בחודש ינואר מימשו תושבי ישראל, השקעות נטו, במניות זרות בחו"ל, בכ-100 מיליון דולר. בהמשך לרכישות בחו"ל בסכום הגבוה מ-3 מיליארד דולר, במחצית השנייה של 2011.
תושבי חוץ השקיעו נטו בישראל במניות ובאיגרות חוב ממשלתיות.
נתוני המגמה בהכנסות המדינה ממסים מצביעים על מגמת התייצבות עם נטייה קלה לעליה.
האינדיקטורים האחרונים שפורסמו, הנוגעים למצבו של הצרכן הישראלי, ממשיכים להצביע על תמונה חיובית, ולא יותר מדי פסימית.
השבוע, נמשכה המגמה המעורבת בשוק איגרות החוב, בבורסה המקומית. על רקע ההמתנה להתפתחות הסדר החוב באיגרות החוב של ממשלת יוון.
ציפיות האינפלציה לטווח הקצר, הנגזרות משוק ההון, המשיכו לעלות השבוע.
בחודש ינואר מימשו תושבי ישראל, השקעות נטו, במניות זרות בחו"ל, בכ-100 מיליון דולר. מימוש זה, עצר רצף השקעות מצטבר של כ-2.5 מיליארד דולר, במהלך הרבע האחרון של 2011, בהמשך להשקעות של כ-0.7 מיליארד דולר ברבע השלישי.
במהלך חודש ינואר, רשמו מחירי הנכסים הנסחרים בבורסה המקומית, וגם אלו הנסחרים בחו"ל, רווחי הון נאים. נראה כי מגמה חיובית זו בבורסות בעולם, ובישראל הביאו את המשקיעים להמתין במהלך חודש ינואר, ולשמור על נתח ההשקעה בחו"ל כמעט ללא שינוי.
נזכיר, כי סטגנציה זו, התרחשה לאחר שהמשקיעים הסיטו סכום הגדול מ-3 מיליארד דולר במהלך המחצית השנייה של 2011.
חשוב לציין, כי לפי אמדנים לנתוני הקרנות הנאמנות לחודש פברואר, הבלימה בהטיית כספים למניות בחו"ל לא נמשכה זמן רב, וכבר בחודש פברואר חזרו המשקיעים המקומיים להעמיק את החשיפה לחו"ל באמצעות השקעה בקרנות נאמנות המתמחות במניות חו"ל.
מבחינת השקעה באיגרות חוב בחו"ל, בחודש ינואר השקיעו נטו תושבי ישראל כ-130 מיליון דולר. נראה כי מגמה זו (הגדלת החשיפה לאיגרות חוב בחו"ל) תמשך גם בחודש פברואר לפחות (על פי אמדנים לנתוני הקרנות הנאמנות לחודש פברואר).
בכל האמור לפעילותם של תושבי חוץ בישראל – נרשמה השקעה (נטו) במניות ישראליות כמו גם עליה בהיקף ההשקעות באג"ח הממשלתיות בארץ ובחו"ל.
בחודש המדובר, הסתכמו ההשקעות (נטו) של תושבי חוץ בבורסה המקומית בכ-200 מיליון דולר, זאת לאחר שבחודשיים האחרונים מעבר הכספים נטו היה מזערי.
הטיית כספים מהשקעה במק"מ לאיגרות חוב ממשלתיות (בעיקר לא צמודות) נמשכה גם בחודש זה. כך, בסיכום חודש ינואר, מחד, מימשו הזרים השקעות במק"מ ב-460 מיליון דולר, ומנגד רכשו איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-560 מיליון דולר .
בחודש פברואר 2012 נרשם גרעון בפעילות הממשלה (ללא אשראי נטו) בסך של כ-3.0 מיליארד ש"ח.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-26.7 מיליארד ש"ח. נזכיר, כי בשנת 2012 מתוכנן על פי התקציב המקורי גירעון שנתי בסך של 18.4 מיליארד ש"ח.
ביחס להכנסות ורכיביהן, סך ההכנסות ממסים הסתכמו בחודש פברואר בכ-16.8 מיליארד ש"ח, לעומת כ-17.5 מיליארד ש"ח בחודש פברואר אשתקד. הכנסות ממסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-8.9 מיליארד ש”ח לעומת 9.9 אשתקד. ממסים עקיפים (מכס ומע"מ – אשר מעידים על איתנותו של הצרכן הישראלי) גדלו ההכנסות ב-0.3 מיליארד ש"ח לעומת פברואר 2011.
כך, בחודשים הראשונים של שנת 2012, נצבר חוסר בגביית המסים, מול היעד המעודכן שנקבע בהיקף של כחצי מיליארד ש"ח. עם זאת, ברשות המיסים ציינו, כי נתוני המגמה בהכנסות מצביעים על מגמת התייצבות עם נטייה קלה לעליה הן בגביית מיסים ישירים והן בגביית מיסים עקיפים.
אנו מעריכים כי הגירעון הממשלתי השנה יעמוד על כ-3% מהתוצר. נדגיש, כי גם התפתחות פחות טובה בתוואי ההכנסות לא צפוי להערכתנו להעיק משמעותית על שוק ההון המקומי וזאת על רקע העובדה כי משרד האוצר יכול לשוב ולהנפיק מעבר לים, כפי שעשה לפני מספר שבועות. כך, ההשפעה של הגירעון הגדל, על מלאי איגרות החוב של הממשלה לא תהיה מהותית.
האינדיקטורים האחרונים שפורסמו, הנוגעים למצבו של הצרכן הישראלי, ממשיכים להצביע על תמונה חיובית.
מבין האינדיקטורים הרלוונטיים שפורסמו נציין את:
(1) בשכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר במחירים קבועים, נמשכה העלייה (נתוני מגמה) בחודש דצמבר, כך שבסיכום שנת 2012, השכר הריאלי במשק צמח ב-1.6%. כלומר, השכר של העובדים מתרחב מעבר לשיעור האינפלציה.
(2) שיעור האבטלה ברבע הרביעי של שנת 2011, הגיע לשפל היסטורי של 5.4%. זאת, תוך עליה בכוח העבודה במהלך רבע זה.
(3) מדד ערך סך הרכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים, התרחב (בניכוי עונתיות) בחודש ינואר, בכמחצית האחוז. ב-12 החודשים האחרונים, צמח נתון זה ב-5.0%.
(4) סך הפדיון ברשתות השיווק עלה (בניכוי עונתיות) ב-4.8% בחודש ינואר.
דיווחים אלו ממשיכים לצקת אופטימיות בכל האמור להוצאה הפרטית, אשר צפויה להיות קטר הצמיחה בשנת 2012.
השבוע, נמשכה המגמה המעורבת בשוק איגרות החוב, בבורסה המקומית, על רקע שבוע המסחר המקוצר, תוך יציבות יחסית של האפיק הממשלתי והפסדי הון באפיק הקונצרני.
שבוע המסחר באיגרות החוב הממשלתיות התנהל בעצלתיים, תוך שינויי מחירים קלים מאוד, כל זאת על רקע ההמתנה להתפתחויות לגבי הסדר החוב ביוון בפרט ואירופה בכלל. נזכיר, כי עד סוף השבוע, יצטרכו הנושים הפרטיים של איגרות החוב של ממשלת יוון, להגיע לכדי החלטה אם לקבל את החלפת החוב, או לדחות אותה.
בסיכום השבועי (סיום מסחר ביום חמישי האחרון, עד יום רביעי) איגרות החוב הממשלתיות הקצרות רשמו הפסדי הון קלים.
איגרות החוב הארוכות רשמו מגמה מעורבת, עם שינויי מחירים קלים במחירי אגרות החוב. לדוגמא, האיגרת הממשלתית השקלית ל-10 שנים (ממשלתי שקלי 122) רשמה רווח הון של כ-0.1% בעוד שהאיגרת הממשלתית הצמודה ל-10 שנים (גליל 5903) רשמה הפסד הון של 0.2%.
שיפועו השלילי של עקום ציפיות האינפלציה הנגזר משוק ההון הפך חד יותר בסיכום השבועי. זאת כתוצאה ממגמות הפוכות בהתפתחות הציפיות לטווחים שונים. כך, בציפיות האינפלציה לשנתיים נרשמה עלייה ב-8 נ"ב (כעת ברמה של 2.80%), כאשר בציפיות ל-10 שנים חלה ירידה של 4 נ"ב (כעת, הציפיות ברמה של 2.60%).
באפיק הקונצרני, נרשמו הפסדי הון בכל האפיקים. מדד התל-בונד 40 היה זה שרשם את הפסד ההון הגבוה ביותר בעוד שהתל-בונד השקלי היה האפיק שהשיל הכי מעט מערכו.
כך, המרווחים בין מדד התל-בונד השקלי לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב ב-5 נ"ב. המרווח בין התל-בונד 40 לאלו הממשלתיות גדל ב-10 נ"ב.
להערכתנו, שוק האג"ח צפוי להתאפיין בתקופה הקרובה בהיעדר מגמה ברורה, תוך אי שינוי של הריבית במשק, אי לכך:
(1) להערכתנו, יש להתמקד במח"מ בינוני, כ-4 שנים.
(2) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של ’+A’ וגם ’A’, במח"מ של 4-3 שנים. איגרות אלו משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.
רמת התנודתיות בשוק איגרות החוב נותרה נמוכה בשבועות האחרונים והדבר מעיד על ירידה ברמת הסיכון של האפיק.
(3) איגרות החוב הממשלתיות מתאימות רק לרגישים מאוד לסיכון. לאלו, אנו ממליצים להתרכז במח"מ קצר עד בינוני.
(4) כאמור, איגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה עדיין מעניינות, על רקע שני הגורמים הבאים: (1) מחיר אטרקטיבי – ה-817 נסחרת במרווח של כ-26 נ"ב מהמק"מ הארוך ו-(2) להערכתנו כי הריבית לא תרד, וגם אם זו תרד אזי התהליך כבר קרוב למיצוי (סבירות מסוימת להפחתה אחת בלבד של 25 נ"ב).
(5) למרות העלייה הניכרת בציפיות האינפלציה לטווחים הקצרים, האפיק הצמוד עדיין עשוי להיות מעניין, במידה ותחול התייקרות נוספת של החשמל.