ועדת החינוך של הכנסת תדון היום (יום שני, 23 בינואר) בתקנות חדשות שגיבש משרד החקלאות לגידול מטילות. התקנות קובעות הגדלה משמעותית של שטח המחיה של תרנגולת מ-350 סמ"ר ל-750 סמ"ר ודרישות רבות נוספות מהמגדלים. יישומן יחייב הרס הלולים הקיימים כיום ובניית חדשים בהוצאה מוערכת של 1.5 מיליארד שקל.
מזכיר ארגון מגדלי העופות, יעקב כהן, אמר שאישור ויישום התקנות על פי הצעת שרת החקלאות, אורית נוקד, משמעותו קץ לייצור הביצים במשקים המשפחתיים בעיקר בצפון הארץ והעברת הענף לשליטה של חברות ענק ואנשי עסקים. רווחת העופות היא חשובה, אך יש לדאוג גם לרווחת המגדלים.
לדברי כהן, הקצאת השטח המוצע לכל מטילה מחייבת השקעות עתק ובניית לולים חדשים על שטחים נרחבים. המגדלים אינם מתנגדים להשקעה ולהרחבת הלולים ובלבד שבצמוד להחלטה יוקצה לכך תקציב מתאים. מדובר באלפי משפחות שמקור פרנסתן היחיד הוא ענף הביצים ואין באפשרותם להיכנס להשקעות של מיליוני שקלים. משרד האוצר מסכים לממן 340 מיליון שקל במסגרת רפורמה מקיפה בענף ההטלה, אולם מדובר ב-22% מהערכת השקעה הנדרשת.
מזכיר ארגון מגדלי העופות אמר שבעיית התקציב אינה היחידה שהופכת את הדיון בועדת החינוך לתיאורטי וכל החלטה לבלתי ישימה. מתוך 100 אזורי גידול שבהם אמורים לקום הלולים החדשים והמודרניים, רק 3 אושרו על ידי הרשויות עד כה. כלומר, הרוב המכריע של המגדלים לא יוכל בכל מקרה לעשות דבר עד קבלת האישורים המינהליים. מדוע להכניס את המגדלים לסד של לוחות זמנים בטרם המדינה עשתה את חלקה?
ענף הלול מייצר 20% מהתפוקה החקלאית במדינת ישראל כולל ביצי מאכל, פטם והודו במחירים סבירים ואף זולים לציבור הצרכנים תוך שמירה על יציבות, אומר כהן. חבל שהממשלה והכנסת פועלות בדרך של הכנסת הענף לתקופה של אי ודאות ויצירה מלאכותית של גזירות שציבור המגדלים לא מסוגל לעמוד בהם.
ארגון מגדלי העופות פנה לשרת החקלאות, אורית נוקד וליו"ר ועדת החינוך, אלכס מילר, בבקשה לדחות את הדיון לפרק זמן של 3 חודשים שישמש לבניית תוכנית עבודה מסודרת ומוסכמת לרפורמה מקיפה בענף הלול תוך שיפור תנאי המחיה של המטילות. במידה ובקשתנו לא תתקבל נצא למאבק ציבורי לשמירה על מקור פרנסתנו, אומר כהן.