יוסי ישראל מנהל מחלקת הייעוץ במגזר ההתיישבותי BDO זיו האפט ציין כי מבדיקה שנערכה בפירמה עולה כי על מנת שהקיבוץ יוכל להעמיד לכל חבר פנסיה של 3400 ₪ על פי המלצת התנועה הקיבוצית ( עד היום הפנסיה עמדה על 2970 ₪ ) כאשר לוקחים בחשבון שהגיל הממוצע בקיבוץ הוא סביב 60 ויש כ- 200 חברים יש צורך בתוספת של כ- 800,000 ₪ לכל קיבוץ על מנת לצמצם את הגרעון האקטוארי.
אם הקיבוץ מעוניין להעביר לגיל פרישה על פי חוק היום כלומר 62 לנשים ו- 67 לגברים הקיבוץ יידרש להשלמה של בין 1.5 ל- 2 מיליון ₪ . שני המהלכים האלו בכלל התנועה הקיבוצית מצריכים סכום של כמיליארד ₪ על מנת להשלים גרעון אקטוארי של כ- 260 קיבוצים. יוסי ישראל, אמר את הדברים בפאנל בנושא הפנסיה לחברי הקיבוצים בכנס המנהלים התשיעי של התעשייה והקיבוצים שנערך אתמול באולם אווניו באירפורט סיטי ביוזמת פירמת BDO זיו האפט, בשת"פ עם פירמת עוה"ד ZKGS
עו"ד מיכל גריידי, אחראית על תחום הפנסיה במשרד עורכי הדין ZKGS, אומרת כי אמנם רוב הקיבוצים באים לקראת החברים בכל הנוגע לסוגיית הפנסיה, אך עם זאת אין להתעלם מההשלכות והסיכונים הכלכליים הטמונים בכך". עו"ד גריידי הוסיפה כי "גיל הפרישה הקבוע בתקנות הוא גיל פרישת החובה על פי חוק גיל פרישה. בקיבוצים מקובל ונהוג לקבוע גיל פרישה שונה, יש לקחת בחשבון את הנטל הכלכלי אשר עשוי להיות מוטל על הקיבוץ במקרים שבהם הזכאות לקבלת פנסיה מהקיבוץ קמה קודם למועד הזכאות לקבלת קצבאות פנסיוניות ממקורות חיצוניים". עו"ד גריידי הוסיפה ואמרה כי קביעת פנסיית מטרה גבוהה מהקבוע בתקנות הינה אפשרית לכלל האוכלוסיה או לחלק מהחברים, ובלבד שאין מדובר בהבחנה מפלה. פנסיית מטרה כזו בדרך כלל מוגנת מפני שינויים לטוב ולרע על דרך של קביעת רוב מיוחד לשינוי סכום הפנסיה במסגרת תקנון הפנסיה.