אקסלנס בסקירת מאקרו-חו"ל שבועית של יניב חברון: אם עד יום חמישי היו כאלה שפקפקו בכוחו של המשבר לצאת מחוץ לכותלי הגוש, נראה כי אירועי סוף השבוע סיפקו הוכחה ללא רבב – המשבר כבר פה והוא רק מחכה להצתה. ביום חמישי האחרון צללו מדדי המניות בארה"ב בשיעורים שנשקו ל-10%, ספק "כשל טכני" במכונת מסחר, ספק "אצבע כבדה" (סוחר שלחץ על B-מיליארדים במקום M-מיליונים) שהובילו למכירת מניות "Blue Chips" (חברות גדולות ויציבות) בכמויות גדולות. הירידה החדה התאפשרה בעקבות עצבנותם של המשקיעים, שהפכה לפאניקה והובילה לשרשרת מכירות (חלקן אוטומטיות "stop loss" שנקבעו בעקבות אותה עצבנות) וגרמו לירידות החדות.
חקירת אירועי סוף השבוע בוול סטרייט נמצאת בעיצומה. היא לא תשנה ואלי רק תגביר את עצבנותם של המשקיעים. וול סטרייט נמצאת על המסלול המהיר לרפורמה רחבה ועמוקה ואירועי סוף השבוע רק ישמשו כמאיץ נוסף.
כמה דומה ככה שונה
הגרסה האירופאית של המשבר עשויה להסתיים אחרת, הצמד אירו/דולר שרשם ירידה של 4.2% בשלושה ימים, רמז כי בלחץ מעט גדול יותר הוא עשוי לחצות רמה של 1.25, כאשר נקודת שבירה זו תגרור האצה בהסטת הכספים אל הדולר. התחזקות של המטבע הירוק שהפך בשנתיים האחרונות למטבע קרי טרייד, תוביל מיד למכירת נכסים פיננסים בכל העולם כאשר המשקיעים ימהרו להחזיר את ההלוואה הדולרית שנטלו (חלקן יומרו להלוואה ביין יפני) – מוכר לכם? "משבר מטבע" כתבנו על תרחיש זה בדיוק לפני חודשיים.
המשבר באירופה ממשיך לרקום אור וגידים בדמותו של המשבר האמריקאי וכך גם הפתרונות. באמצע השבוע הודיע הבנק המרכזי באירופה כי יקבל את החוב היווני כערבויות למרות הדירוג נמוך ולפי שעה נראה כי הדפסת הכסף באירופה תורחב. בסוף השבוע גיבשו מדינות האיחוד הסכם על קרן ייצוב שתופעל לטובת מדינות עתירות חובות.
הבנק המרכזי באירופה שלא כמו מקבילו האמריקאי, אינו מדווח למשרד האוצר על הרכב המאזן שלו ולכן קבלת נכסים רעילים, עשויה להיות בור ללא תחתית שתאיץ את הדפסת הכסף ועשויה בסופו של דבר להפוך לסנטימנט שלילי.
המשבר באירופה לא נולד בסוף השבוע
משבר החובות באירופה מתבשל כבר יותר מעשור וכדי לפתור אותו ידרשו מנהיגיו להחלטות אמיצות – שלא כמו עד כה. האיחוד האירופאי פגע בחלק נרחב מהמדינות החברות בו. אירופה הפכה ליקרה ולא תחרותית כאשר קצב צמיחה נפגע משמעותית. שיעורי האבטלה הגבוהים והגירעונות המעמיקים מאיימים לשסע את האיחוד ולפרקו. מנגד, המדינות החזקות כגון גרמניה תלויות מידי בקיומו. הייצוא הגרמני כמעט והוכפל מאז הוקם האיחוד כאשר כשני שליש ממנו מווסת אל האיחוד עצמו, מה שמסביר בעצם כי גרמניה תהיה חייבת לתמוך בקיום האיחוד וסיוע למדינות הבעייתיות לחרף ההתנגדות הציבורית. בנוסף, מדינות כמו ספרד יאלצו לקיצוצים ורפורמות מרחיקות לכת, במדינה שבה שיעור האבטלה מגיע לרמה של 20% לא ייתכן כי דמי האבטלה ישולמו במשך 24 חודשים.
החשיפה של המערכת הבנקאית למדינות ה-PIIGS עשויה להיות רק הטריגר להתפשטות המשבר אל עבר הסקטור הפרטי. המערכת הבנקאית באירופה חשופה בכ-2.5 טריליון דולר למדינות הבעייתיות, כאשר רבע מהחשיפה הינה לחובות ממשלתיים. במקרה של חדלות פירעון עשויה המערכת למחוק כ-230 מיליארד דולר המהווים כ-20% מההון העצמי שלהם. חשש לחדלות פירעון של מדינה תוביל מיד להשלכות דומות על המערכת הבנקאית שלה. במצב זה עשויה אירופה להיגרר מהר מאוד למשבר נזילות, כזה שהפתרון שלו עשוי להיות ממושך וכואב יותר מזה שראינו בארה"ב.
שוק העבודה האמריקאי – בימים אחרים הוא היה עושה את ההבדל
שוק העבודה האמריקאי מייצר 280 אלף משרות חדשות בחודש אפריל (צפי 190 אלף) ומספק נתון טוב חודש שני ברציפות. שעות העבודה השבועיות עלו לרמה של 33.4 והמגזר הפרטי הציג עלייה של יותר מ-180 אלף משרות. שיעור האבטלה עלה לרמה של 9.9% ומי שעוקב אחרי הסקירות שלנו בוודאי זוכר כי לא רק שאנחנו לא מתרגשים מעלייה בשיעור האבטלה אלה אפילו מחכים לה. בחודשים האחרונים הסברנו כי שיפור אמיתי בשוק העבודה יוביל מובטלים שהתייאשו חזרה אל מעגל מחפשי העבודה, מה שבשלב ראשון יעלה את שיעור כוח העבדה ולכן באופן טכני גם את שיעור האבטלה.
ההתאוששות בשוק העבודה האמריקאי אינה הפתעה מבחינתינו, מזה תקופה ארוכה אנו צופים כי שוק העבודה האמריקאי יחזור לייצר משרות עודפות. מדדי מנהלי הרכש השירותים והיצרני ממשיכים לטפס כאשר האחרון חצה לחודש אפריל את רף ה-60 (עוד תחזית שלנו שניתנה בתחילת השנה).
בחודשים האחרונים הערכנו כי נתונים חזקים משוק העבודה האמריקאי המעידים על התבססות הצמיחה בארה"ב יובילו לעליית התשואות שם. רצף האירועים המהיר הנגזרים מהמשבר האירופאי טרפו את הקלפים ונראה כי הסטת הכספים בתוך ומחוץ לארה"ב אל נכסים נטולי סיכון יעקבו את המהלך בשלב זה כמו גם את העלאת הריבית. נציין כי אנו מעריכים כי התשואות לא יישארו ברמת הנמוכה אך גם לא יחצו את רף ה-4% ( אג"ח 10 שנים) בחודשים הקרובים.
העלאות הריבית ידחו בשלב זה
המשבר באירופה והחשש להתפשטותו, יעקבו בשלב זה את תהליך העלאת הריבית הן בארה"ב והן בישראל. בחודש פברואר כאשר רק פרץ המשבר ביוון, צותת בנק ישראל כי אי הוודאות באשר לקצב התבססות הצמיחה העולמית עולתה – אירועי השבוע האחרון מעלים את אי הוודאות "קצת יותר". בנוסף, נראה כי הציפיות האינפלציוניות בטווחים הקצרים והבינוניים עדיין רחוקים מהרף העליון של היעד ומאפשרים לפחות בשלב זה (עוד לא פורסם מדד אפריל) להותיר את הריבית על כנה חודש נוסף.