מיטב בסקירה על אירופה: תוכנית החילוץ לאירופה העניקה רוח גבית לשווקים ולנכסים מסוכנים, אך עוד לפני שהתפוצצה הפצצה היוונית לגבי משאל העם, שבינתיים נראה כי יורד מסדר היום, נראה היה כי המשקיעים לא מעניקים קרדיט לאיגרות החוב של צרפת איטליה (שגם בה הפוליטיקה סוערת) וספרד.
וכך, במהלך השבוע נרשמו עלייה במרווח שבין איגרות החוב של המדינות הללו לבין זו של ממשלת גרמניה. כך לדוגמא, בטווח ל-10 שנים, הפער בין איגרת החוב של ממשלת צרפת לזו של ממשלת גרמניה היה בסוף השבוע ברמה של 122.8 נ"ב, הגבוה ביותר בכל השנה ואף לעומת רמה של כ-80 נ"ב לפני חודש. הפער בין ממשלת איטליה לגרמניה עלה לכדי 454.7 נ"ב, לעומת 366 נ"ב לאחר ההכרזה על תוכנית הסיוע היוונית. חשוב לציין כי גם הדיבורים על פרישת ברלוסקוני לא תרמו באופן חיובי לאיגרות החוב.
הפער בין גרמניה לספרד גדל לכדי 375.8 נ"ב לעומת 312 לאחר ההודעה על ההסכם האירופי.
חלק מהתרומה השלילית היא תוצאה של הנתונים המגיעים מאירופה אשר רחוקים מלהיות מעודדים. כך, נתוני מנהלי הרכש לענפי השירותים לחודש אוקטובר שפורסמו בשבוע האחרון מצביעים על התכווצות, לעומת הרמה שנרשמה בחודש ספטמבר. מדד מנהלי הרכש לכל גוש האירו ירד בחודש אוקטובר לרמה של 46.5 נק’, לעומת 49.1 נק’ בחודש הקודם. הואיל ומדדי מנהלי הרכש מהווים חלק מהאינדיקטורים המובילים ניתן לצפות כי הכלכלה האירופית עדיין לא הגיע לנקודת השפל מבחינת עוצמת הצמיחה וההידרדרות תימשך בחודשים הקרובים (ראו תרשים אינדיקטורים מובילים בעמוד הקודם)
מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי האירופי החדש, מבין את חומרת הבעיה וכבר בהחלטתו הראשונה מקצץ את הריבית בגוש ב-25 נ"ב לכדי 1.25%. החלטה זו הגיעה, כאשר השוק ציפה ליציבות בריבית, כך שבהחלט יש כאן מסר לשווקים לגבי שיטת הפעולה של הבנק המרכזי.
להערכתנו, ניתן לצפות כי דראגי יהיה יותר פעלתן מאשר טרישה, במיוחד כאשר הוא מגיע ממדינה חבולה ומוכה – איטליה - אזי ניתן בהחלט לצפות לכדי הפחתת ריבית נוספת בכלכלה האירופית, די מהר, במידה והאינפלציה לא תהווה גורם סיכון משמעותי.