גובר שיתוף הפעולה בין היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, והרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים. לדברי תת-ניצב זיוה אגמי, ראש היחידות לחקירות הונאה, שיתוף הפעולה בין שני הגופים בא לידי ביטוי במודל חדש אשר בודק העברות של כסף מזומן בחשבונות של עובדים ונבחרים בשירות הציבורי. אגמי, שדיברה במושב על החדירה של השחיתות והפשיעה לאושיות החברה בישראל, בכנס החורף של המבקרים הפנימיים, אמרה שכדי שתהיה אכיפה אפקטיבית יותר, יש צורך שכל גופי האכיפה יעבדו במשולב, ולדבריה, זה מה שקורה בפועל. אחת לתקופה מתקיים מפגש בין כל ראשי הגופים, ובהם מתקבלות החלטות לגבי טיפול במגזרים או בתחומים מסויימים. אגמי אומרת, כי בדיקת חשדות לשוחד או הלבנת הון הן מורכבות ביותר והיחידה מבצעת הרבה חקירות סמויות, משום שבדרך כלל לנוגעים בדבר אין עניין לדווח על כך. משטרת ישראל אימצה את המודל של אכיפה כלכלית, מתוך הנחה שפגיעה בכיס של עבריין תהיה משמעותית ביותר.
עו"ד פול לנדס, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, אמר בכנס כי המערכות הפיננסיות, אשר מדווחות אוטומטית על העברות כספים מעבר לרף המינימלי, מעבירות מדי שנה כשלושים אלף דיווחים יזומים אודות חשדות לתנועות הון לא חוקיות בחשבונות של לקוחות. הרשות בודקת את הדיווחים, ואלה שיש בהם חשד לפלילים מועברים לטיפול המשטרה. לדבריו, אם לעובד ציבור יש פעילות ענפה בחשבון של כסף מזומן מעבר למשכורת, זו אינדיקציה שמדליקה נורה אדומה.
החל מחודש פברואר 2012, עובדי ונבחרי ציבור בישראל יהיו חשופים לבדיקה מעמיקה יותר של חשבונותיהם הכספיים ובעיקר תנועות כסף מזומן בחשבונם ורכישת נכסים.
פרופ’ בני לאוטרבך, ראש הקתדרה לממשל תאגידי באונ’ בר-אילן, אמר בפאנל על אקטיביזם בממשל תאגידי, כי הגופים המוסדיים אינם מגינים על המשקיעים אלא דואגים להשיג תשואות ופחות עוסקים במלחמה בבעלי השליטה. "בעלי השליטה בארץ לקחו יותר מהמקובל בעולם וועדת הריכוזיות בעצם מבקשת למנוע התמוטטות כלכלית בשל התלות בבעלי השליטה, שהעמידו את הכלכלה שלנו במצב שאם הם יתמוטטו – תתמוטט איתם כל הכלכלה". לדבריו, הנסיון האירופי מוכיח שברגע שיש לחץ של דעת קהל החברות מתיישרות ללא צורך בחקיקה או ברגולציה.
נשיא הכבוד של לשכת המבקרים הפנימיים, שלמה קלדרון, אמר כי העולם בכלל ומדינת ישראל בפרט, מתעוררים למציאות בה לעם נמאס משחיתויות והמונים ברחבי העולם דורשים צדק חברתי. "רק כיום מתחיל העולם להבין את הצורך והחשיבות בקיום ביקורת פנימית כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה הישראלית". לדבריו, "נפילת חברות ענק וקשרי הון-שלטון יוצרים הפנמה הולכת וגוברת בצורך בקיום רגולציה חזקה, ביקורת פנימית מקצועית ראויה ובלתי מתפשרת, על מנת למנוע מצב בו הציבור יאבד את אמונו במערכת השלטון, מערכות הכלכלה, ומערכות הבנקים".