ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון מיוחד, ביוזמת היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן, שעסק בגורמים שהובילו לזינוק במחירי הפירות והירקות. בפתח הדיון אמר היו"ר כי ״מחירי מוצרי היסוד הבסיסיים, ביניהם פירות וירקות, עלו משמעותית בשנים האחרונות כתוצאה מפערי תיווך בין החקלאים לסוחרים - תופעה שאיננה בריאה לכיסו ובריאותו של הציבור".
היו"ר שאמה-הכהן הוסיף כי ״פערי תיווך קיימים בתחומים צרכניים רבים בהם שירותים פיננסיים, דלקים, מזון ועוד. יוקר המחייה מעסיק את הציבור ויש כאלה שהזינוק במחירים הוא קריטי עבורם והם קורסים. ישנה חוליה בשרשרת הגידול, בין החקלאים לסיטונאים לרשתות השיווק, המנצלת כשל שוק ובכוונתו לעצור את התופעה. זה אבסורד שמדינת ישראל, שקמה על בסיס החקלאות ופורצת דרך למדינות רבות בעולם לשכלול וייעול החקלאות, דווקא היא אלופת העולם ביוקר מחירי הפירות והירקות".
שרת החקלאות, אורית נוקד, אמרה בדיון כי "כמו שהעלייה במחיר מוצרי החלב לא נגרמה בגלל הרפתנים כך גם העלייה במחירי הפירות והירקות לא נגרמה בגלל החקלאים. הפער במחיר לרשתות השיווק לבין המחיר לצרכן עמד בשנה האחרונה על כ-50%". היא הסבירה כי ענפי הפירות והירקות מאופיינים בתנודתיות מחירים גבוהה, לעיתים בשל מזג האוויר שגרם לפני כחודש לזינוק במחירי הירקות, שירדו אחרי כשבוע.
עוד הוסיפה נוקד כי משרד החקלאות מקדם מספר צעדים להבטיח שהמחירים יהיו הוגנים לטווח ארוך. אחד הצעדים הוא הקמת שוק סיטונאי שיקטין את פערי התיווך. עוד אמרה נוקד כי "המשרד בוחן אפשרות לחוקק חוק שיחייב את הרשתות לפרסם את המחיר הסיטונאי לצד המחיר לצרכן, כדי להגביר את השקיפות ולעודד את הרשתות לנהוג בהגינות". כמו כן טענה נוקד כי צריך לבטל את מס המעסיקים המוטל על העסקת עובדים זרים בחקלאות, שכן הוא עולה לחקלאים 165 מיליון שקל בשנה ונוגס ב-35% מהרווח שלהם.
יו"ר השוק הסיטונאי, ד"ר רענן כהן, אמר כי "אפשר לחסוך 2-3 מיליארדי שקלים בפערי התיווך בין החקלאי לצרכן. היום פער התיווך עומד על יותר מ-200% מהמחיר לחקלאי. בהשוואה לספרד, שדומה במאפייניה לישראל, אפשר לראות כי בעוד ששם ירדו מחירי המזון ב-5 השנים האחרונות ב-2.1% בישראל עלו המחירים באותה תקופה ב-12.2% - וזה לא הגיוני". ד"ר כהן אף ציין את הבעייתיות בכך ש-60% מהפירות והירקות נמכרים ברשתות השיווק.
מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, אמר כי מדד תנאי הסחר של החקלאים (הפער בין התמורה שהם מקבלים לתשומות שהם משקיעים) יורד בקצב של 2.5% בשנה. הוא הסביר זאת בעליית מחירי המים, החשמל והוצאות נוספות ששוחקות את הרווח של החקלאים. "על פי נתוני ה-OECD מדינות אירופה תומכות בחקלאות בסבסוד של 27% בעוד בישראל הסבסוד עומד על 12% בלבד".
שאול שבע מהשוק הסיטונאי בצריפין טען כי המחירון של משרד החקלאות שיוצא כל בוקר נערך על ידי סוקר של מועצת הצמחים בצריפין בלבד והוא לא משקף את המציאות. מנכ"ל משרד החקלאות ישי אמר כי בכוונת המשרד להעביר את הנושא ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). עם זאת ראש תחום חקלאות וסביבה בלמ"ס, משה ינאי, אמר כי היום הלשכה לא ערוכה לבצע את הסקר ברמה יומית בשעות הבוקר המוקדמות. הוא הוסיף כי לא ניתן לבדוק את המחיר שמקבל החקלאי ולכן לא ניתן לעמוד על פערי השיווק בין החקלאי לצרכן.
היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הדיון בפנייה לשרת החקלאות נוקד, להקים ועדה מקצועית שתבחן את הנושא ואת כל הסוגיות שעלו בדיון. לדבריו, הוועדה צריכה להיות בדומה לוועדת קדמי או ועדת זליכה, שתחקור את הנושא לעומק ומסקנותיה יהוו בסיס לחקיקה ממשלתית ופרטית. "ועדה הכלכלה מאוחדת בקריאה להקים ועדת מקצועית לבחינת הכשלים בשוק הפירות והירקות – וזו הבשורה הגדולה שיכולה לצאת היום מהדיון", אמר היו"ר שאמה-הכהן. היו"ר אף פנה לשרת החקלאות נוקד ואמר לה שהוועדה תמתין לשמוע את החלטתה בעניין.