כלכלני בנק לאומי סבורים כי ההאטה בצמיחה כבר כאן והם מעריכים כי בשנת 2012 היא תהיה ברמה של 2.7%. בסקירה שפרסמו הם מצאו כי לפי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבע הרביעי של 2011, צמח התוצר המקומי הגולמי בשיעור ריאלי של 3.2%, במונחים שנתיים, בהשוואה לרביע השלישי. נתון זה משקף את המשך ההאטה בקצב הצמיחה אשר נצפתה גם ברביעים הקודמים שנת 2010 הייתה כידוע שנה של התאוששות מהירה מהמשבר, בעוד שנת 2011 הייתה שנה במהלכה נרשמה האטה בפעילות הכלכלית. על הבדל חשוב זה ניתן ללמוד כאשר בוחנים את הרכב הצמיחה בשנת 2011.
התרומה השנתית של ההשקעה בנכסים קבועים הייתה המשמעותית ביותר, אם כי זו הלכה ופחתה מרבע לרבע, כאשר ברבע הרביעי התרומה של ההשקעה בנכסים קבועים הייתה אפסית. התפתחות זו חלה על רקע ההתפתחות השלילית של המשבר באירופה והחולשה בפעילות הכלכלית העולמית, אשר הגבירה את רמת אי הודאות הכלכלית. התפתחות זו הובילה לירידה משמעותית בהיקף ההשקעות של הסקטור העסקי בציוד, מכונות וכלי תחבורה. אלו מהווים כמחצית מההשקעות בנכסים קבועים במשק.
תרומתה של הצריכה הפרטית לצמיחה בשנת 2011 הייתה השנייה בגודלה, אולם, בבחינת התרומה של רכיב זה לצמיחה לאורך השנה, ניתן לראות שלמעט הרבע הראשון של השנה, תרומת הצריכה הפרטית הייתה אפסית ואף שלילית ברבע הרביעי של 2011. ברבע השני והשלישי של השנה, עיקר הירידה בצריכה הפרטית הושפעה מירידה בהוצאה על צריכת מוצרים בני קיימא ובפרט צריכת כלי רכב. ברבע הרביעי של השנה חלה ירידה גם בהוצאה על רכיבי הצריכה השוטפת כגון הלבשה והנעלה, שירותים ועוד.
לבסוף, ניתן לראות כי התרומה השנתית של היצוא נטו (יצוא פחות יבוא) לצמיחה של התוצר המקומי הגולמי הייתה שלילית, כאשר נתון זה משקף מגמה מעורבת ביצוא וביבוא לאורך השנה. במחצית הראשונה של השנה, היצוא צמח בשיעורים חיוביים, אם כי במידה פחותה מהיבוא, אשר גדל הודות לרמת הביקושים המקומיים הגבוהה. כלומר, במחצית הראשונה של השנה, היצוא נטו שיקף רמת ביקושים גבוהה הן ברמה המקומית והן מחו"ל. במחצית השנייה של השנה היצוא התכווץ, אך כך גם היבוא ולכן עודף היצוא הצטמצם, כאשר ברבע השלישי הוא אף היה חיובי (ירידה ביבוא מתורגמת לתרומה חיובית לצמיחה של התוצר המקומי).
לסיכום, בבחינת התפתחות של רכיבי התוצר ניתן להבחין בסימני ההאטה בפעילות הכלכלית המקומית, אשר באה לידי ביטוי בעיקר במחצית השנייה של השנה. אנו מעריכים כי ההאטה בפעילות הכלכלית תימשך בשנת 2012, כאשר שיעור הצמיחה הריאלי יסתכם ב- 2.7%. שיעור צמיחה זה מבטא המשך חולשה של היצוא, ועלייה מתונה בביקושים המקומיים להשקעות ולצריכה פרטית. התפתחויות אלו באות לידי ביטוי גם במדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש ינואר אשר עלה ב- 0.2% ומצביע על המשך התמתנות של הקצב השנתי של הפעילות הכלכלית של הסקטור העסקי לכ- 2.5-3.0%. הסביבה הכלכלית העולמית עדיין נתונה לרמה גבוהה של אי ודאות, אשר מעיבה על הפעילות הכלכלית המקומית.
היצוא מהווה רכיב משמעותי בתוצר ומבטא את החשיפה הגבוהה של המשק הישראלי לתנאי הכלכלה העולמית: מאז שנות התשעים חלה עלייה ניכרת במשקל היצוא בתוצר המקומי הגולמי. משקל זה משקף את החשיפה הגבוהה של המשק הישראלי לתנאי הכלכלה העולמית, כאשר משמעות חשיפה זו הנה בהסטה מתמשכת של הפעילות של חברות מקומיות לפעילות מוטת יצוא. את הביטוי החריף ביותר לחשיפה הגבוהה של המשק הישראלי ליצוא חווה המשק הישראלי בראשית העשור הקודם, בו נפגע סקטור ההיי טק, המהווה את ענף היצוא העיקרי של ישראל, באופן ישיר.
בשנת 2009 חלה ירידה ניכרת ביצוא הסחורות והשירותים, אשר מיתנה משמעותית את שיעור הצמיחה של המשק. אם כי פגיעה זו ביצוא הייתה עקיפה וחלה על רקע ירידה בביקושים העולמיים לכן בשנת 2010, כאשר נרשמה עלייה בפעילות הכלכלית העולמית, התאושש היצוא הישראלי במהירות יחסית.
במבט קדימה, תחזית הסחר העולמי לשנת 2012 משקפת האטה בהיקף פעילות הסחר וזו צפויה לבוא לידי ביטוי בהמשך חולשה של היצוא הישראלי. רכיב זה לאור משקלו המשמעותי בתוצר המקומי, צפוי להוות גורם מפתח בהאטה בפעילות המקומית ב- 2012 (תרומתו צפויה להיות אפסית). יחד עם זאת, נוסיף כי יצוא ההיי טק, שכאמור הנו רכיב עיקרי ביצוא, מוטה במידה רבה יותר לכלכלת ארה"ב ונראה כי האינדיקטורים החדשים שמתפרסמים בארה"ב מצביעים על מגמת שיפור במצבו של המשק האמריקאי. במידה ואכן יחול מפנה משמעותי במשק האמריקאי, תהיה לכך השפעה חיובית על היצוא הישראלי וכן על שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי.
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש ינואר: מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש ינואר. ירידה בולטת נרשמה במחירי ההלבשה וההנעלה, זאת בהתאם לעונתיות האופיינית לחודש זה וכן נרשמה ירידה במחירי הפירות והירקות. מנגד נרשמה עלייה בסעיף תחבורה ותקשורת, הן בשל עלייה במחירי הדלק והן בשל הצמדה שנתית של מחירי הנסיעה בתחבורה ציבורית. עלייה נרשמה גם בסעיפים דיור ומזון. באשר לסעיף הדיור נציין כי עליית המחירים בחודש ינואר חלה בניגוד לעונתיות של חודש זה המאופיין בהיקף עסקאות נמוך ולכן בירידת מחירים. כפי שציינו בסקירותינו בעבר, מחירי הדיור כפי שהם נמדדים במדד המחירים לצרכן (על בסיס מחיריהם של חוזי שכירות מתחדשים), צפויים להערכתנו לעלות בשנת 2012, עקב מעבר של רוכשי דירות לשוק השכירויות. ייתכן וההשפעה של מגמה זו גברה בחודש ינואר על ההשפעה העונתית.
האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים הסתכמה ב- 2.0%, היינו במרכז תחום יעד יציבות המחירים (1-3%( ובמבט קדימה, אנו מעריכים כי בהמשך השנה תחול עלייה בקצב עליית המחירים אל עבר, הגבול העליון של יעד יציבות המחירים, זאת על רקע עלייה במחירי הדיור שבמדד המבוססים על מחיריהם של חוזי השכירות המחדשים, עלייה במחירי מוצרים מפוקחים, כגון חשמל לצריכה ביתית, התייקרות אפשרית של מוצרים מיובאים במדד עקב הפיחות של השקל והמשך עלייה אפשרית של מחירי הדלק. עלייה בסביבת האינפלציה עשויה להערכתנו להפחית את ההסתברות להורדות ריבית נוספות על ידי בנק ישראל. נוסיף כי השינוי לאחרונה במחירי הדלק וככל הנראה גם העלייה במחירי הדיור, הביאה לעלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לשנה קדימה. העלייה בציפיות האינפלציה, תורמת לירידת הריבית הריאלית במשק ולכן מפחיתה את הצורך בהרחבה מוניטארית נוספת.