בבית ההשקעות פסגות מעריכים, לאור השיפור בכלכלה והעלייה באינפלציה, כי תוכנית הרחבה חדשה (QE3) לא תצא לפועל בחודשים הקרובים אך אין להוריד מהשולחן את האפשרות לתוכנית כזו לחלוטין. בנוסף, על אף השיפור בכלכלה ובשווקים הפד יעמוד כנראה בהבטחתו ויותיר את הריבית נמוכה עד סוף 2014. להלן תמצית הסקירה שפרסמו בעקבות הועדה הפד אמש.
הודעת הפד מאתמול מלמדת כי על אף שהפד ער לשיפור שחל, הן בכלכלה האמריקאית והן במצב השווקים בעולם, המדיניות הזהירה בה נקט עד היום לא עומדת להשתנות בקרוב.
הנקודות החיוביות: ע"פ ההודעה, "שיעור האבטלה ירד בצורה ניכרת", "נרשמה הקלה בחששות השווקים הפיננסיים הגלובליים" ואף הושמטה ההתייחסות ל"האטה בצמיחה העולמית".
השליליות: הצמיחה במשק האמריקאי עדיין מתוארת כ"מתונה" ושיעור האבטלה צפוי לרדת באיטיות.
הפד גם מתייחס לעלייה במחירי הנפט והדלק (קשה להתעלם מכך כאשר מחיר הדלק עלה מ-3.22 ל-3.77 דולר לגלון, עלייה של 17.1% בתוך שלושה חודשים) שתלחץ את האינפלציה כלפי מעלה. עם זאת הפד, באלגנטיות אופיינית, מתאר את העלייה צפויה באינפלציה כזמנית בלבד ובעצם מרמז כי מחירי הנפט יתקנו מתישהו כלפי מטה. אנחנו מסכימים עם הפד, ככה זה כשמחירי הנפט מגיבים לזעזועים בצד ההיצע. זעזועים כאלו הם בד"כ בעלי אופי זמני ולכן המחיר צפוי לרדת.
למרות הציפיות של חלק מהמשקיעים, הודעת הפד לא רמזה בשום צורה על שינוי במדיניות הפד בנוגע לתוכניות הרחבה נוספות. במקום, בהודעה הופיע אותו משפט שחוזר כבר כמה זמן לפיו הפד "מוכן לשנות את אחזקותיו כדי לאפשר צמיחה מהירה יותר".
בשורה התחתונה, לאור הנתונים החיוביים האחרונים, כולל המכירות הקמעונאיות (בניכוי דלק, רכבים ובניה) שעלו אתמול ב-0.5%, ולאור האינפלציה (2.9% במדד הכללי ו-2.3% במדד הליבה), נראה כי הפד לא יפעיל תוכנית הרחבה חדשה בחודשים הקרובים. על מנת שתוכנית כזו תצא לפועל, צריכה להירשם ירידה באינפלציית הליבה לכיוון ה-1% והאטה בהתאוששות שוק העבודה. במידה ושינויים כאלו אכן יירשמו הפד שומר לעצמו את האופציה להפעיל את המדפסת מחדש.
בנוגע לריבית עצמה, הפד הותיר בהודעה את ההתחייבות להותיר את הריבית קרוב ל-0% עד סוף 2014. נגיד הפד של איזור ריצ’מונד, ג’פרי לאקר, המשיך להתנגד להתחייבות הקלנדרית (התנגד לה מההתחלה) וטען כי ייתכן ויהיה צורך להעלות את הריבית עוד קודם לכן. ממבט לשווקים, נראה כי גם המשקיעים מעריכים כי הפד לא יצטרך לעמוד בהתחייבות שלו וכי הריבית תועלה קודם לכן. אם לאחר הודעת הפד בינואר השווקים ציפו להעלאת ריבית ראשונה רק באוקטובר 2014, כיום הציפיות הן להעלאה ראשונה כבר בפברואר 2014. אנו עדיין מעריכים כי הפד יעמוד בהתחייבותו, וזאת בשל 3 סיבות עיקריות:
1) גם במידה והשיפור בשוק העבודה יימשך, גידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה יקשה על שיעור האבטלה לרדת לרמות שיעמדו בקנה אחד מבחינת הפד עם העלאת ריבית.
2) תהליך הפחת המינוף של הציבור יימשך גם בשנה הבאה ולכן החשש מעלייה באינפלציה בעקבות זרימה של ערימת המזומנים שבידי הבנקים אל הציבור עדיין מוקדמת.
3) גם אם אכן תירשם עלייה באינפלציה, הפד ינסה לדחות ככל שיוכל את העלאת הריבית וזאת על מנת להימנע מ"זיגזוגים" מיותרים העלולים להתרחש בשל גורמים זמניים.
תוצאות מבחני הלחץ לבנקים בארה"ב
רוח גבית נוספת קיבלו אתמול השווקים מפרסום הפד של תוצאות מבחני הלחץ ל-19 מוסדות פיננסיים הגדולים בארה"ב. המבחנים שנעשו תחת תרחיש שקשה להתלונן שהוא לא חמור מספיק מלמדים כי בסה"כ מצבה של המערכת הפיננסית בארה"ב יציב, מה שעשוי לאפשר לבנקים להגדיל את חלוקת הדיוודנדים בעתיד ו/או לבצע מהלכים של רכישת עצמית של המניות שלהם.
התרחיש כלל : מיתון עמוק יותר מזה של 2008-2009, עלייה בשיעור האבטלה ל-13%, ירידה של 50% בשוק המניות וירידה של 20% במחירי הבתים. מעבר לכך, המבחנים בדקו גם את השפעת התרחיש הנ"ל לא רק על הנכסים וההלוואות שברשות הבנק אלא גם על ההפסדים הפוטנציאליים העלולים לנבוע ממצב בו השווקים הפיננסיים קורסים.
על פי התרחיש הנ"ל ההפסד לבנקים יסתכם ב-534 מיליארד דולר.
יחס הלימות ההון הראשוני הכולל של הבנקים צפוי לרדת לרמה של 6.3%, נמוך בהרבה מהרמה העכשווית (10.1%) אבל עדיין מעל הדרישה הרגולטורית שעומדת על 5% .
רק שלושה בנקים יסבלו ע"פ תוצאות המבחן מירידה בהלימות ההון הראשדוני מתחת לרמת ה-5% הנדרשת. יחס ההלימות של סיטיגרופ וסאן-טראסט צפוי לרדת ל-4.9% ו-4.8% בהתאמה, כלומר לא סיפור גדול מבחינת צרכי גיוס ההון של הבנקים. יחס ההלימות של אליי פיננשיאלס צפוי לרדת ל-2.5%, אך לאור העובדה ש-73.7% מהבנק שייכים לממשלת ארה"ב (בעקבות הלאמה במשבר של 2008), ספק גדול שהבנק עלול להגיע למצב של פשיטת רגל.
בשורה התחתונה, בהחלט תוצאות טובות לבנקים תחת מבחני לחץ מחמירים יחסית. זה עדיין לא אומר שהכלכלה במצב טוב או שהרעה במשבר באירופה לא תקשה על השווקים אך לאור כמות הנזילות שהפד וה-ECB הזרימו לבנקים, הסיכון לקריסה של המערכת הפיננסית העולמית הוא כנראה לא גבוה.