תופעת האורבניזציה בעקבותיה מהגרים מיליוני בני אדם מידי חודש אל הערים המרכזיות בהודו, בהן המגה-עיר מומבאי, יוצרת עומסים הולכים וכבדים על תשתיות המים העירוניות, שהוקמו עוד בימי השלטון הבריטי. במטרה להתמודד עם העומסים והביקוש למים, כמו גם תשתית הביוב הקורסת, משקיעה עיריית מומביי כ- 750 מיליון דולר בשנה בתשתיות המים שבתחום שיפוטה.

 

המינהל לסחר חוץ במשרד התמ״ת, תוכנית "ישראל ניוטק" ,מכון הייצוא ונספחויות תמ"ת במומביי ודלהי פעלו בשנים האחרונות להכנסת טכנולוגיות ישראליות לשוק צמא זה. משלחת זו, היא חלק מפעילות מתמשכת של מינהל סחר חוץ, תכנית ישראל "ניוטק" ומכון היצוא לשילוב פתרונות טכנולוגיים מישראל בשוק ההודי.

 

סמנכ"ל סחר חוץ, בועז הירש: "מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת פועל במספר מישורים על מנת לפתוח את השוק ההודי עבור התעשיין והתוצר הישראלי. אחד ממטרות המינהל במסגרת יוזמה זו הוא קידום שילובן של טכנולוגיות מים ישראליות ברחבי הודו. הצרכים של הודו בתחום זה הינם רבים והפתרונות הישראלים משלימים למעשה את הביקוש ההודי לידע בניהול מקורות מים, התפלה, טיפול בשפכים ועוד - תחומים בהם נחשבת ישראל למובילה עולמית".

 

מנהל תוכנית ישראל ניוטק עודד דיסטל מציין "אנו מרכזים מאמץ עצום בשוק ההודי ומגייסים את כל הכלים העומדים לרשותנו לטובת תעשיית המים הישראלית: הסכמי שת"פ לאומיים, אזוריים ועירוניים, פלטפורמות מימון, ושת"פ עם התעשייה המקומית. כל זאת מתוך הסתכלות על גודל השוק והפוטנציאל האדיר הטמון בו"

 

"הפעילות תחל במפגש עם 12 פקידים בכירים ממנהלת המים בעיריית מומביי האחראים על הכנסת טכנולוגיות ושדרוג התשתיות הקיימות." מעדכן הנספח המסחרי במומבאי, אלעד גפני - "בהמשך יפגשו החברות הישראליות עם נציגי חברות הודיות מובילות בתחום המים והתשתיות כגון Tata, RPG, HCC, RELIANCE, BIRLA ועוד. יום הפגישות יסתיים בפעילות אקסקלוסיבית עם הקונגלומרט ESSAR שראשיו ביקרו בארץ לפני כחודש בהזמנת הנספחות המסחרית במומבאי ומכון הייצוא."

 

במהלך ביקור המשלחת בדלהי, ביום רביעי ה-14 במרץ, תארגן המחלקה הכלכלית בשגרירות ישראל סמינר בהשתתפות המנכ"ל לפיתוח עירוני ההודי ושגריר ישראל, ובהמשך יתקיימו מפגשים אישיים של חברי המשלחת עם נציגי חברות הודיות. בנוסף יקיימו חברי המשלחת מפגש מיוחד עם השר לפיתוח עירוני, כמאל נאת’, זאת שבועות ספורים לאחר ביקורו של ישראל שבמהלכו נחתם הסכם לקידום שיתוף פעולה בתחום טכנולוגיית מים עם משרדו של השר. בביקור זה אף נקבעה הקמתה של קבוצת עבודה משותפת לתמ"ת ולמשרד ההודי לפיתוח עירוני שתעסוק באיתור חלופות לקידום שת"פ בתחום חשוב זה. הפגישה תתמקד בתוכניות העתידיות של משרדו והדרכים לשילוב טכנולוגיות ישראליות בתוכניות אלו. ביום שלמחרת יקיימו חברי המשלחת דיונים עם מנהלי המחלקות של חברת המים של דלהי ובהמשך יפגשו עם נציגי מרכז CII-Triveni למו"פ במים. בנוסף יתקיים מפגש מיוחד עם נציגי הפרויקט הלאומי לניקוי נהר הגנגס כדי לבדוק אפשרויות שילוב החברות במיזם זה. נציגי הפרויקט ביקרו בתחילת החודש בישראל.

 

הנספח המסחרי היוצא של משרד התמ"ת בניו -דלהי, מוניר אגברייה: "פרויקט נהר הגנגס הינו אחד הפרויקטים הממשלתיים הגדולים ביותר בהודו, בשלב הראשון יושקעו 3 מיליארד דולר לטיפול במניעת הזרמת מי שפכים בנהר. משרד התמ"ת, תוכנית "ישראל ניוטק" ומכון היצוא הישראלי כבר החלו בפעילות אינטנסיבית להקנות מעמד מועדף לטכנולוגיות הישראליות לטיפול בשפכים מוניציפליים ותעשייתיים כדי להקנות יתרון יחסי לחברות הישראליות להשתלבותן בפרויקט."

 

ראש ענף המים במכון היצוא, גלעד פלד, מציין כי הודו הינה מדינת יעד בעלת פוטנציאל כלכלי אדיר ותעשייה מואצת הסובלת מבעיות מים קשות בעיקר בכל הקשור לאיכות מים, טיפול בשפכים ובוצה, זיהום מקורות מים וניהול מערכות המים והתשתיות. תעשיית המים הישראלית ממותגת כמובילה עולמית בתחום והדרישה לאיכות המוצרים הישראלים, הטכ’ המתקדמות, הידע והניסיון הרב יוצרים חלון הזדמנויות לחברות הישראליות בשוק הולך וגדל זה. פעילות שיווקית כמו זו שתתקיים בשבוע הבא, תחשוף פועלן של חברות מים ישראליות רבות ותקדם שיתופי פעולה עתידיים עם גורמי ממשל, רשויות, ארגונים וחברות מים ותעשייה פרטיות בהודו. החברות הישראליות שיכללו במשלחת נותנות פתרונות לתחומי הטיפול במים, בשפכים, התפלה, השקיה וניהול יעיל של מערכות מים.

 

נתוני סחר בילטראלי (ללא יהלומים ואבנים יקרות): בשנת 2011 הייתה הודו שותפת הסחר ה-13 בגודלה של ישראל בעולם והרביעית בגודלה באסיה. סך ייצוא הסחורות הישראליות למדינה זו הסתכם ב-1.4 מיליארד דולר (לעומת 1.7 מיליארד דולר ב-2010). תחומי הייצוא העיקריים היו כימיקלים, מכונות, וציוד רפואי ואופטי. הייבוא מהודו לישראל ב-2011 הסתכם ב- 798 מיליון דולר (לעומת 714 מיליון דולר שנה קודם לכן). תחומי הייבוא העיקריים בשנה זו היו כימיקלים, חלקי רכב וכלי תחבורה אחרים, ומוצרי גומי ופלסטיק.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש