כלכלני בנק לאומי מוצאים כי בחודש ינואר נרשם גירעון בחשבון הסחורות בהיקף של 2.4 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לגירעון של 1.1 מיליארד דולר בחודש המקביל אשתקד (נתונים מקוריים). העלייה בגירעון המסחרי מוסברת בחלקה על ידי העלייה במחירי הדלק. אלו רשמו מאז סוף 2010 ועד לסוף חודש ינואר 2012 עלייה של כ- 18% במונחים דולרים (נפט מסוג ברנט). בממוצע, מחירי הנפט צפויים להישאר ברמה גבוהה יחסית במהלך 2012 ולתרום לשמירה על גודלו של הגירעון המסחרי.
כמו כן, כמעט שליש מהגירעון המסחרי בחודש ינואר נבע מהגירעון המסחרי הבסיסי, היינו, הגירעון המסחרי ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק. הגירעון המסחרי הבסיסי בחודש ינואר היה גבוה יחסית ועמד על 0.7 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). זאת בהשוואה לגירעון חודשי ממוצע של כ- 0.3 מיליארד דולר ב- 2010.
כפי שניתן לראות בתרשים, במהלך חודש ינואר נרשמה עלייה בהיקף היבוא לצד ירידה ביצוא. העלייה ביבוא כללה את רכיב מוצרי ההשקעה, אשר מצוי במגמת עלייה בשלושת החודשים האחרונים ומושפע בעיקר מעלייה ביבוא של מכונות וציוד. כמו כן, חלה עלייה מתונה ברכיב חומרי הגלם, אם כי ישנה מגמה מעורבת בחומרי הגלם של ענפי התעשייה השונים. העלייה ברכיבי יבוא אלו, מכונות וציוד וחומרי גלם, עשויה להעיד על אופטימיות זהירה המאפיינת את הסקטור העסקי אשר עדיין מוצא לנכון לבצע פעולות יבוא במטרה לשמור על כושר הייצור שלו ואף להגדילו.
היבוא של מוצרי צריכה נותר יציב בחודש ינואר לאחר מספר חודשים בהם נרשמה מגמת ירידה. ההרכב של היבוא מצביע על כך שיבוא מוצרים בני קיימא המשיך לרדת בחודש ינואר וכנגד חלה עלייה ביבוא מוצרים לצריכה שוטפת. אמנם לא ניתן להפריד השפעות מחיר וכמות בנתוני סחר החוץ, אך נראה שהמגמה של עלייה מתמשכת ביבוא עשויה להסביר דווקא פעילות כלכלית מוגברת, וזאת בניגוד לפסימיות ששררה בתחום זה בחודשים האחרונים. בכל מקרה, יש להמתין לנתוני החודשים הבאים כדי לאפיין בצורה מוצקה יותר את מגמת הפעילות.
השפעת המיתון באירופה צפויה לבוא לידי ביטוי בהמשך היחלשות של היצוא הישראלי בשנת 2012
בבחינת היצוא התעשייתי לפי רמה טכנולוגית, נרשמה בחודש ינואר ירידה של כ- 10% ברכיב של טכנולוגיה עלית המהווה כמחצית מהיצוא התעשייתי. זאת לאחר שברבע הרביעי של 2011 חלה עלייה ביצוא של רכיב זה. את הירידה בחודש ינואר יש לזקוף בעיקר ליצוא של רכיבים אלקטרוניים ותרופות.
ירידה ביצוא נרשמה גם בענפים מקבוצות הטכנולוגיה האחרות. כפי שניתן לראות בתרשים משמאל, בבחינת השינויים ב- 12 החודשים האחרונים, ניכרת התמתנות ביצוא התעשייתי, מאז המחצית השנייה של 2011 וייתכן והירידה בחודש ינואר מבשרת על מדרגה נוספת בהיחלשות רכיב היצוא. מגמה זו תואמת את המעבר של מדינות אירופאיות רבות ובהן גם מדינות הליבה באיחוד האירופי לצמיחה שלילית.
עודף בתקציב הממשלה בחודש ינואר
בחודש ינואר היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בסך של 6.6 מיליארד ₪. כפי שניתן לראות בתרשים משמאל, עודף תקציבי אופייני לחודש ינואר, כאשר בינואר השנה היה אף עודף תקציבי גבוה במיוחד. את העודף הגבוה שנרשם בינואר 2012 ניתן גם לייחס לרמה חריגה של החזרים ולגבייה חד פעמית של מס על חלוקה רעיונית של דיבידנדים לבעלי מניות מהותיים.
הפעילות המימונית של הממשלה בחודש ינואר כללה גיוס הון נטו של 5 מיליארד ₪ בחו"ל ו- 2.7 מיליארד ₪ בשוק המקומי. בנוסף, ההכנסות ממכירת קרקעות הסתכמו ב- 0.5 מיליארד ₪. בסיכום הפעילות המימונית, הכנסות ממכירת קרקעות והעודף בפעילות התקציבית (כולל מתן אשראי נטו[1]), נרשמה עלייה של 15.4 מיליארד ₪ ביתרות הממשלה בבנקים.
הכנסות הממשלה ממסים הסתכמו בחודש ינואר ב- 23.1 מיליארד ₪. בניכוי שינויי חקיקה נרשמה עלייה ריאלית של 13.7% בהכנסות ממסים בהשוואה לחודש ינואר 2011. אולם, כאמור לעיל, עלייה זו נובעת מרכיבים חריגים או חד פעמיים שהתרחשו בסוף 2011 ונרשמו בתקציב המדינה במהלך ינואר 2012. בנטרול רכיבים אלו, ישנה יציבות בהכנסות ממסים בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי ההתפתחויות הריאליות, תומכות במגמה של התמתנות ההכנסות ממסים של הממשלה. ולכן צפויה הממשלה לחרוג כלפי מעלה מיעד הגירעון שנקבע בספר התקציב של הממשלה (היעד המופיע בספר התקציב עומד על 2% תוצר) וזאת תוך כדי עצירת תהליך הפחתת יחס החוב הציבורי ביחס לתוצר.