רון אייכל ממיטב בבדיקת טיב התחזיות של בנק ישראל והאוצר. לאחרונה פרסמו בנק ישראל ומשרד האוצר תחזית מאקרו כלכליות למשק הישראלי לשנה הקרובה – שנת 2012. בבנק ישראל צופים כי הצמיחה בשנה זו תסתכם ב-2.8%, כאשר מנוע הצמיחה העיקרי יהיה ההשקעה בנכסים קבועים (עליה של 4.2%. יתר המרכיבים של התוצר (יבוא, יצוא, צריכה פרטית וצריכה ציבורית) יתרחבו בפחות מ-2.0%. התחזית העדכנית של משרד האוצר היא פחות מפורטת, אך הם יותר אופטימיים יותר לגבי מצב המשק המקומי וצופים כי הצמיחה תהיה ברמה של 3.2%.
על בסיס הפרסומים האחרונים, וסימני השאלה ביחס למחזור העסקים בדקנו את טיב תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל, ושל משרד האוצר, בשש השנים האחרונות (2011-2006). השוונו בין התחזיות של בנק ישראל ושל משרד האוצר (הפרסום הקרוב ביותר לשנת הבדיקה) לבין נתוני החשבונות הלאומיים בפועל לאותה שנה.
מידת הדיוק של בנק ישראל ומשרד האוצר בתחזית הצמיחה: צמיחת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בשש השנים האחרונות בישראל הייתה 4.3%, בממוצע לשנה. התחזית הממוצעת של בנק ישראל לתקופה זו, הייתה 3.4% לשנה. כלומר התחזית של בנק ישראל נמוכה, בממוצע, ב-0.9%, בהשוואה לשיעור הצמיחה של התמ"ג בפועל, כלומר - כמעט באחוז שלם של צמיחה! גם אם נבטל את הפער המשמעותי של שנת 2010 (2.3%, ראו גרף משמאל), עדיין נגיע לכדי פער מכובד של 0.6%.
אגב, בכל אחת מהשנים העניקו בבנק ישראל תחזית הנמוכה, מאשר התרחש בפועל, בשש השנים האחרונות, למעט 2009.
גם במשרד האוצר (בדומה לבנק ישראל) העניקו בכל אחת מהשנים תחזית הנמוכה מאשר התרחש בפועל בשש השנים האחרונות, למעט 2008 (בניגוד ל-2009 בבנק ישראל). על פני כל התקופה, התחזית הממוצעת הייתה 3.1% לשנה. כלומר, הפער הממוצע בין צמיחת המשק, לבין התחזית שניתנה על ידי משרד האוצר הוא אף גדול יותר מבנק ישראל, ועומד על 1.2%.
גם ביתר רכיבי התוצר, ניתן להצביע בבירור על יכולת חלקית של בנק ישראל ומשרד האוצר במתן תחזית. לדוגמא, בכל אמור להשקעות במשק, בנק ישראל צפה עלייה ממוצעת של 4.8%, בכל אחת משנים 2011-2006. משרד האוצר חזה עלייה של 3.9%. בפועל, התרחבו ההשקעות במשק ב-9.5% בשנים אלו, בממוצע לשנה. קרי, פער ממוצע של 4.8% מאומדן בנק ישראל ו-5.6% מתחזית משרד האוצר.
לגבי הצריכה הפרטית, חזו בבנק ישראל עלייה ממוצעת של 3.3% בכל אחד משנים הנבדקות. במשרד האוצר העריכו עלייה של 3.8%. בדיעבד, הצריכה הפרטית התרחבה ב-4.0% בשנים אלה.
גם בצריכה הממשלתית התחזית של בנק ישראל ומשרד האוצר הייתה חלשה מהביצוע בפועל. ההוצאה הממשלתית גדלה ב-3.0% בממוצע, בין שנת 2006 לשנת 2011. בנק ישראל היה רחוק 1.7% מנתון זה (צפה גידול ממוצע של 1.3%). התחזית הממוצעת של משרד האוצר הייתה מדויקת יותר, אך עדיין רחוקה 0.7% מהנתון המקורי.
ההבדל הבולט ביותר בין תחזיות בנק ישראל ומשרד האוצר היו ביחס ליבוא ויצוא הסחורות והשירותים.
היבוא התרחב בממוצע בשנים הנבדקות ב-4.2% לשנה. עם זאת, בבנק ישראל צפו כי היבוא יגדל בממוצע ב-6.6% בכל אחד מהשנים בעוד שבמשרד האוצר התחזית הייתה 2.8%. כך שבניגוד לרכיבי התוצר האחרים, הסטייה של בנק ישראל ומשרד האוצר הייתה לא סימטרית.
תמונה דומה מצאנו גם לגבי יצוא הסחורות והשירותים. בעוד שבבנק ישראל חזו צמיחה ממוצעת של 5.2%, במשרד האוצר ציפו להתרחבות של 3.1%. בדיעבד, היצוא צמח ב-4.4% בשנים אלה. קרי, נמוך ב-0.8% מתחזית בנק ישראל, וגבוה ב-1.3% יותר מתחזית משרד האוצר.
נתון נוסף, ומעניין במיוחד, לגביו מפרסמים בבנק ישראל ובמשרד האוצר תחזית הינו שיעור האבטלה. רק בשנת 2006 הצליחו לנבא בדיוק בבנק ישראל את שיעור האבטלה (8.4%). ביתר השנים (2011-2007) הסטייה הממוצעת של התחזית הייתה 0.9% כלפי מעלה – כלומר חזו שיעור אבטלה גבוה יותר.
במשרד האוצר, גם חזו שיעור אבטלה גבוה יותר משיעור האבטלה האמיתי בכל אחד מהשנים הנבדקות, למעט שנת 2009. הפער הממוצע בין תחזית משרד האוצר לשיעור האבטלה בפועל הינו 0.9%.
תוצאות אלו, מצביעות על כך שבשש השנים האחרונות פרסמו שני גופים אלו תחזיות סולידיות המתאפיינות בשיעורי צמיחה נמוכים ובשיעורי אבטלה גבוהים, לעומת הביצוע הכלכלי בפועל. ייתכן, כי בבנק ישראל ובמשרד האוצר מרגישים בנוח עם מתן תחזיות שמרניות שמשמעותן האופרטיבית היא שמירה על המסגרת התקציבית.
לסיכום, בהתבסס על הפער שהיה בשש השנים האחרונות בין תחזיות בנק ישראל ומשרד האוצר, לבין הצמיחה בפועל, ניתן לצפות כי שיעור הצמיחה בשנת 2012 יהיה גבוה מהתחזיות.