סקירה מאקרו עולמית-יומית של אמיר כהנוביץ’ מכלל פיננסים: ירידות בסוף השבוע בבורסות וול-סטריט ואירופה על רקע כישלון נוסף של יוון לבצע צעדים שיאפשרו לה לקבל את חבילת הסיוע (ראו הרחבה) ועל רקע נתון מאכזב של מדד אמון הצרכנים. לאחר שני ימי שביתה חוזר היום המסחר לת"א.
עוד יום רגיל בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביוון: התפוקה התעשייתית נפלה בדצמבר ב-11.3% לעומת 7.8% בנובמבר (במונחים שנתיים). שיעור האבטלה זינק ל-20.9% בנובמבר, לעומת 18.2% באוקטובר. המכירות הקמעונאיות נפלו ב-6.3% בנובמבר.
ביום חמישי אישר הפרלמנט היווני חבילת קיצוצים בתקווה שזאת תאפשר לה לקבל את חבילת הסיוע מהאיחוד, אך זאת לא הספיקה לשרי האוצר של האיחוד (ראו בהמשך). היום ינסו היוונים לקצץ עוד, כך שבסה"כ אלה צפויים להשתוות ל-7% מהתמ"ג שלה ב-3 השנים הקרובות. בנוסף, היא תמיר אג"ח למלווים הפרטיים, החלפה שמשמעותה מחיקת 100 מיליארד אירו. כמה מחברי הפרלמנט כבר הודיעו כי יצביעו נגד התוכנית.
השביתות ביוון עשויות להפוך אותה לדיקטטורה: יוון מוצפת שביתות וכלי התקשורת בעולם כבר אדישים אליהן. למעשה, קל יותר לדווח מתי אין שביתה ביוון מאשר לדווח מתי כן יש. ברקע, ניסיונות הממשל היווני להעביר קיצוצים שיאפשרו לה לקבל את הכספי חבילת החילוץ שהובטחו לה (130 מיליארד דולר). אלא שככל שהזמן עובר בלי הסכמה הבור התקציבי מעמיק. כעת, על רקע הנזק מהשביתות הרבות במדינה וההתדרדרות המתמשכת, דורשים ממנה שרי האוצר האירופאים לקצץ עוד 325 מיליון יורו. מצד אחד זו נראית בקשה חסרת התחשבות אבל למעשה היא ממש קלה לעומת ההתנהגות הלא אחראית של יוון, הכוללת עיוות והסתרת מספרי התקציב.
הציבור ביוון מתחיל לצאת משליטה ולאבד את זה. הדמוקרטיה ביוון מתחילה להתערער ויתכן שהשלטון לא יכול בכלל לקבל כבר החלטות שיהיו מקובלות על הציבור. לא על הישארות בגוש היורו, לא על קיצוצים, לא על הדרכמה, כלום. זאת כבר לא שאלה של כן דרכמה חדשה או לא. יתכן שהשאלה עוברת להיות אם יוון תישאר דמוקרטיה או תחזור למשטר דיקטטורי, עם חונטה צבאית שתנהל את המדינה, כמו שהיה שם בין 1967 ו- 1974. הגזמתי? תקראו את זה:
הפדרציה של המשטרה היוונית פרסמה את ההצהרה הבאה לאנשי הממשל: "מאחר שאתה ממשיך את מדיניות ההרס, אנחנו רוצים להזהיר אותך כי לא תוכל לגרום לנו להילחם נגד אחינו. אנו מסרבים לעמוד מול ההורים, האחים, הילדים או כל אזרח מוחה הדורש שינוי מדיניות. אנו מזהירים אותך כי נציגיהם המשפטיים של שוטרי יוון, יכולים להוציא נגדך צווי מעצר עבור סדרה של הפרות החוק ... כגון שחיקת הדמוקרטיה והריבונות הלאומית".
הצרכן האמריקאי – תצרח כמה שאתה רוצה אבל תצרך! בימים האחרונים התפרסמו כמה אינדיקטורים לגבי הצרכן האמריקאי. מצד אחד האשראי הצרכני שם הפתיע בחודש שני ברציפות של עליה חריגה מאד - 19.3 מיליארד דולר (צפי היה ל-7 מיליארד), מה שמעודד ומראה שהאמריקאים מרגישים נוח מספיק להגדיל צריכה ע"ח הגדלת חובות. מצד שני, סקר אמון הצרכנים של אונ’ מישיגן שפורסם בסופ"ש ירד מ-75 נק’ ל-72.5 נק’, ומאותת שהצרכן נעשה חשדן יותר, אך בעיקר לאור העלייה במחירי הבנזין. ביום שלישי השבוע יפורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב שלפי הערכות עלו בחודש ינואר ב-0.8%, קצב העלייה הגבוה ביותר מזה ארבעה חודשים, זאת לאור נתונים ראשוניים על זינוק במכירות הרכבים והירידה בשיעור האבטלה לשפל של שלוש שנים. אם אכן יתקבלו נתונים חזקים עשוי שוק ההון לקבל עידוד רציני ולראות שלמרות הביקורת על השיפור בשוק העבודה האמריקאי הוא מצליח לדחוף את הפעילות הכלכלית.
מחירי המניות ירדו או שתשואות האג"ח יעלו? לרוב אפשר לצפות שנכסים בטוחים ונכסים מסוכנים יהיו בעלי קורלציה הפוכה, כלומר אם שוק המניות עולה שמחירי האג"ח ירדו (תשואה עליהן תעלה). כך באמת היה עד לא מזמן עם המניות באירופה (המסוכנות) והאג"ח הגרמניות הבטוחות. אלא שמתחילת השנה המתאם הזה ניתק. ראו בתרשים שבנתה סיטי גרופ כיצד מחירי המניות האירופאיות עלו מתחילת השנה ב-8.9% בעוד תשואות האג"ח הגרמניות נותרו כמעט ללא שינוי.
בהיסטוריה אנו מכירים תופעות כאלה במקרים בהן בנקים מרכזיים התאמצו לשמור את הריבית נמוכה בכוח ובכך הורידו מצד אחד את תשואות האג"ח ובמקביל עודדו את מחירי המניות. כלומר שברו את הקורלציה ההפוכה. מקרה כזה זכור בעיקר משנות השמונים ותחילת שנות ה-90.
כיום ניתן לייחס את ההתנתקות לתוכנית LTRO של הבנק המרכזי באיחוד (ECB) תוכנית שמטרתה הזרמת נזילות לבנקים. עם זאת, ההיסטוריה הראתה לנו שהתופעה הזאת לא נמשכת הרבה זמן ולאחר התפוגגות השפעות התוכנית הקורלציה חוזרת. אבל עכשיו עדיין נשארת שאלת המיליון דולר. האם תשואות האג"ח הבטוחות יעלו או שמחירי המניות ירדו? ביל גרוס חוזר להאמין באג"ח:
להשקיע באג"ח ממשלתי? תשאלו את ביל גרוס. שנה לאחר שביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם בסכום של 250 מיליארד דולר, הודה בטעות שלו של מכירת כל האג"ח אמריקאיות הממשלתיות מהלך שבעקבותיו השיג תשואה הנמוכה מ-70% ממתחריו, הוא ממשיך לחזור אל האפיק הממשלתי ובגדול! בחודש ינואר לבדו הגדיל את אחזקותיו באג"ח ממשלתיות אמריקאיות מרמה של 30% לרמה של 38%, הגבוהה ביותר מאז חודש יולי 2010. בחודש האחרון זינקה הקרן שלו ב-2.13% והכתה את 97% ממתחריו.
עקום התשואות מקבל בטן: עקום תשואות האג"ח היווה מאז ומעולם אינדיקאטור טוב מבחינת המשקיעים לגבי מצבה הצפוי של הכלכלה, כאשר הפרש התשואה בין ה קצרות לארוכות היה במתאם חיובי עם הצמיחה הכלכלית. אלא שבחודשיים האחרונים השיפוע מבלבל. מצד אחד ההפרש בין האג"ח הקצרות ל-30 שנה נשאר יציב ומצד שני ההפרש בין הקצרות ל-10 שנים ירד. המשקיעים בין כה וכה ספקנים לגבי הכלי הזה לאור ניסיונות ההתערבות וההשפעה של הפד על התשואות הארוכות והותרת הריבית הקצרה על אפס למרות סיכוני אינפלציה. אלא שנחנו עדיין נותנים אמינות גבוהה לכלי הזה, ומאמינים כי יש לתת כיום משקל להפרש התשואות בין הטווחים הקצרים ל-30 שנה. מה שמאותת מבחינתנו שמצב הכלכלה האמריקאית יציב וחיובי.