עליית מחירי הנפט משופעת לחיוב בעקבות המתיחות באיראן, עם זאת לא ניתן לייחס אירוע זה בלבד למחיר הגבוה של הזהב השחור. כפי שכתבנו בשבוע הקודם, ההידרדרות בהיצע הנפט העולמי לא מתחילה באיראן אלא במשבר בלוב, תימן, סוריה ומלחמת האזרחים בדרום סודן. במקביל נראה כי הביקושים באסיה, בעיקר מיפן, שאיבדה את יכולת ייצור החשמל שלה ע"י גנרטורים גרעיניים ונאלצת להשתמש בגנראטורים המופעלים ע"י נפט, לוחצים את המחיר כלפי מעלה.
עליית מחירי הנפט משתרשרת למדד המחירים לצרכן דרך מחירי הדלקים וברמת המחיר הנוכחי, צפויה להוסיף כ-0.3% למדד המחירי לצרכן הכללי בארה"ב, לא משהו שיסכן את הצמיחה ואת מדיניות הריבית האפסית. בנוסף יש לציין לטובה את הירידה החדה במחירי הגז הטבעי בארה"ב שירדו לרמה של 2.5 דולר ל-BTU ומורידים את מחירי החשמל והחימום.
4 ווקטורים תומכים בעליית התשואות, אחד בירידה - בשבוע שעבר הבענו חשש מעליית תשואות בארה"ב בעקבות ארבעה ווקטורים שמתחזקים לאחרונה, לאו דווקא לפי סדר חשיבות. הקלה במשבר הפיננסי באירופה, נתוני מאקרו טובים המעידים על התאוששות מהירה מהצפי, עליית אינפלציית הליבה בארה"ב ועליית מחירי האנרגיה. בשבוע האחרון פעלו ארבעת הווקטורים באותו כיוון, אך העוצמה היתה מתונה יחסית ולכן חסרת השפעה. השיפור בנתונים בארה"ב נמשך, אך לא פורסמו נתונים משמעותיים מידי, הסיכון למשבר פיננסי באירופה יורד אך לא מספיק בחדות כאשר בשווקים מביעים ספקות בקשר לפתרון ביוון ועליית מחירי האנרגיה כפי שציינו אינה מספקת כדי לסכן את יעד האינפלציה. מחיר חבית נפט של 140-150 דולר שידחוף את הציפיות האינפלציוניות בשיעור מצטבר של יותר מ-1% כלפי מעלה עשוי לעשות את העבודה. מנגד ווקטור חשוב לא פחות הוא ה"בריחה לחוף מבטחים" בדמוי אג"ח ממשלת ארה"ב. מתיחות באיראן וחשש ממלחמה עשויה לגרום להסטה מאסיבית של השקעות לחוף מבטחים באג"ח ממשלת ארה"ב. בנוסף עליית מחירי האנרגיה צפויים לפגוע בצמיחה ולכן לתמוך בירידת תשואות.
קשה להעריך איזה מהווקטורים יפעל חזק יותר אך לפחות מהשנים האחרונות נראה כי קיימת קורלציה חיובית כלשהי בין מחירי הנפט לתשואות באג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב כאשר לאחרונה נפתח פער בין השניים.
תוכנית הסיוע ליוון מנעה משבר פיננסי, היא לא תמנע יציאה של יוון מהאיחוד בהמשך.
תוכנית הסיוע ליוון תמנע ממנה להגיע לחדלות פירעון ויציאה מיידית מהאיחוד האירופאי, עם זאת פרישה של יוון מהאיחוד בעתיד תהיה ככל הנראה בלתי נמנעת. שבוע בלבד לאחר קבלת תוכנית הסיוע השניה וכבר עולים הספקות האם כלכלת יוון תוכל להפוך לתחרותית ולצמצם את יחס חוב תוצר שלה לרמה של 120% כפי שהיא נדרשת ע"י הטרויקה. הצפי באירופה כי יוון תתחיל לצמוח ב-2014 בקצב של 2.5%, לא "שאיפות" מוגזמות לכאורה, עם זאת יש לציין כי התחזית האחרונה שלהם היתה כי המיתון ביוון נגמר.
בשלוש השנים האחרונות נראה כי הצנע והקיצוצים ביוון לא השיגו את התוצאות המצופות. יוון לא הצליחה לעמוד בתנאי תוכנית הסיוע הראשונה ולמרות העלאות מיסים וקיצוצים, הכנסות הממשלה ירדו בכ-10%. יוון צריכה להגיע לעודף תקציבי כבר ב-2014 כדי לעמוד ביעדי התוכנית, לשם כך היא חייבת לשפר את כושר התחרות שלה, להגדיל את הפריון, את היצוא ולהוריד את שיעור האבטלה. עכשיו כשאירופה גולשת למיתון והאבטלה המקומית עולה לרמה של 20%, אנו מתקשים להאמין שיוון תצליח להגיע ליעד חוב/תוצר של 120% עד 2020 ללא התאמות נוספות – סיוע נוסף מהאיחוד שיכלול דרישות לקיצוצים נוספים.
יוון לא תעמוד בתוכנית קיצוצים נוספת - גמישות שהפגינו שני הצדדים, "הטרויקה" וממשלת יוון, בכדי לאפשר את תוכנית הסיוע, אותתה כי שניהם אינם מעוניינים בפרישה של יוון מהאיחוד, פרישה שעשויה להוביל לאפקט "דומינו" במערכת הפיננסית. עם זאת השתלשלות האירועים בחודש האחרון והשיח הקשה בין הצדדים עד לאישור התוכנית, מלמדת כי הם יתקשו לגלות גמישות נוספת בהמשך.
קובעי המדיניות ביוון עשויים לנטוש את האיחוד במידה ויידרשו לעמוד מול בוחריהם ולהכריז על המשך הצנע וקיצוצים נוספים (אפשרות זאת קיימת גם במצב הנוכחי כאשר המדינה בוערת בהפגנות ושביתות). גם באיחוד נשמעו כבר קולות פחות מרוצים ואנו מתקשים לראות כל גמישות בהמשך.
עליית תשואת באפיק הממשלתי.
בשבועיים האחרונים אנו מזהירים מפני עליית תשואות בעיקר בעקבות עליות בציפיות האינפלציוניות וסיכון לעליית תשואות בארה"ב. התשואות בארה"ב אומנם נותרו ללא שינוי אך הסיכון עבור המח"מ הארוך הממשלתי נותר גבוה בשלב זה. בנק ישראל יותיר ככל הנראה מחר את הריבית ללא שינוי וימשיך לאותת על חששות מפגיעה בצמיחה בהמשך בעקבות מיתון באירופה והאטה בשווקים מתעוררים כמו גם השפעות מקומיות של רגולציה והתמתנות שוק הנדל"ן. עם זאת נראה כי בחודשים הקרובים הריבית לא צפויה לרדת, מה שאגב היטיב עם האפיק הממשלתי השקלי בריבית משתנה והוסיף תשואה של 0.8% בחודש האחרון.
הציפיות האינפלציוניות עולות - האפיק השקלי ממשיך לפגר אחר האפיק הצמוד כאשר הציפיות האינפלציוניות ממשיכות לעלות לאורך כל העקום. מתחילת השנה פותח האפיק הצמוד הארוך פער של 1.3% לעומת האפיק השקלי, עם זאת ב-12 החודשים האחרונים השיג האפיק השקלי הארוך תשואה עודפת של 3% לעומת האפיק הצמוד. למרות התחזית האנטי אינפלציונית שלנו לשנים הקרובות ול-12 החודשים הקרובים אנו מזהירים יותר מחודש ימים מעליית מחירי האנרגיה שתגרור עלייה בציפיות האינפלציוניות ולכן המלצנו להתגונן ע"י אחזקה צמודה, אחזקה של דולר או אחזקה של נפט. כפי שכתבנו מוקדם יותר, עליית מחירי הנפט עשויה להימשך בתקופה הקרובה מה שעשוי להאיץ את הציפיות האינפלציוניות.
אנו לא רואים סיבה לציפיות אינפלציוניות של 2.6% ב-5-6 שנים הקרובות, עם זאת אנו מבינים היטב כי הפער בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד עשוי להמשיך להתרחב עם העלייה במחירי האנרגיה. בשלב זה אנו ממשיכים להמליץ להתגונן מפני עלייה בציפיות האינפלציוניות, עם זאת, במידה והעיוות ימשיך לגדול אנו נמליץ בשלב כלשהו להתחיל לעבוד כנגד המגמה.
בטווח הקצר סיכון להמשך עלייה בציפיות, בטווח הארוך הן ירדו מחדש. – עליית מחירי האנרגיה בעקבות המתיחות עם איראן, ועליית מחירי החשמל בעקבות אי אספקת גז ממצרים ושימוש בדלקים יקרים, עשויים להשתרשר למדדים הקרובים. בטווח ארוך יותר אנו ממשיכים להעריך כי האינפלציה תתמתן בעקבות התמתנות בסעיף הדיור ולחץ מחירים שיחודש בעקבות מחאה צרכנית ועידוד התחרותיות. מהציפיות האינפלציוניות הנגזרות מהשוק, בולט העיוות במח"מים הבינוניים המגלמים אינפלציה חזויה גבוהה יחסית של 2.5%. ציפיות אלו עוד עשויות לעלות בשבועות הקרובים אך צפויות לרדת מחדש בהמשך.