מדברי חשב משרד הביטחון בוועדת הכספים בעניין הביקורת על השכר בצה"ל: במשרד רגיל חשב מבצע בקרה על כל ההוצאות של השכר והרכש, כאשר בקרה פירושה בדיקה ואישור בזמן אמת לפני ביצוע ההתחייבות והתשלום. לעומת זאת, במשרד הביטחון החשב אינו מבצע בקרה על השכר אלא רק ביקורת - שמשמעה בדיקה בדיעבד אחרי שהכסף שולם. על כן, מידת שביעות הרצון מהביקורת שהחשב מבצע על השכר בצה"ל אינה גבוה.
לעניין הרכש והתקציב: במשרד רגיל חשב מבצע בקרה בזמן אמת על התקציב שהכנסת אישרה. סעיפי התקציב שהחשב במשרד רגיל רואה על צג מחשבו, זהים לסעיפי התקציב שהכנסת אישרה. לעומת זאת, במשרד הביטחון החשב מבצע בקרה בזמן אמת על תקציב אחר (לא זה שהכנסת אישרה). כלומר, אגף תקציבים במשרד הביטחון מזרים למחשב תקציב התקשרויות שאינו זהה לתקציב שהכנסת אישרה, ועל תקציב זה החשב מבצע בקרה מלאה וחותם על כל הזמנה שיוצאת (מדובר בתקציב שמשרד הביטחון אישר ולא מהתקציב שהכנסת אישרה).
שיטה זו מביאה לניצול מלא של התקציב שהכנסת אישרה, אולם ניהול הסיכונים של יצירת תקציב ההתקשרות נמצא באופן בלעדי בידי משרד הביטחון. לחשב משרד הביטחון אין שליטה על גובה תקציב ההתקשרות, וכתוצאה מכך יכולים להתבצע חריגות מהתקציב שהכנסת אישרה, ללא יכולת של החשב לפקח על כך בזמן אמת.
חשב משרד הביטחון ביקש להיות שותף בקביעת גודל תקציב ההתקשרות, על מנת שיוכל לשאת באחריות שמוטלת עליו ולעמוד בחוק התקציב שהכנסת קבעה. עוד הדגיש, כי נכון להיום אין שקיפות בקביעת גודל תקציב ההתקשרות.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, התרשם שסוגיית השקיפות יכולה להיפתר על פי המתווה שחשב משרד הביטחון הציע, ולקח על עצמו להיות בורר בין האוצר לביטחון בנושא השקיפות.
שר הביטחון, אהוד ברק, אמר שהוא בעד שקיפות של חשב משרד הביטחון על תקציב ההתקשרות.