בבנק לאומי מעריכים כי נתוני מאזן התשלומים של ישראל שהיו מאוזנים בשנת 2011 יהיו שליליים בשנת 2012 והם יגרמו לכך כי השקל לא יוכל לחזור ולהתחזק כפי שהיה בשנים 2008-2010. להלן סקירת מאקרו שפרסמו:
חודש פברואר היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 3.0 מיליארד שקלים, אשר נובע מירידה ריאלית בהכנסות ממסים לצד עלייה בצד ההוצאות מעבר לתכנון התקציבי. נזכיר כי בחודש ינואר הסתכמה הפעילות התקציבית בעודף גבוה יחסית לשנים קודמות (ראי/ה תרשים), זאת מאחר שבצד ההכנסות נכללו הכנסות מסים חריגות וחד פעמיות הנובעות מפעילות בסוף 2011.
מתחילת 2012 הוצאות הממשלה עלו ב- 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי בתקציב שנת 2012 תוכננה עלייה של 4.9% בהוצאות המשרדים לעומת תקציב 2011. נציין כי להוצאות המשרדים נוספו השנה עלויות של תוספות שכר במגזר הציבורי וכן עלויות הנובעות מיישום של חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג. לפי בחינה שערך בנק ישראל, ההוצאות הנ"ל לא צפויות להיות מכוסות במלואן על ידי צמצום בסעיפי הוצאה אחרים. בנוסף לא בוצעה התאמה כלפי מעלה של יעד הגירעון הרשמי או לחילופין ניסיון להגדיל את צד ההכנסות מעבר למה שכבר יושם השנה במסגרת המלצות וועדת טרכטנברג.
בהכנסות ממסים חלה בחודש פברואר ירידה בשיעור ריאלי של 4.7% ביחס לחודש המקביל אשתקד (לאחר ניכוי תיקוני חקיקה). בהכנסות ממסים ישירים חלה בחודש זה ירידה ריאלית של 9.6%, אשר ניכרת בכל סוגי המיסוי הישיר ומבטאת את ההאטה בפעילות המקומית, אשר באה לידי בטוי, בין היתר, בירידה ברווחיות של החברות העסקיות. בהכנסות ממסים עקיפים חלה בחודש פברואר עלייה ריאלית בניכוי תיקוני חקיקה של 1.7%, אולם זו נראית כחולפת בחלקה ונובעת מעלייה חדה בהכנסות מיבוא כלי רכב ומהכפלת הגבייה ממס קנייה על יבוא סולר. ההכנסות ממע"מ, המהוות אינדיקטור לצריכה הפרטית ולפעילות הכלכלית, ירדו בשיעור ריאלי של 5.8% השוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו מצביעה על כך שירידת הצריכה הפרטית אשר בלטה במחצית השנייה של 2011, נמשכת גם ברבע הראשון של 2012, זאת למרות שההאטה בפעילות הכלכלית עדיין אינה באה לידי ביטוי בנתוני שוק העבודה. על הסנטימנט הצרכני השלילי ניתן ללמוד מרמתו הנמוכה של מדד אמון הצרכנים.
נוסיף כי הנתונים על הכנסות ממסים ישירים על מקרקעין כמו גם נתוני הכנסות ההון של מנהל מקרקעי ישראל (המהווים רכיב במימון הגירעון), מלמדים על הירידה בפעילות בשוק הנדל"ן, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. כך במנהל מקרקעי ישראל נרשם בחודש פברואר גירעון בסך 0.1 מיליארד שקלים ולצד זאת ההכנסות ממיסוי מקרקעין ירדו בחודש פברואר בשיעור ריאלי של 13.1%. בפרט חלה ירידה ברכישה של דירות להשקעה המשתקפת בירידה חדה בהכנסות ממס רכישה.
אנו מעריכים כי ההתפתחויות הריאליות, תומכות במגמה של התמתנות הכנסות הממשלה ממסים. כתוצאה צפויה הממשלה לחרוג כלפי מעלה באופן משמעותי מיעד הגירעון ל-2012 שנקבע בספר התקציב של הממשלה וזאת תוך כדי עצירת תהליך הפחתת יחס החוב הציבורי ביחס לתוצר בשנה זו.
המשך התרחבות הגירעון המסחרי
הגירעון המסחרי הסתכם בחודש פברואר ב- 2.4 מיליארד דולר זאת בהשוואה לגירעון של 0.9 מיליארד דולר בחודש המקביל אשתקד (נתונים מקוריים). מתחילת השנה הסתכם הגירעון ב- 4.6 מיליארד דולר – זהו שיעור כמעט כפול מהגירעון המסחרי בתקופה המקבילה אשתקד (נתונים מקוריים). כפי שציינו בעבר, התרחבות הגירעון המסחרי נובעת מהעלייה במחירי הדלק וכן מעלייה של הגירעון המסחרי הבסיסי, היינו, הגירעון המסחרי ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק.
כפי שניתן לראות בתרשים, הגירעון המסחרי הבסיסי נמצא במגמת התרחבות. היבוא המסחרי הבסיסי שומר על יציבות יחסית מאז ראשית 2011, כאשר בבחינת רכיבי היבוא מאז ראשית 2011 הייתה מגמה מעורבת. בצד היצוא ישנה גם כן מגמה מעורבת – ענף הכימיה כולל תרופות, המהווה כשליש מהיצוא התעשייתי (ללא יהלומים), בולט לרעה עם ירידה מתמשכת בהיקף היצוא. ענף זה מושפע במידה משמעותית מההאטה באיחוד האירופי ובארה"ב שכן שווקים אלו מהווים כ- 70% מהביקושים לתוצרת של הענף. מנגד ישנה עלייה ביצוא התעשייתי של ענפים בולטים אחרים ציוד חשמלי, מכונות, ציוד לתקשורת, רכיבים אלקטרוניים ועוד. הענפי שהוזכרו לעיל מהווים כ- 40% מהיצוא התעשייתי.
השונות המאפיינת את רכיבי סחר החוץ קשורה במידה רבה לשונות הקיימת במגמות הכלכליות בשוקי היעד של ישראל. כך למשל ישנה שונות בין מגמת ההתאוששות של ארה"ב וההאטה המתמשכת באיחוד האירופי. כמו כן, בתוך שווקים אלו ישנה שונות במגמות של הפעילות הכלכלית על פני הסקטורים השונים. בנוסף, ישנם תמריצים ממשלתיים בחלק משוקי היעד להגדלת רכיב ההשקעה כדי לעודד צמיחה בטווח הבינוני, והדבר מגדיל את פוטנציאל היצוא עבור ענפים רלוונטיים בישראל, בפרט בתחומי הטכנולוגיה העלית. אנו מעריכים כי בשנה הקרובה יישמר הגירעון המסחרי הבסיסי ועודף היבוא הכולל של ישראל (סחורות, שירותים, ושירותי גורמי יצור) יגדל. כתוצאה החשבון השוטף של מאזן התשלומים יעבור מאיזון בשנת 2011 לגירעון קל בשנת 2012.
העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם בשנת 2011 ב- 0.2 מיליארד דולר והוא מצוי במגמת ירידה
החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברבע הרביעי של 2011 בגירעון של 0.7 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). זאת, לאחר תקופה ארוכה בה היה החשבון השוטף בעודף. כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן ישנה מגמה ברורה של התמתנות העודף בחשבון השוטף (התרשים מציג עודף מצטבר נע, על פני ארבעה רבעים, של נתוני החשבון השוטף, כאחוז מהתוצר). מגמה זו תואמת את מגמת ההתרחבות של הגירעון המסחרי כפי שפירטנו בפסקה הקודמת.
אנו מעריכים כי החשבון השוטף של מאזן התשלומים יעבור מאיזון בשנת 2011 לגירעון קל בשנת 2012 (עד כחצי אחוז תוצר). התפתחות זו במאזן התשלומים, לצד התפתחויות אחרות כמו צמצום פער הריבית מול חו"ל והאטת זרימת ההשקעות הפיננסיות נטו לישראל, צפויה להשפיע על מגמת שער החליפין ולמנוע התחדשות של תיסוף השקל חזרה לרמות שנרשמו ב-2008-2011.