דש ברוקראז’: ההתפתחויות בכלכלות אירופה עלולות להשפיע על מגזר הבנקאות בארץ, כשההשפעה הראשונית האפשרית היא פגיעה בתיק ניירות הערך של הבנקים, בעיקר בחלק המושקע באג"ח של בנקים ומוסדות פיננסיים בחו"ל. בשלב הבא עלול המשבר החדש להשפיע גם על אשראי שנותנים הבנקים בחו"ל וגם באופן כללי דרך השפעה על הכלכלה העולמית.
מבחינת תיקי ניירות הערך של הבנקים השונים עולה שתיקי ני"ע של לאומי והבינלאומי הם הרגישים ביותר למשבר מחודש באירופה: סך כל ההשקעה בבנקים ובמוסדות פיננסיים מחוץ לישראל מהווה 66% מההון העצמי בלאומי, ו- 60% בבינלאומי. דיסקונט עומד שיעור זה על 25% ובפועלים ובמזרחי פחות מ- 20% .
לאומי הוא היחידי שנותן פירוט רחב של החשיפה הגיאוגרפית של אג"ח אלו: לבנק לאומי השקעה של 326 מ’ ₪ באג"ח בנקים ומוסדות פיננסיים בספרד, 16 מ’ ₪ בפורטוגל, 293 מ’ ₪ באיטליה ו- 348 מ’ ₪ באירלנד. סך כל ההשקעה במדינות שניתן להגדירן כבסיכון גבוה מהוות 7% מההשקעה של לאומי באג"ח בנקים ומוסדות פיננסיים ו- 1.7% מסך כל התיק. בינלאומי לא מפרט את מרבית המדינות בהן השקיע, אך מאחר ומדובר ב- 20 מדינות שונות אנו מעריכים שגם לו יש חשיפה מסוימת למדינות שבסיכון.
במקביל לגידול בהסתברות למשבר חדש, הבנקים בארץ נתונים בחודשים האחרונים בחוסר וודאות הנובעת מהרגולציה. המפקח על הבנקים צפוי לפרסם יעד הלימות הון ליבה, כלומר הלימות הון ראשוני-מקורי, אשר צפוי להערכתנו לעמוד על 8%-8.5% . העמדת יעד הון הליבה על שיעור זה צפויה לפגוע בתשואה להון שהבנקים יוכלו לייצר בשנים הבאות.
עוד טרם הסתיימה, וכבר היום ברור שבמסגרת II יתרה מזאת, הטמעת באזל עלולה להיכלל הגבלת סוגי ההון שיהיו בחזקת הבנקים, דרישות הקצאת III באזל הון נוספות והשפעות נוספות על פעילות הבנקים.
לסיכום, התכווצות התשואה להון המייצגת של הבנקים יחד עם הגידול בסיכון עד להתבהרות הסדרי החוב באירופה משקפים תמחור נוכחי מלא של הבנקים. לאור זאת אנו מורידים את המלצתנו לכל הבנקים לתשואת שוק.