בנק ישראל פרסם עכשיו עידכון לתחזית המאקרו שלו לגבי כלכלת ישראל. ע"פ הבנק, שיעורי צמיחת התוצר ב-2011 וב-2012 צפויים לעמוד על 4.8 ועל 2.8 אחוזים בהתאמה. תחזית הצמיחה ל-2012 עודכנה כלפי מטה יחסית לזו שפורסמה בספטמבר (3.2 אחוזים). ההאטה הצפויה של קצב צמיחת התוצר ב-2012, יחסית לזה של 2011, נובעת מהאטה צפויה של קצב צמיחת כל רכיבי הביקושים (לוח 1). זאת בעיקר בהשפעת ההרעה בתנאי הרקע העולמיים, ובפרט משברי החוב באירופה והשלכותיהם. שיעור האבטלה צפוי לעלות מ-5.6 אחוזים ברביע השלישי של 2011 ל-6.4 אחוזים ברביע הרביעי של 2012, תוך עלייה מתונה של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה – ל-57.6 אחוזים2.
הפגיעה הצפויה ביצוא, לנוכח ירידת הביקושים עקב ההתפתחויות בעולם ובפרט באירופה, מתבטאת בגידול נמוך של היצוא ב-2012 (1.2 אחוז בלבד), וכן בעדכון כלפי מטה של האומדן לגידול ביצוא ב-2011 (2.1 אחוזים בהשוואה ל-3.9 אחוזים בתחזית מספטמבר). עדכון זה נובע מהירידה החדה ביצוא ברביע השלישי של 2011 לפי נתוני החשבונאות הלאומית שהתפרסמו בנובמבר.
ההאטה של קצב גידולם של הביקושים ב-2012 בהשוואה ל-2011 צפויה להתבטא גם בהאטה ניכרת של היבוא, אשר צפוי לגדול ב-2012 ב-1.4 אחוזים בלבד, לעומת 8.8 אחוזים ב-2011.
להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, שיעור האינפלציה במהלך השנה הקרובה יעמוד על 2.1 אחוזים, סמוך למרכז טווח היעד (1 עד 3 אחוזים). במקביל מעריכה החטיבה כי ברביע האחרון של 2012 תעמוד ריבית בנק ישראל על 2.25 אחוזים – ירידה ביחס להערכה של כ-3.0 אחוזים בתחזית הרבעונית הקודמת, שנערכה בספטמבר.
הערכה זו מבטאת שילוב של מספר גורמים, המשקפים הן כוחות אינפלציוניים והן כוחות מרסנים. עם הכוחות האינפלציוניים נמנים מחירי הסחורות בעולם, אשר נמצאים ברמה גבוהה יחסית למרות ההאטה הצפויה בפעילות. בנוסף, פיחות נומינלי אפקטיבי של השקל שהתרחש במחצית השנייה של 2011 צפוי להשפיע על מחירי היבוא ב-2012 עקב תמסורת הדרגתית משינויים בשער החליפין למחירים. באשר לסעיף הדיור במדד (מחירי השכירות) – אנו מעריכים כי קצב עלייתו בשנה הקרובה צפוי להתמתן בהשוואה לשנה האחרונה, אולם הוא עדיין צפוי לעלות בשיעור גבוה ממרכז תחום יעד האינפלציה. עם הכוחות המרסנים את האינפלציה נמנים השכר הריאלי וההאטה הצפויה בקצב צמיחת הביקושים. מאז המשבר בסוף 2008 עלה השכר הריאלי בקצב מתון ביחס לקצב הצמיחה של פריון העבודה, כך שלהערכתנו בשלב זה לא קיימים לחצים אינפלציוניים משמעותיים מצד עלויות הייצור המקומיות. על רקע ההאטה הצפויה בקצב הגידול של הביקושים אין אנו צופים לחצים כאלה גם בשנה הקרובה.
ירידה מתונה של הריבית במהלך 2012 (לעומת יציבות בתחזית הקודמת) נובעת מההרעה בתנאים העולמיים, ובפרט מהפגיעה בביקושים העולמיים ליצוא הישראלי, השפעת ההאטה העולמית על הביקושים המקומיים (לצריכה פרטית ולהשקעות), ועדכון כלפי מטה של תוואי הריביות הצפוי בעולם.