ועדת הכלכלה של הכנסת, הכינה היום את התיקון המוצע נועד להוסיף מנגנון להטלת עיצומים כספיים על מפרי החוק. במהלך הדיון היום קיבלה הוועדה את עמדתו של היו"ר שאמה-הכהן, להפחית את הסכומים המרביים של העיצומים הכספיים שיוכל הממונה להטיל על תאגידים שיפרו את החוק.
לפי ההצעה המקורית הקנסות נקבעו על עד מיליון שקל, ובמידה שמחזור המכירות של מי שיפר את החוק יעלה על 10 מיליון שקל יהיה הממונה רשאי להטיל עליו קנס של עד 10% ממחזור המכירות ולא יותר מ-30 מיליון שקל. היו"ר שאמה-הכהן הציע כי הממונה יהיה רשאי להטיל על התאגיד קנס של עד 8% מהמחזור ולא יותר מ-24 מיליון שקל. הוועדה אישרה את ההצעה, לאחר שהממונה על רשות ההגבלים, פרופ’ דיויד גילה, אמר כי הדבר מקובל על הרשות.
הממונה יוכל להטיל את העיצום הכספי האמור אם היה מפר החוק, בין היתר, צד להסדר כובל ללא אישור, ביצע מיזוג שלא בהתאם להוראות החוק, ניצל את מעמדו כמונופול שלא בהתאם לחוק הפר את הוראות הממונה או הפר צו מוסכם ועוד.
היועצת המשפטית של תנועת ישראל יקרה לנו, עו"ד גליה שמילוביץ גריינירד, טענה כי התנועה חושבת שיש להגדיל את העיצום הכספי. לטענתה, העיצום צריך לחול לא רק על המחזור של החברה בשנה שקדמה להפרה. אלא גם על השנה שאחרי ההפרה שבה השיג התאגיד רווחים מאותה הפרה. מנגד, עו"ד טל אייל בוגר שייצגה את איגוד הבנקים, טענה כי העיצום צריך להיגזר ממחזור המכירות של פעילות התחום שנוגע להפרה ולא המחזור הכללי של התאגיד.
היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, עו"ד אורי שוורץ, אמר בתגובה לדבריה של עו"ד אייל בוגר כי יש קושי ממשי לעשות את האבחנה הזו, ולגזור את מחזור הפעילות הספציפי של תחום מסוים מתוך המחזור הכולל. ראש המחלקה הכלכלית ברשות, שלומי פריזט, אמר: "זה ניסיון מיותר לייצר עבודה לכלכלנים ולעורכי דין. מה שמציעים פה זה לפגוע משמעותית בישימות של ההליך המנהלי".