50 שקלים בחודש.
בתגובה נמסר מאיגוד הבנקים כי המערכת הבנקאית בישראל איננה יקרה מהעולם בתחום שירותי הריבית ולפי מחקרים שפורסמו לאחרונה אף זולה. זאת בניגוד לתמונה שעולה מעבודת מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוגשה לוועדת הכלכלה.
הנתונים שמוצגים בעבודת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אינם מייצגים את ריבית האוברדראפט של משקי הבית. השוואה נכונה של מגזר זה מעלה תמונה שונה לחלוטין: כך למשל, עומדת ריבית משיכת היתר ביוון על שיעור של 11.46% ובפורטוגל על 12.85% באותה תקופה, ולא כמוצג בעבודה.
תמונה דומה משתקפת גם לגבי מדינות נוספות והממוצע של ריבית משיכת היתר של משקי בית בגוש היורו עמד על 8.89%, וזאת בניגוד לאופן בו ניתן להבין את ממצאי מרכז המידע של הכנסת.
גם מחקרים נוספים שבדקו את מצבם של משקי הבית בתחום הריבית הגיעו למסקנה כי לא קיים כשל בתחום זה. מחקר של בנק ישראל הבודק את מדד כוח השוק שפועל על מגזר משקי הבית, מציג דמיון רב בין כוח השוק על משקי הבית באיחוד האירופי, לבין ישראל. בשנתיים האחרונות אף ניכר כי כוח השוק על מגזר משקי הבית בישראל נמוך מהממוצע האירופי.