מיטב: מרביתנו זוכרים שלפני 3 שנים ביולי 2007 פרץ משבר ה-Subprime. המשבר הפיסקלי שאותו חווה אירופה והשווקים הפיננסים, בשבועות האחרונים, הוא בנו של משבר ה-Subprime הידוע.
הסיבה המרכזית לגירעונות שאיתן מתמודדות מרבית מדינות אירופה היו תוצאה של ירידה מהירה מאוד בהכנסות המדינות ממסים, כאשר מנגד אף עלו ההוצאות, עקב תשלומי דמי אבטלה גדלים לאזרחים במדינות הנמצאות במשבר. ניתן לראות משבר זה כ"ברבור שחור", שהרי לא טריוויאלי לצפות כי משבר נדל"ן בארה"ב יתפתח לכדי פסיעה בודדת מאסון פיסקלי באירופה.
הפער בין ההוצאות להכנסות התרחב בחלק ניכר של המדינות לשיעורים חד-ספרתיים גבוהים מאוד ואף דו-ספרתיים. בחלק מהמדינות, כמו בישראל, כאשר חזו בהתפתחות זו פעלו לצמצם את הגירעון בצורה מהירה, באמצעות צמצום הוצאות והטלת מסים. בחלקן, כמעט ולא עשו כלום עקב מבנה פוליטי שהוא בלתי אפשרי לניהול מדינה במשבר.
פורטוגל, דיווחה בראשית מארס על מהלך של צמצום הגירעון. המהלך יהיה תוצאה משולבת של הפרטות, קיבוע השכר בסקטור הציבורי והעלאת מסים למקבלי שכר גבוה. צעד זה נעשה כשבוע, לערך, לאחר שיוון הודיעה על צעדים לצמצום החוב.
עם זאת, נראה כי גם מהלכים אילו אינם מספקים. לראיה, האיחוד האירופי יצא לפני ששבוע בדרישה מפורטוגל לבצע מהלכים נוספים לצמצום.
אין ספק, כי הבעיה היא קשה מאוד כאשר מתנהלים עם גירעון של 13.6% ביוון, או של כ-10% בארה"ב ואף 9.4% בפורטוגל. עם זאת, התזרים, עלול להיות הגורם אשר יצית את התבערה.
זו הבעיה הנוכחית של יוון. בחודש מאי צפוי להגיע לפדיון ביוון חוב בהיקף של כ-11 מיליארד אירו (כ-14 מיליארד דולר ויותר מ-7.5 מיליארד אירו בחודש יולי. כלומר, כ-18 מיליארד אירו תוך 3 חודשים.
ניתן לומר כי כמעט בלתי אפשרי, מבחינת יוון, למחזר חוב זה. הריבית שהיא תצטרך לשלם תהיה דו-ספרתית ואם תמחזר את כל החוב, ניתן להניח כי זו תהיה גבוהה מ-20%. כלומר, יוון תצטרך לשלם בכל שנה כחמישית מקרן ההלוואה רק את הוצאת הריבית. נציין, כי התשואה לפדיון על איגרת החוב של ממשלת יוון, המיועדת להגיע לפדיון בעוד 5 שנים, נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 10.59%, עלייה של 566 נ"ב מראשית השנה. זאת, כאשר התשואה לפדיון על האג"ח המקבילה של ממשלת גרמניה ירדה מראשית השנה ב-46 נ"ב.
זה, עוד החלק הקל של המשוואה. בארבעת השנים הקרובות היקף החוב של יוון, הצפוי להגיע לפדיון, יהיה כ-35 מיליארד אירו, בממוצע לשנה. קשה לראות בסביבה הנוכחית את יוון מצליחה למחזר את החוב, שלא בשוק האפור.
מבחינה זו, מצבה של פורטוגל הוא טוב יותר. בפורטוגל מגיע לפדיון בחודש מאי חוב בסך של 6 מיליארד אירו, ביוני כ-2 מיליארד אירו ועד אפריל 2010 אין לה תשלומים מהותיים נוספים. באופן כללי, עד סוף השנה יגיע לפדיון סך של 21 מיליארד אירו ובשנת 2011 סך של 20 מיליארד אירו.
כאמור, גם ממשלת פורטוגל משלמת את מחיר אבדן היציבות של יוון וגם את שלה. כך לדוגמא, בעוד שבראשית השנה נסחרה איגרת החוב של פורטוגל לטווח של 2 שנים בתשואה לפדיון של 1.42%, לעומת זו של ממשלת גרמניה שנסחרה בתשואה לפדיון של 1.33%, כלומר, תוספת של 9 נ"ב, בסוף השבוע עמד פער התשואה על 290 נ"ב, כאשר האיגרת של פורטוגל נסחרת בתשואה לפדיון של 3.66%.
אגב, בדיקה של מבנה החוב האמריקאי מצביעה כי בקרב איגרות שהונפקו לטווח של שנתיים ומעלה, עד סוף השנה צפוי להגיע לפדיון חוב בהיקף של 470 מיליארד דולר. בכל אחת מהשנים 2011 ו-2012, צפוי להגיע לפדיון חוב בהיקף הגבוה מ-800 מיליארד דולר. אם ניקח בחשבון גם אג"חים קצרים יותר ונוספים נגיע לכדי צרכי מחזור חוב בהיקף של יותר מ-2 טריליון דולר השנה ויותר מטריליון דולר בכל אחת מהשנים 2010 ו-2011.
המשבר לא השפיע רק על איגרות החוב של המדינות הנמצאות במוקד הרעש אלא גם על הסקטור הקונצרני. כך, בהשוואה בין גושים, פרמיית הסיכון (CDS) של איגרות החוב הקונצרניות שבדירוג השקעה מאירופה רשמה עלייה בשבועות האחרונים, כאשר מנגד, זו האמריקאית רושמת ירידה. התוצאה היא שוויון בפרמיית הסיכון, לראשונה זה שנתיים.
בהתייחס למשבר הנוכחי, די ברור כי ההנהגה היוונית תסכים לכל דבר שידרשו ה-IMF והאיחוד האירופי.
מדיווחים שעולים הבוקר בעיתונות נראה כי הממשל היווני יטיל גזירות נוספות בדמות העלאת שיעור המס והפחתת התשלומים לסקטור הציבורי. ראש הממשלה היווני צפוי לנאום היום לציבור ולדווח על המהלכים הכלכליים החדשים.
לאחר מכן, שרי האוצר של מדינות האיחוד המוניטרי צפויים להיפגש בבריסל בכדי לדון במתן הסיוע ליוון.
צמיחה של 3.2% ברבע הראשון של 2010 בארה"ב
ביום ו’, פרסמו נתוני חשבונאות הלאומית לרבע הראשון של ארה"ב. מהם עלה, כי לעומת הרבע הקודם ברבע הנדון התרחב התוצר המקומי הגולמי בשיעור של 3.2% (במונחים שנתיים ובמחירים קבועים).
הצמיחה ברבע הראשון הושפעה באופן חיובי מהגורמים הבאים:
(1) הצריכה הפרטית התרחבה ברבע הנדון בשיעור של 3.6%, לאחר 1.6% ברבע הקודם. זו, הושפעה בעיקר צמיחה של 11.3% ברכישת מוצרים בני-קיימא. להוצאה הפרטית הייתה, ברבע הנדון, ההשפעה המהותית ביותר על צמיחת המשק. זו תרמה 2.55% לצמיחה הכוללת.
(2) ההשקעות במשק גדלו ברבע הנדון ב-14.8%. אלו הושפעו במיוחד מהתרחבות של 13.4% בהשקעה בציוד ותוכנה ומבנייה של מלאים. המלאים תרמו 1.57% מתרומה כוללת של ההשקעות שהסתכמה ב-1.67%.
(3) יצוא צמח בשיעור של 5.8%, והושפע במיוחד מעלייה נאה של 6.7% יצוא הסחורות. היצוא תרם 0.7% לצמיחת התוצר.
תרומה שלילית לתוצר הגיעה משני הגורמים הבאים:
(1) צמצום של 1.8% בהוצאה הממשלתית, שהושפעה מצמצום חד של ההוצאה בשלטון המקומי. זו, גרעה 0.4% מהתוצר הכללי. נציין, כי השלטון המקומי גורע מהצמיחה, כבר שלושה רבעים ברציפות.
(2) עלייה של 8.9% ביבוא. התרחבות זו, גרעה 1.3% מהתוצר הכללי.
אין ספק כי דוח זה הוא חיובי למדי, במיוחד על רקע העובדה כי הצרכן האמריקאי תרם, בצורה משמעותית לתוצאה הסופית.
במבט לרבעים הנותרים ל-2010, נראה כי המשק האמריקאי צפוי לצמוח בשיעור של כ-2.8% בכל אחד מהם. כך, צמיחה בשנה הנוכחית צפויה להסתכם בכ-3% (לפי ה-IMF, 3.1%).