כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירה שפרסמו עכשיו כי הגירעון המסחרי הבסיסי (היינו גירעון מסחרי ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) מאז ראשית השנה ועד חודש נובמבר, מסתכם ב- 3.5 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לעודף של 1.8 מיליארד דולר, בתקופה המקבילה אשתקד. מעבר זה מעודף לגירעון, כפי שציינו בסקירותיהם בעבר, היה תוצאה של ההבדלים בין מצבה של הכלכלה הישראלית ובין מצבם של המשקים המפותחים, המהווים את יעדי היצוא העיקריים של ישראל. בעוד היצוא מישראל, גדל בשיעור מתון בלבד, בשל תנאי המשבר במדינות המפותחות, צרכי היבוא של ישראל, הן למוצרי השקעה והן למוצרי צריכה, גדלו במהירות, על רקע התאוששות מקומית של המשק הישראלי. אולם, מגמת ההתרחבות בגירעון המסחרי התמתנה בחודשים האחרונים, כאשר לצד המשך חולשה של היצוא, החלה התמתנות של היבוא.
הם מצאים כי ברכיבי היבוא של מוצרי צריכה וחומרי גלם ישנה בחודשים האחרונים מגמת ירידה ברורה, אשר מעידה הן על חולשת הצריכה הפרטית ובפרט של מוצרים בני קיימא, והן על ירידה בצרכי התעשייה לייצור – זאת ככל הנראה כתוצאה מעלייה במידת אי-הוודאות העסקית. השינוי הנ"ל הנו תוצאה של ההאטה בפעילות המקומית, המושפעת גם ממשבר החובות באירופה ומהעלייה בחששות להחמרה נוספת במצב. לחששות אלו השפעה שלילית על פעילותו של הסקטור העסקי ועל היקפי ההשקעה שלו וכן על משקי הבית. נוסיף, כי אחד הסיכונים הבולטים של החמרה במשבר, הנה פגיעה בפעילות של המוסדות הפיננסים באירופה, וכפי שראינו במשבר הסאב פריים, לסיכון זה עלולה להיות השלכה חמורה על הפעילות הכלכלית הריאלית באירופה וכן על המשק העולמי. במבט קדימה, אנו מעריכים כי המגמה הנוכחית בסחר החוץ תימשך, כאשר הגירעון המסחרי הבסיסי ימשיך להוות כוח התומך בחולשה של שער החליפין של השקל.
בנוסף, נרשמה עלייה בתוואי הגירעון הממשלתי עקב ירידה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה ועד חודש נובמבר, מסתכמת הפעילות התקציבית של הממשלה, בגירעון בסך של כ 15.1 מיליארד ₪ לעומת כ- 17.1 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.
נתוני המגמה של ההכנסות ממסים מצביעים על כך שחלה התייצבות בהכנסות ממסים עקיפים ואילו במסים הישירים (הכוללים את ההכנסות ממיסוי שוק ההון ומקרקעין) מסתמנת מגמה ברורה של ירידה בהכנסות המדינה החל מחודש יוני 2011. בסך הכול, בחודשים ינואר-נובמבר, נרשם חוסר בגבייה, בהשוואה לתכנון המקורי, בהיקף של כ- 3.3 מיליארד. חוסר זה נרשם הן בגבייה ממסים ישירים והן בגבייה ממסים עקיפים.
על רקע נתונים אלו הם מעריכים כי שנת 2011, אשר בראשיתה ההכנסות ממסים היו גבוהות מהחזוי, צפויה להסתיים ללא חריגה משמעותית מיעד הגירעון של הממשלה, שעומד על 3% תוצר. אולם, בשנת 2012, נראה כי צפויה חריגה משמעותית מיעד הגירעון, אשר נקבע על 2% תוצר. חריגה זו צפויה להערכתם להסתכם ביותר מאחוז אחד של תוצר. במקביל לגידול בגירעון בשנת 2012 בהשוואה לגירעון הצפוי להירשם בסיכומו של שנת 2011, צפוי צמצום במגוון החלופות הזמינות למימון הגירעון כמו גיוס בהיקף משמעותי בחו"ל, הפרטה ומכירת קרקעות מדינה בהיקף גדול כפי שהיה בשנת 2011. לצירוף נסיבות זה צפויה להיות השפעה על התשואות לפדיון בשוק איגרות החוב הממשלתיות בשנה הקרובה.
הם מציינים כי, בעת קביעת יעד הגירעון לשנת 2012, לא נלקחו בחשבון ההתפתחויות במשבר החוב באירופה. תקציב הממשלה לשנת 2012 התבסס על ההנחה שבשנה זו תחול התאוששות של המשק העולמי מהמשבר, ושהמשק הישראלי יצמח בשיעור ריאלי של כ- 4%. בהתבסס על תחזיות אלו, תוכנן תוואי פוחת של יעד הגירעון, עם ירידה של יעד הגירעון ל- 1% תוצר עד שנת 2014. תוואי זה נועד לתמוך בהורדת יחס החוב לתוצר של ממשלת ישראל, אשר עומד על כיום על כ- 75% תוצר, ל- 60% תוצר, עד לשנת 2020. בהתייחס לכך בנק ישראל פרסם לאחרונה מסמך המנתח את יעדי התקציב של הממשלה לשנת 2012 ובטווח הבינוני.
במסמך זה, טוען בנק ישראל, כי אין הכרח שהממשלה תנקוט בצעדי מדיניות, כדי להקטין את הגירעון כבר בשנת 2012. זאת, מאחר והחריגה הצפויה מיעד הגירעון, אינה נובעת מפריצת התקציב מצד ההוצאות, אלא, בירידה בהכנסות הנובעת משינויים במחזור העסקים הכלכלי. כלומר, הגירעון המבני של הממשלה, שהנו גירעון המנוכה מהשפעותיהם של מחזורי עסקים, אינו צפוי לחרוג מהיעד שנקבע. נוסיף, כי בהתייחס לטווח הבינוני, בנק ישראל מעריך כי הממשלה תידרש להחליט על צעדים להגדלת הכנסותיה כדי להביא את הגירעון ליעדים הקבועים בחוק. לפי תרחישים שבחן בנק ישראל עד שנת 2020, תחת הנחה של צמיחה ריאלית ממוצעת של כ- 3% לשנה, יידרש גידול בהכנסות הממשלה בהיקף של יותר משני אחוזי תוצר לשנה, ותחת הנחה של צמיחת התוצר בשיעור ריאלי של 4.5% לשנה, החל משנת 2013, יידרש גידול בהכנסות בהיקף של כ- 1-1.5% תוצר לשנה.
יציבות השכר הריאלי הממוצע של שכירים במגזר העסקי: השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר, במגזר העסקי, עמד בחודש ספטמבר על 7,318 ₪ (נתון מנוכה עונתיות). כפי שניתן לראות בתרשים, השכר נותר יציב מאז ראשית 2010, כאשר הוא עומד על רמה הגבוהה בכ- 2.5% מרמתו במחצית השנייה של 2009, עת החלה ההתאוששות של המשק הישראלי. יחד עם זאת, רמת השכר הנוכחית נמוכה בכ- 3.2% בהשוואה לרמתו לפני פרוץ המשבר העולמי במהלך 2008. במקביל ליציבות השכר, בשנתיים האחרונות, חל גידול במשרות השכיר במגזר העסקי, בקצב שנתי ממוצע של כ- 4%.
כאשר בוחנים את השינויים בשכר במשרות השכיר ברמה הענפית, עולה שמרבית משרות השכיר שהתווספו, בשנה האחרונה למגזר העסקי, התרכזו בענפים בהם השכר דומה לשכר הממוצע או נמוך ממנו. כך, ענף השירותים העסקיים, אשר השכר בו קרוב לשכר הממוצע במגזר העסקי, ריכז כשליש מתוספת משרות השכיר במגזר העסקי. שליש נוסף מהמשרות שהתווספו למגזר העסקי, היו בענפי המסחר ובענף הבינוי, בהם השכר נמוך מהממוצע. נציין כי בענפים הנ"ל נרשמו עליות שכר ריאליות מתונות, שהשפעתם על השכר הממוצע הייתה זניחה.
במבט קדימה, הם מעריכים כי על רקע ההאטה בצמיחת הפעילות הכלכלית, תהיה התמתנות של גיוסי עובדים במרבית ענפי המגזר העסקי, ובהמשך אף תתכן ירידה במספר משרות השכיר. נתוני סקר המגמות והעסקים, שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תומך בהערכות אלו. סקר זה מצביע על ציפיות לירידה משמעותית במספר המועסקים, בקרב עסקים בענף המלונאות וענפי המסחר הקמעונאי, וכן לירידה מתונה יותר, במספר המועסקים, בענפי התעשייה. מגמות אלו צפויות להחליש את הביקושים המקומיים ולהשפיע באופן שלילי על הכנסות הממשלה ממסים.