מדינת ישראל חתומה מאז שנת 1996 על הסכם רכש ממשלתי (ה- GPA) בארגון הסחר העולמי. ההסכם מסדיר פרוצדורות של מכרזי הרשויות הממשלתיות וכן אי אפלייה של ספקים זרים בהסכמים אלו, בקרב המדינות החתומות עליו (41 מדינות כולל איחוד אירופי, ארה"ב, קנדה, שוויץ, יפן ועוד). מזה כעשור התנהל ב- GPA מו"מ לשדרוג והרחבת תחולת ההסכם. הבוקר, השתתף שר התמ"ת, שלום שמחון, במושב מיוחד, בהשתתפות שרים מ- 41 מדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO) שהחליטו לאשר את נוסח הסכם הרכש הממשלתי (GPA) החדש, המרחיב באופן משמעותי את גישת המדינות החברות לשווקים של המדינות החברות האחרות. ההרחבה מעניקה ליצואנים במדינות הללו הזדמנויות אדירות להגדלת הייצוא.
במושב השרים, שהתקיים היום בז’נבה, הוחלט להתחיל בתהליכי אשרור ההסכם במדינות החתומות עליו, על מנת להכניסו לתוקף. ההסכם המורחב, יביא לתוספת שווקים של מאות מיליוני $ לשנה. לתחולת ההסכם הקיים נוספו כ- 200 משרדים וישויות חדשות אחרות, הורחבה תחולת המוצרים והשירותים בכל המדינות החברות, כולל כיסוי חדש של שירותי תקשורת בשמונה מדינות. כמו כן, לראשונה, נוסף כיסוי מלא של שירותי בינוי בכל המדינות החברות, והורדו ספים ע"י חלק מהמדינות.
במסגרת הדיונים לקראת ההסכם, ניהלה ישראל מו"מ מוצלח על שימור זכותה לדרוש רכש גומלין מספקים זרים הזוכים במכרזים ציבוריים בישראל. השר שמחון ציין כי: "עמדתה הבלתי מתפשרת של ישראל בעניין זה נובעת מהחשיבות של רכישות גומלין לתעשייה הישראלית, ובפרט באזורי פריפריה. ישראל הצטרפה להסכם הרכש הממשלתי החדש מתוך ראייתו כמכשיר לקידום היצוא וכמסגרת הנותנת לחברות הזדמנות בשווקים המפותחים בעולם. חוק חובת המכרזים, אשר מסדיר מערכת פתוחה, שקופה ותחרותית לרכש ממשלתי, יצר את התשתית ומהווה גורם מהותי בהצטרפות ישראל להסכם שכן ישראל פתחה את השוק שלה ממילא – וההסכם מאפשר לישראל לקבל תמורה לכך."
"ככלכלה התלויה ביצוא לצורך יצירת רווחה וצמיחה, יכולתנו לנצל הפוטנציאל הענק הטמון במכרזים אלו הינו קריטי", אמר בועז הירש, סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת והוסיף - "החברות בהסכם ה- GPA וחובת אי האפלייה הנגזרת ממנו, מעניקה ליצואנים ישראלים הגנה מפני אמצעים פרוטקציוניסטיים, חקיקות מסוג "קנה תוצרת מקומית" וכד’ בשווקים של המדינות החברות בהסכם. בעתות משבר כלכלי מהסוג שחווינו בשנים האחרונות וממשיכים לחוות גם היום, הדבר חשוב כפליים, שכן ניכרת מגמה שהתחזקות הפרוטקציוניזם".
לדברי השר שמחון: "ההסכם החדש הוא הישג היסטורי, חשוב פי כמה על רקע אי היציבות הכלכלית הגוברת בעולם והאתגרים שארגון הסחר העולמי ניצב בפניהם. קיימות הערכות לכך שממשלות הוציאו בשנת 2009 כ- 2.9% מהתמ"ג העולמי על תשתיות, וללא ספק, השקעות ממשלתיות ימשיכו לשחק תפקיד חשוב בהתנעה של צמיחה כלכלית. דווקא בעתות משבר יש חשיבות קריטית לכך שההוצאות יבוצעו באופן יעיל, תוך תחרות פתוחה וחופשית ומקסום הערך עבור משלם המסים. ההסכם המתוקן הוא פרי של עבודה קשה מאוד, והחלטות אמיצות מצד כל המדינות החברות. ישראל תרמה חלק חשוב מאוד בסלילת הדרך להשגת ההסכם. המשמעות של ההסכם המתוקן היא כפולה. ראשית, מבחינת הגישה לשווקים, הושגו הישגים שאין לקחת אותם כמובן מאליו. בסה"כ מדובר בהגדלת הזדמנויות הייצוא במאות מיליוני דולרים לשנה. שנית, ישראל הציעה להרחיב משמעותית את הגישה לשווקי הרכש שלה, הן ברמת הממשל המרכזי והן ברמת ישויות אחרות כגון חברות לפיתוח עירוני ותחבורה עירונית. אני מקווה שרוח שיתוף הפעולה תמשיך לנשב גם מחוץ לכותלי ההסכם."