ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, החלה היום להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ דני דנון, לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות. ההתייחסות לנושא עידוד ההנקה בחוק עוררה דיון באשר לשאלה האם נכון שהמחוקק יתערב בנושא חינוכי. כבר בפתח דבריו הבהיר היו"ר שאמה-הכהן כי ועדת הכלכלה לא תוציא מידיה חוק שכולל עידוד הנקה, אלא תתמקד בהיבטים הכלכליים בהצעה.
"אין חוק שיצא מפה שהוא מעודד הנקה, להבנתי מדובר בחוק צרכני שבא לטפל בכשל שיוצר מונופולים בשיווק של תחליפי חלב בבתי החולים", אמר היו"ר והוסיף: "אם מישהו רוצה לחוקק חוק אחר בנושא עידוד הנקה אולי צריך להעביר את זה לוועדות אחרות בכנסת".
ח"כ דנון אמר כי "הצעת החוק נועדה במהותה להוציא את השיווק האגרסיבי של החברות מבתי החולים. לדבריו, המדינה חתומה על אמנה המפרטת מה מותר ומה אסור וכוללת איסור כל שיווק תחליפי מזון לתינוקות. "החברות השונות מעבירות לבתי החולים 50 מיליון שקל בשנה ובתמורה מקבלות בלעדיות בבתי היולדות", אמר ח"כ דנון. לדבריו, יש מחקרים שמעידים שהמוצר שיקבל התינוק בבית היולדות יהיה גם זה שהוא ימשיך לקבל בעתיד, ולכן החברות מעדיפות להתמקד בשיווק בבתי החולים במקום להתחרות בינן לבין עצמן על המחיר. ח"כ דנון אף ציין כי יו"ר אסם התחייב בפניו להוזיל ב-9% את תחליף החלב שהחברה משווקת אם הצעת החוק תאושר.
ח"כ נחמן שי הפציר בח"כ דנון למשוך את הצעת החוק. "ההצעה נראית לי כהתערבות עמוקה ומיותרת באופן שבו ההורים מגדלים את ילדיהם. להחתים יולדת על מסמך לפני שיתנו לה להזין את תינוקה בתחליף חלב זה בעיה", אמר ח"כ שי. חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו שבמקצועה היא מומחית בגניקולוגיה ומיילדות, הוסיפה כי אל למחוקקים להתערב בזכות האם להניק או באיזה תחליף לבחור. "הצעת חוק זו תהפוך נשים שלא רוצות להניק או לא מצליחות להניק למוקצות, ואסור להרשות זאת", אמרה.
ח"כ אדטו הוסיפה כי הצעת החוק הוגשה גם בעיתוי בו נכנסה טבע כמתחרה חדשה לשוק. "משרד הבריאות יכול בקלות לקבוע איך בתי החולים יעשו רוטציה בין החברות ולנו אסור להתערב בכך. הסדרת שוק תחליפי החלב בבתי החולים זה התפקיד של הגרולטור שהוא משרד הבריאות ולא תפקיד הכנסת".
פרופ’ אבינועם רכס התייחס לסוגיית ההנקה ואמר כי אם יש כוונה לשנות הרגלים של היולדות זה לא צריך להיעשות בכפייה, אלא בחינוך. "אישה לא מניקה תינוק, בניגוד לאינסטינקט, מפני שהיא לא יכולה לעשות את זה ואת הבעיה הזו החוק לא יפתור. הכנסת לא צריכה להיכנס לרווח שבין הפטמה של האישה לשפתיים של התינוק", אמר. עוד הוא הוסיף כי לא יעלה על הדעת לתת לאמא בקבוק ללא סימון, כך שהיא לא תדע במה מזינים את תינוקה. ד"ר יעקב שיף הוסיף כי ההאכלה הראשונה לא תשפיע על אופן הזנת התינוק בהמשך.
פרופ’ מתתיהו ברקוביץ’, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, הוסיף כי החברות משקיעות כסף רב בבתי החולים. "בנו לנו חדר הנקה ונתנו לנו יועצות הנקה, הבעיה היא שאם ייקחו את המשאב הכספי לא יהיה לנו את כל הדברים האלה להציע ליולדות ולא בטוח שתהייה הוזלה של המוצרים", אמר.
נציג משרד הבריאות, עו"ד רמי אבישר, אמר כי המשרד מתנגד להצעה לאסור על בתי החולים לקבל תקבולים מחברות תחליפי המזון. לדבריו, משרד הבריאות מעוניין להשאיר את התחרות בין החברות פתוחה במתכונת דומה לזו הקיימת כיום, אך לחייב את בתי החולים לבחור לפחות שני זוכים במכרז ולא לתת בלעדיות לחברה אחת.
במהלך הדיון היום החליטה הוועדה, ביוזמת היו"ר שאמה-הכהן, למחוק את שם החוק כאשר ההחלטה לגבי השם תתקבל בהמשך החקיקה. עוד הבהירה הוועדה כי החוק לא יחול על המרפאות הפרטיות ועל בתי המרחקת בבתי החולים והחנויות. כמו כן החליטה הוועדה לאשר את הצעת ח"כ דנון לפיה ההגדרה של תרכובת מזון תהיה מוצר מזון המיועד לתינוקות עד גיל שנה, ולא קיבלה את הצעת ח"כ אדטו לקבוע כי תרכובת מזון תחשב למוצר המיועד ילודים עד גיל 28 ימים.
הוועדה לא הספיקה לדון בסוגיית איסור הפרסום, קידם המכירות ומתן התרומות לבתי החולים, וכן טרם קיימה דיון בסעיף שמציע לחייב את בתי החולים להחתים את היולדות על טופס הסכמה לפני מתן התרכובת לילודים.