סטנלי פישר<br>
סטנלי פישר

בנק ישראל מפרסם היום (ב’) דיווח לציבור על הדיונים המוניטריים לשם קבלת החלטת הריבית לחודש ינואר 2012. הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) ההתפתחויות במשק העולמי; (2) ההאטה בצמיחה בישראל והסיכונים הנגזרים למשק הישראלי מההתפתחויות הגלובליות; ו-(3) השאלה האם להותיר את הריבית בחודש זה ללא שינוי אחרי הפחתתה בחודש הקודם או להוריד אותה.

 

בהערכת המצב הכלכלי בעולם הצביעו חברי הועדה על נקודות חיוביות ושליליות שהצטברו בחודש האחרון. בצד החיובי ניתן למנות את הורדת הריבית על ידי ה-ECB, את ההלוואות רחבות ההיקף שמציע ה-ECB לבנקים מסחריים בגוש האירו בתנאים נוחים ואת הפעולה להורדת הריבית על קווי ה"החלף" הדולריים, פעולות שמקנות נזילות רבה יותר ועשויות לייצב את הבנקים. צוין כי מדובר בהרחבה מוניטרית מעבר להורדת הריבית על ידי ה-ECB. בנוסף הוזכר כי גם בנקים מרכזיים נוספים הורידו בחודש קודם ריבית וכי רמת הריבית בארה"ב נותרה נמוכה מאוד. התפתחויות אלה מצביעות על שיפור בניהול המשבר. מאידך הוזכר עדכון התחזיות כלפי מטה ברוב מדינות אירופה ואת הסימנים להאטה בצמיחה במשקים המתעוררים המרכזיים.

 

בנוגע לפעילות הריאלית בישראל, המשתתפים בדיון הסכימו כי כל הנתונים שהתווספו ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה הנובעת בעיקר מירידה בביקושים. בצד המחירים, חברי הוועדה הסכימו כי סביבת האינפלציה נוחה: האינפלציה בפועל וזו הצפויה נמצאות קרוב למרכז היעד ונצפית ירידה קלה במחירי הדירות. לגבי שער החליפין, אחד מחברי הוועדה טען כי להערכתו עיקר השינויים בשווקי המטבע כיום נובעים משינויים בפרמיות הסיכון כך שלפער הריביות בין ישראל למשקים המובילים השפעה מתונה יותר על קביעת השינויים בשער החליפין.

 

לגבי ההשלכות על המשק הישראלי של ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בנוגע לייצוא, נטען שעליית מדד הטק פולס בארה"ב מעודדת לגבי הייצוא הישראלי שכן הוא מהווה אינדיקטור לביקושים בתחום ההי-טק. מנגד, הוזכרה ההאטה בצמיחה במשקים המתעוררים העלולה להקשות על הסטת היצוא אליהם לנוכח ההאטה בפעילות במדינות המפותחות. מכל מקום, הדעה הרווחת בדיון הייתה כי לעת עתה קיימת סבירות גבוהה שאירופה תקלע למיתון בעוד הסבירות למשבר פיננסי פחתה.

 

הטיעון המרכזי בעד השארת הריבית ברמתה הנוכחית היה כי בהינתן המידע שנוסף החודש לא נראה כי דרושה הפחתת ריבית נוספת בחודש זה לאחר הפחתתה בחודש הקודם. התומכים בדעה זו ציינו בעיקר את צעדי המדיניות בהם נקטו בנקים מרכזיים בעולם ואת ההערכה לפיה ההסתברות למשבר פיננסי ירדה. צוין כי גם ברמתה הנוכחית של הריבית המדיניות המוניטרית מרחיבה, לאחר שבחודשים הקודמים הופחתה הריבית בתגובה להתפתחויות בעולם ולהאטה בצמיחה בישראל. כמו כן, רמתה הנוכחית של הריבית נוחה שכן היא יוצרת סביבה מוניטרית המאפשרת מרחב פעולה במקרה של הרעה נוספת במצב הכלכלי. עוד צוין כי לעת עתה למדיניות מרחיבה יותר עלולות להיות השלכות לא רצויות על מחירי נכסים.

 

מנגד, אחד מחברי הוועדה ציין כי להערכתו הנתונים החדשים שנוספו – ובעיקר ההאטה בצמיחה בישראל, המשבר המתמשך באירופה וההאטה בצמיחה של המשקים המתעוררים – מעידים באופן ברור על מגמה שלילית ובשל הפיגור שבו משפיעה המדיניות המוניטרית ראוי להוריד את הריבית ברבע אחוז כדי "להקדים תרופה למכה". כמו כן נטען כי לאור המדיניות המוניטרית במשקים מובילים, הפער בין מידת ההרחבה המוניטרית בישראל ובמדינות אלו עלול לפגוע בייצוא דרך ייסוף בשער החליפין.

 

לאחר הדיון ששת חברי הוועדה המוניטרית הצביעו על גובה ריבית בנק ישראל לקראת חודש ינואר 2012. חמישה מחברי הוועדה הצביעו להותיר את הריבית על רמתה הנוכחית וחבר וועדה אחד הצביע להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז.

 

בהודעה על החלטת הריבית, הדגיש בנק ישראל את התנאים להלן שהכריעו בעד השארת הריבית על רמה של 2.75 אחוז בחודש ינואר 2012 לאחר הורדתה בחודש הקודם:

 

תחזיות האינפלציה כפי שנמדדות משוק ההון, אלו של החזאים ואלו של בנק ישראל נמצאות בקרבת מרכז היעד. האינפלציה בפועל בהסתכלות על 12 חודשים אחרונים ממשיכה להתבסס בתוך תחום יעד האינפלציה.

 

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק הישראלי ממשיכים לתמוך בהערכה לפיה המשק הישראלי ממשיך לצמוח בשיעור נמוך מהקצב שנמדד בתחילת השנה ובשנה שעברה. לפי הערכות בנק ישראל, המשק צפוי לצמוח בשנה הבאה בשיעור של 2.8%. עיקר ההאטה בצמיחת המשק הישראלי נובע מהחלשות הייצוא על רקע החולשה בכלכלה העולמית וניכרת התמתנות גם בביקושים המקומיים.

 

על רקע הצעדים שננקטו החודש על ידי הבנק המרכזי של אירופה חל שיפור מסוים בשווקים הפיננסיים בעולם. בארה"ב ממשיכים הנתונים הכלכליים להצביע על שיפור במצב הכלכלה. לעומת זאת, נתונים על הפעילות הכלכלית באירופה תואמים את ההערכות לפיהן צפויות מדינות הגוש להיכנס למיתון במהלך שנת 2012. גם במספר משקים מתעוררים עיקריים מסתמנת האטה בצמיחה. אי הוודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה העולמית נותרה גבוהה, ומשליכה גם על אי הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק הישראלי.

 

המשך המגמות השליליות באירופה הוביל להפחתה נוספת של הריבית באירופה זה החודש השני ברציפות. נוסף על כך, נקט ה-ECB בפעילות להגברה משמעותית של נזילות הבנקים. גם במשקים נוספים המשיכו בהפחתות ריבית. השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הכרזת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013; ה-Fed המשיך את הפעולות להרחבה כמותית.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש