ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה אמש (ב’) לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ שי חרמש, לתיקון חוק החוזים האחידים וקביעת שער מזערי להצמדה כתנאי מקפח. כיום נקבע לעיתים בחוזים אחידים שער מזערי למדד, כך שאם המדד יורד מתחת לאותו שער מזערי הצרכן לא נהנה מהירידה. לפי ההצעה של ח"כ חרמש, ההצמדה למדד תהיה לשני הכיוונים ותופיע בחוזה האחיד. כך שאם המדד יעלה הצרכן אכן ישלם יותר, אולם אם המדד ירד לעומת המדד בעת חתימת החוזה הצרכנים ייהנו מכך וישלמו פחות.
ח"כ חרמש הסביר כי לחוזים האחידים יש היום רק כיוון אחד – למעלה. איש לא שם לב שיש פה תנאי מקפח, שאם המדד יורד הצרכן לא נהנה מכך. עוד הוא הסביר כי לפי הסיכום אליו הגיע עם משרדי הממשלה הצעתו לא תחול על חוזים שכבר נחתמו. "אפילו נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, גילה לנו באחת מישיבות ועדת הכספים שהוא בעצמו לא מבין את הניירות שנשלחים אליו מהבנק – קל וחומר כשמדובר בצרכן הממוצע", אמר ח"כ חרמש. "הלקוח מגיע לבנקים או לעסקה ארוכת טווח אחרת בעמדת נחיתות מובנית, הוא לא מסוגל לבצע הערכת סיכונים בקשר להלוואות או משכנתאות ומוכן לשלם מחיר גבוה".
נציגת איגוד הבנקים, עו"ד לבנת קופרשטיין, אמרה כי האיגוד סבור שאין מקום להתערבות בחוזים בתחום המערכת הבנקאית. היא הסבירה כי המערכת הבנקאית מציעה ללקוחות מגוון רחב של הלוואות, כאלה עם שער רצפה – שבהן הלקוח לא נהנה מירידת המדד או הדולר, וכאלה ללא שער רצפה – שבהן הלקוח נהנה מהירידה. לדבריה, יש לכך משמעות על תמחור ההלוואה וללקוח יש אפשרות בחירה. היא טענה שצמצום אפשרות הבחירה יפגע בלקוח.
ח"כ חרמש טען כי מי שלוקח משכנתה תמיד יהיה חלש מול הבנק והוא גם לא קורא את כל עשרות עמודי ההסכם עליהם הוא נדרש לחתום. היו"ר שאמה-הכהן הוסיף גם הוא כי גם הלקוחות האינטליגנטיים לעיתים לא יודעים על מה הם חותמים, וציין כי הוא עצמו לקח משכנתה כזו עם שער רצפה של 4.5 שקל לדולר והבין את הטעות רק כאשר הדולר ירד אבל ההחזר על ההלוואה הדולרית לא ירד.