המון התרחשויות בשבוע האחרון באירופה, אף אחת מהן לא דרמתית וכולן מציירות את אותה תמונה: בזכות הפליק-פלאקים של מקבלי ההחלטות באירופה הצלחנו כנראה לחמוק ממשבר פיננסי עולמי נוסף אבל לא מכאבי הגב הקשים שיורגשו עוד שנים ארוכות. אף על פי כן, הירידה בחששות ממשבר פיננסי מצליחה להעלות את השווקים ובצדק, לפני שלושה חודשים היה נראה שהחולה נמצא על ערש דווי כך שכאבי גב בלבד הם בהחלט חדשות טובות. כדי שהשווקים ימשיכו לעלות בקצב של החודשיים האחרונים צריכים המשקיעים להשתכנע שגם הפיזיותרפיה תצליח ואירופה תיישם את תכניות הצנע באופן מלא ותחזור לצמיחה מהירה כבר בשנים הקרובות. ההיסטוריה הקרובה מלמדת אותנו להיות ספקניים יותר, ואנו מעריכים שההחלמה תהיה ארוכה מהצפוי.
אירועים בולטים באירופה בשבוע האחרון:
דירוג האשראי של יוון ממשיך לרדת – שלושת סוכנות הדירוג הבינו כי יוון רחוקה צעד ושליש מחדלות פירעון והורידו את דירוג האשראי של יוון למרחק נגיעה מה-D המיוחל. S&P שוב התעלתה על מתחרותיה כאשר הודיע כי היא משנה את דירוג האשראי של יוון לרמה של SD (Selective Default) או בעברית: חדלות פירעון חלקית. שתי הסוכנויות האחרות (פיץ’ ומודי’ס) הורידו את הדירוג לרמת C. הורדות הדירוג לא צריכות כמובן להפתיע שכן ברגע שיוון העבירה חקיקה המאפשרת לה לבצע מחיקה חד-צדדית של חובה (ראו מייל מלפני שבועיים) סוכנויות הדירוג מחויבות להגיב. השאלה היחידה שנותרה היא האם מספיק נושים פרטיים יסכימו להסדר שיוון מציעה? במידה וכן, ההסכם ייחשב וולונטרי, דירוג האשראי של S&P יועלה חזרה וחוזי ה-CDS כנראה לא יופעלו. במידה ולא, יוון תבצע מחיקה חד-צדדית, דירוג האשראי של שלושת הסוכנויות יהפוך ל-D וחוזי ה-CDS כנראה יופעלו.
תכנית ההלוואות השנייה של ה-ECB יצאה לדרך – כמו בדצמבר, גם הפעם הביקוש לנזילות מצד הבנקים באירופה היה אדיר כאשר 800 בנקים לוו מה-ECB 530 מיליארד אירו. כמו בדצמבר, גם הפעם ההלוואות ניתנו בריבית משתנה בהתאם לריבית ה-ECB (כיום 1%) והן מאפשרות לבנקים להשיג שני יעדים: האחד, בנקים באיטליה וספרד רוכשים אג"ח ממשלתיות של מדינתן ובכך תומכים בירידת התשואה על אג"ח אלו. השני (והעיקרי), הבנקים יושבים על הר מזומנים ובכך החששות מפשיטת רגל של בנק גדול באירופה כמעט ונעלמות. למעשה, היקף ההלוואות שלקחו הבנקים בשני המכרזים (כטריליון אירו) מאפשר לבנקים להבטיח כי גם אם לא יצליחו למחזר את חובם במהלך השנה הקרובה (במידה ומרווחי התשואות יהיו גבוהים מדי) הם לא יפשטו רגל שכן יש להם מספיק נזילות להחזיר את החוב. בדיוק בשל כך הביקורות המופנות ל-ECB על כך שההלוואות לא מגיעות למשק בצורת אשראי הן חסרות טעם. מטרתן הראשונית של ההלוואות הייתה להרגיע את השווקים ומטרה זו הושגה. הבעיות האחרות כמו העובדה שהבנקים לוו את הכסף בריבית 1% והפקידו אותו חזרה אצל ה-ECB בריבית של 0.25% כך שלמעשה הם מפסידים או כמו החששות מאינפלציה עתידית במידה וביום בהיר אחד הכסף יימצא את דרכו למשק בטלות בשישים מול מטרה זו.
בפסגת מנהיגי האיחוד האירופי בסוף השבוע הושגו שתי מטרות נוספות:
הסכמה להקדים את העברת הכסף לקרן הסיוע הקבועה (ESM) כך שיהיה בה מרכיב מזומן גדול יותר כבר בשנה הקרובה. ההסכמה נובעת מהצורך של מנהיגי אירופה להגיע לפגישה הבאה של ה-G20 עם אסמכתא למידת נכונותם להתמודדות במשבר וזאת על מנת לשכנע את שאר המדינות (בעיקר ארה"ב) להגדיל את חלקן בכספי הסיוע.
מלבד בריטניה וצ’כיה, כל מנהיגי מדינות האיחוד הסכימו לקבל את האמנה הפיסקאלית החדשה. עכשיו נשאר רק לסיים לנסח אותה ולהעביר את ההחלטה בכל אחת מהממשלות. הנשמות הטובות כבר דואגות לספר לנו על הקשיים העלולים לעמוד בפני מרקל (צריכה רוב של 66% כדי להעביר את התוכנית) ועל הרצון של אירלנד להעמיד את ההחלטה למשאל עם. שיהיה בהצלחה.
בין לבין כל האירועים התפרסמו גם מספר נתוני מאקרו באירופה כאשר רובם ככולם מאותתים כי הכלכלה האירופית ממשיכה לקרטע. שיעור האבטלה בגרמניה, צרפת, ואיטליה עלה ל-6.8%, 9.8% ו-9.2% בהתאמה. גם מדדי מנהלי הרכש בתעשייה בשלושת המדינות ממשיכים ללמד על חולשת הסקטור התעשייתי כאשר עמדו על 50.2, 50.0 ו-47.8 נקודות בהתאמה.
ארה"ב - הנתונים מתחילים לזייף?
לא פעם ולא פעמיים בשנים האחרונות למדנו לדעת כי בשוק ההון התנודתיות ותופעת העדר שמורות לא רק למשקיעים אלא גם לאנליסטים. בהתאם לכך, לאחר הנתונים החיוביים שהתפרסמו בחודשים האחרונים חזרו האנליסטים לעדכן את תחזיותיהם כלפי מעלה ולהעריך כי ארה"ב בדרך הבטוחה לצמיחה מהירה. נתוני המאקרו בארה"ב שהשתחררו במהלך השבוע האחרון מאששים את ההערכות שלנו כי ההתאוששות בארה"ב יציבה אמנם אבל תמשיך להיות איטית.
מדד מנהלי הרכש ירד בפברואר לרמה של 52.4 נק’ לעומת 54.1 נק’ בינואר. יתרה מכך, הירידה במדד נבעה מירידה בכל תתי סעיפים של המדד מלבד סעיף המלאים שנותר ללא שינוי.
סעיף ההזמנות החדשות במדד, שהוא האינדיקציה הטובה ביותר לפעילות העתידית בסקטור היצרני, ירד לרמה של 54.9 נק’ (מ-57.6). הירידה בסעיף מלמדת שלמרות הציפיות שהצמיחה תימשך היא כנראה לא תימשך בקצב המהיר שאפיין את המשק האמריקאי ברבען הרביעי של 2011.
גם הירידה בסעיף התעסוקה (מ-54.3 ל-53.2) מעבה מעט את העננים מעל השמש שזרחה בעקבות נתוני שוק העבודה האחרונים שהראו קפיצה בתוספת המשרות בסקטור התעשייה לרמה של 50 אלף.
רמתו של מדד מנהלי הרכש נכון לחודשיים הראשונים של השנה עקביים עם ההערכות שלנו שקצב הצמיחה בארה"ב יעמוד ב-2012 על 2%-1.5%.
ההכנסה הפרטית עלתה בינואר ב-0.3%, מה שעשוי היה להיראות כנתון מאוד חיובי אלמלא ההכנסה הפנויה היתה עולה רק ב-0.1%. הפער הגדול נובע אגב מהתאמות שנתיות למיסים ולתשלומי ההעברה המתבצעות מדי ינואר.
מדד המחירים של ההוצאה הצרכנית עלה ב-0.2% כך שלמעשה ההכנסה הפנויה הריאלית ירדה ב-0.1%.
ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.2% או נותרה ללא שינוי במונחים ריאליים. הצרכן האמריקאי מאותת כי למרות השיפור בשוקי המניות הוא לא ממהר להגדיל את סל התצרוכת שלו.
החדשות הטובות הן ששיעור החיסכון הפרטי שהוערך קודם לכן ב-3.7% בלבד עודכן לאחור ועומד כיום על 4.6%. משמעות הדבר היא שהצרכן האמריקאי יכול להרשות לעצמו ל"אכול" קצת מהחיסכון ולצרוך גם במידה וההכנסה לא תעלה.