אקסלנס: בשעות הקרובות יפורסמו פרטי תוכנית הסיוע ליוון, שתנוע בין 100-120 מיליארד אירו ותתפרס על פני שלוש שנים. האפתיות שבה נהגו ראשי האיחוד האירופאי וקרן המטבע הבינלאומית כלפי משבר החובות ביוון וחוסר הרצון להחליט, שאפיין את התנהלותם, סדקו את אמינותו של האיחוד האירופאי והדגישו את חולשתו בפריסת מטרייה פיסקלית למדינות החברות בו. התנהלות חסרת אופי וחסרת תכלית זו העלתה את צרכי הסיוע של יוון לסכום כפול מזה שתוכנן לפני כשבוע ימים וכמעט פי 4 מזה שנידרש לפני כחודשיים – אז יוון עוד יכלה להנפיק בתשואות הגיוניות. בנוסף, נראה כי השפעותיה של התנהלות זו יובילו לצרכי סיוע נוספים בקרב מדינות ה-PIGS. השבוע האחרון סיפק לכולנו דוגמא לתרחיש הידבקות באירופה והבהיר למנהיגי אירופה כי לא יוכלו לנקוט יותר בגישת הסרת האחריות ולימוד הלקח. במידה ואי הבהירות לגבי ניהול משבר החובות תימשך, היא תוביל לאובדן אמינות ועשויה לחרוץ את גורלו.
האם ניתן לצאת מזה???
פתרון משבר החובות באירופה יהיה ארוך ומייגע. את המשבר לא ניתן לפתור ע"י פיחות המטבע, שחיקת החוב ויצירת יתרון מסחרי לאותן מדינות בעייתיות. יוון, פורטוגל, ספרד ואיטליה (אנחנו מעריכים שיהיו מדינות נוספות) יאלצו לעבור מסע ארוך של קיצוצים ושיפורים כדי להפוך את כלכלתם לתחרותית. חולשת האירו בעולם עשויה לעזור אבל לא יותר מידי שכן הייצוא לפחות ביוון מתרכז בעיקר לתוך האיחוד האירופאי. הסיוע הכספי ימתן מעט את הלחצים הדיפלציוניים ויעזור לצמיחה, קיצוצי השכר יוזילו מעט את עליות הייצור ויעזרו בשיפור התחרותיות – בכלל קיימת עדיפות לקיצוצים על פני העלאת מיסים.
האם אירופה תצליח לצמוח חרף הקיצוצים ותכניות הצנע או שהאיחוד צפוי לקפוא על מקומו בשנים הקרובות. מבט אל ההיסטוריה מלמד שתרחיש זה אכן קיים. מדינות באירופה הצליחו לצמוח במשברים בשנות ה-80 וה-90 חרף קיצוצים ואף להגביר את קצב צמיחה שנמדד טרם התוכניות. באותן תקופות אומנם לא הייתה קיימת מערכת טבע אחידה והקיצוצים היו נמוכים מאלו הנדרשים כיום מיוון לפחות.
סיכון למשבר נזילות
כבר לפני חודשיים במאמר שכתבנו לגלובס התרענו כי משבר נזילות שעשוי להתגלגל למשבר מטבע מאיים על אירופה כולה. בכל מצגת ומאמר אנו כותבים כי מערכת הבנקאות האירופאית עומדת על כרעי תרנגולת. ע"פ הערכות, המערכת הבנקאית צפויה למחוק נכסים בשווי כולל של 1.3 טריליון דולר. המערכת הבנקאית האירופאית חשופה למדינות ה-PIGS ב-2.3 טריליון דולר כאשר רבע מהחשיפה הינה לחובות ריבוניים. תספורת של 40% במידה ותהיה, תביא לאובדן הון של 226 מיליארד דולר בקירוב המהווים כ-20 מההון העצמי של המערכת. בנקים באירופה כבר חוששים להלוות לבנקים במדינות ה-PIGS ואף לחלק מהמדינות. השלב הבא הינו הסטת כספים מחוץ למערכת הבנקאית במדינות הבעייתיות, מה שעשוי למוטט את המערכת הפיננסית שם ולגרור משבר נזילות כולל שעשוי בתרחיש זה להתפשט במהרה אל מחוץ לכותלי אירופה.
ארה"ב- נתוני הצמיחה ממשיכים לעודד אך ההסתבכות באירופה דומיננטית יותר
ברבעון הראשון של 2010 גדלה הוצאת הצרכנים בקצב המהיר ביותר בשלוש השנים האחרונות, מה שמעיד כי החלק הגדול ביותר של הכלכלה תופס תאוצה אך עדיין לא ברורה מידת התלות שלו בתמריצים ממשלתיים. רכישות משקי הבית צמחו ב-3.6%, מעל ציפיות האנליסטים. הצריכה סייעה לכלכלה כולה לצמוח ב-3.2% - הקצב המהיר ביותר מאז 2003. האמריקאים מהווים חלק משמעותי יותר מההתאוששות שעד כה הובלה בעיקר על ידי הייצור. בעוד ש"העושר" שוקם לאור העליות בשוק המניות, שיפור בשוק העבודה נדרש כדי להגיע לצמיחה יציבה.
למרות נתוני הצמיחה נראה כי ההסתבכות האירופאית המאיימת בגרירת משבר נזילות ומבחן נוסף עבור המערכת הפיננסית, והמשך הסתבכותו של בנק ההשקעות גולמן סאקס שמאיצה את הרפורמה בתחום הפיננסים הכריעו את המערכה. שוקי המניות בארה"ב מסיימים את השבוע הגרוע ביותר מאז ינואר השנה. מדד ה-S&P 500 מאבד כ- 2.5% מערכו לעומת היורו סטוקס 50 שמשיל כ-3.5%. התשואות על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב יורדות לרמה של 3.69% על רקע הסטת כספים והורדת חשיפה לסיכון.