ביום ו’ העיבו נתוני התמ"ג בארצות הברית על שוק המניות, למרות שבשורה התחתונה דווח על גידול נוסף בפעילות הכלכלית והמשך לתהליך ההתאוששות שהמשק האמריקאי רושם כעת. לדעת רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה של בנק מזרחי, בעקבות הנתונים והדרך בה התקבלו בשוק ההון, ההערכות עתה הן כי גדל הסיכוי לכך שה-Fed ישיק בכל זאת תכנית רכישות ני"ע שלישית בחודשים הבאים, תרחיש שה-Fed עצמו לא שלל בהודעת הריבית האחרונה שלו.
לדבריו, הנקודה החיובית יותר בהקשר זה הינה שהוצאות משקי הבית לסוגיהן גדלות ובפרט מרשימות ההוצאות על מוצרים בני קיימא, אינדיקציה חיובית להמשך גידול בהוצאות הכוללות של צרכני ארצות הברית בהמשך. נתון נוסף שנמסר ביום שישי תמך בכך: מדד סנטימנט הצרכנים לפי אוניברסיטת מישיגן לחודש ינואר 2012 תוקן כלפי מעלה מ-74 ל-75 נקודות, עלייה חמישית ברציפות, שאף הפתיעה לטובה בהשוואה להערכות המוקדמות. מדובר, כמובן, בחדשות טובות גם לחברות שמשווקות את תוצרן לארצות הברית ולכן הדבר עשוי להשליך לטובה על שוק המניות ביפאן, לדוגמא.
בשוק ההון התאכזבו מכך שהתמ"ג גדל "רק" 2.8% ברביע הרביעי של השנה שעברה ולא 3% כפי שחשבו. הפספוס הקל העמיד בצל את השיפור בהשוואה לקצב הגידול בתמ"ג ברביע השלישי של השנה, שעמד על 1.8% בלבד, דבר המלמד על האופטימיות שקדמה לנתונים. יצוין, כי הייבוא לארצות הברית גדל 4.4% ברביע הרביעי, לאחר עלייה בת 1%-1.5% בלבד בשני הרביעים הקודמים, כך שאפשר כי העלייה בשערי החליפין של הדולר בעולם הניעה את משקי הבית והחברות בארה"ב לרכוש מוצרים ותשומות בחו"ל ובכך צמצמה את חלקו של התמ"ג בסך הביקושים המקומיים.
במבט על שנת 2011, בהשוואה לשנת 2010, לא היה שינוי של ממש בקצב הגידול הממוצע בתוצר הנומינאלי (קצב זה ירד מעט מ-4.2% ל-3.9% בין שתי השנים), אך הרכבו השתנה, כך שקצב הגידול במדד מחירי התמ"ג כמעט הכפיל את עצמו (מ-1.2% ל-2.1%) ולפיכך קצב הגידול בתמ"ג הריאלי הצטמצם מ-3.0% ל-1.7%. פרט לכך, השינוי בתמ"ג ללא תוספת ההון של המגזר העסקי היה נמוך משמעותית מעלייתו הכוללת.
בעקבות הנתונים והדרך בה התקבלו בשוק ההון, ההערכות עתה הן כי גדל הסיכוי לכך שה-Fed ישיק בכל זאת תכנית רכישות ני"ע שלישית בחודשים הבאים, תרחיש שה-Fed עצמו לא שלל בהודעת הריבית האחרונה שלו: העלייה במדדי המחירים אינה מסכנת את יעד האינפלציה הרשמי החדש של ה-Fed (2%) והגידול בתמ"ג אינו גבוה דיו כדי לייתר מהלך כזה. יצוין, כי ברביע הרביעי אשתקד אף הייתה האטה בקצב עליית מחירי התמ"ג, התומכת במהלך.
אם כך יהיה, הן שוק המניות והן שוק איגרות החוב יצאו נשכרים מכך, אך ההשלכות על שוק איגרות החוב תהיינה ישירות ומיידיות יותר, כך שכשנמסרו הנתונים נרשמו עליות באיגרות החוב הממשלתיות ותשואת הפדיון על איגרת החוב ל-5 ש’, לדוגמא, ירדה פעם שלישית ברציפות לרמה הנמוכה בתולדותיה (0.77% בלבד). בד בבד פוחת הדולר 0.85% כנגד האירו, הגם שהמגעים בין יוון לנושיה טרם צלחו, ללמדנו על ההערכות כי רכישת ני"ע על ידי ה-Fed והחזקת הריבית בארה"ב ברמתה הנמוכה הנוכחית זמן רב יותר, יכריעו את הכף לרעת המטבע האמריקאי.
מבחינת שוק איגרות החוב הממשלתיות בישראל, בהיעדר שינוי בפרמיית הסיכון המקומית, יש בכך התפתחות חיובית נוספת מנקודת הראות של איגרות החוב הלא צמודות, המצטרפת להתפתחויות אחרות שהתרחשו לאחרונה, כגון ירידת הריבית בארץ בחודש שעבר (והבהרת נגיד בנק ישראל כי הריבית תוסיף לרדת במידת הצורך), ההשקה המוצלחת של אג"ח ממשלתית לא צמודה ל-30 שנים, ההנפקה המומלחת למדי בארה"ב בשבוע שעבר ועוד. השקל, שלאחרונה שב והתאושש כנגד הדולר, עשוי לקבל תמיכה נוספת בעקבות הנתונים החדשים מעבר לים.