אמיר כהנוביץ’, כלכלן ראשי כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: אמש בפעם הראשונה מעולם שמנהיגי אירופה העלו בכלל את האפשרות של התפצלות של מדינה מגוש האירו כשהזהירו את היוונים שאם לא יאשרו את תוכנית הסיוע במשאל העם שיתקיים ב-4 בדצמבר הם ימצאו עצמם בחוץ. (למה להיות כ"כ דרמטיים? ככה!) היום נפתחה פסגה בת יומיים של מדינות ה-G20 בקאן שבצרפת, האם משם תבוא הישועה? (ראו הרחבה). ברקע המשך עליית תשואת אגרות החוב של איטליה וספרד (ראו הרחבה) מחמירה את התנאים לחילוץ ומקשה עוד על השווקים. למרות הנחת היסודות של הפד אתמול לתוכנית הרחבה כמותית שלישית (ראו הרחבה) ואינדיקאטורים מעודדים על שוק העבודה בארה"ב (ראו הרחבה) המסחר אמש בוול-סטריט והבוקר באסיה ואירופה מתנהל במגמה מעורבת ותנודתית ללא כיוון ברור. מדד התנודתיות, ה-VIX, עומד על 32.7 נק’. להערכתנו התקופה עד למשאל העם תמשיך להיות תנודתיות מאד, אבל אנו מאמינים שההיגיון לבסוף ינצח ושליותר מידי גופים אין אינטרס שיוון תתפרק ותתרסק.
"או שראש ממשלת יוון טיפש מאד או שהוא גאון הדור" (מרקוס קמיניס)
יוון: "זאת ההצעה הנגדית שלנו":
1. תוותרו לנו על 100% מהחוב.
2. לא נקצץ בעובדי מדינה ולא נקצץ להם בשכר.
3. לא נעלה מיסים.
4. נישאר באיחוד האירופאי עם טבע יורו.
5. לא נקצץ בתשלומי הפנסיה.
6. תעבירו לנו אספקה שוטפת של מזומנים.
תסלחו ליוונים, הם לא ממש אירופאים, הם רגילים ללכת לטברנה, לסיאסטה, לכיכר השוק, לגדל תרנגולות, הם אנשים פשוטים בסה"כ שמצאו את עצמם באירופה. הם רגילים שהבנקאי זה הדוד ושבסוף מסתדרים. למה כ"כ קשה לכם להבין את ה"אחר"? איזה מן אנשים אתם?
טוב, אין עם מי לדבר, היוונים האלה פסיכים. מי נשאר?:
גוש האירו אולי יוותר על יוון, אבל האם קרן המטבע תוותר? גוש האירו מאיים על יוון, אבל בקבוצה שעומדת מול יוון הנקראת גם "טרויקה" יש עוד שני שחקנים מרכזיים: הבנק המרכזי באירופה (ECB) שמחזיק הרבה מאד מהאג"ח של יוון, וקרן המטבע הבינלאומית (IMF), שרוצה למנוע זעזוע חמור למערכת הבנקאית. כלומר, לשתיהן יש אינטרסים למנוע מיוון להיכנס לחדלות פירעון מלאה. המבחן הראשון הולך להיות בעוד כחודש כשליוון יש התחייבויות לתשלום כבר בדצמבר. את התשלום של דצמבר כבר התחייבה קרן המטבע להעביר ליוון אבל רק תחת קיום של תוכנית כוללת. האם כעת, שהתוכנית מושהית תהיה קרן המטבע "קטנונית" ולא תעביר את התשלום לדצמבר? מקרים קריטיים דומים, כאשר הגיעו לפתחם של מקבלי ההחלטות בזמני משבר הצליחו בעבר להתגבר על כל מיני דרישות ולעקם כל מיני חוקים ברגע האחרון. דין בקר מהמרכז למחקר כלכלי נותן לדוגמה את שינוי הכללים החשבונאים של ה_FDIC שאישר לבנקים בארה"ב במהלך משבר הסאב-פריים לרשום במאזנים את אגרות החוב מגובות המשכנתאות בערכן המלא אף שהיה ברור שהן רשמו הפסדים גדולים.
ה-ECB מנסה לתמוך באג"ח - הו דון קישוט אל תהיה כ"כ תמים בעולם, ילד: זוכרים שלפני המון המון שנים הבנק המרכזי של אירופה ניסה להגן על תשואות של 4% לאג"ח האיטלקי ל-10 שנים והוא החל לרכוש אותן (זה היה השנה) אח"כ התברר לו שכדי להגן על תשואה של 4% הוא יפסיד בשעה יותר כסף ממה שיעלה לו לקנות את כל החוב האירלנדי והוא ויתר. באוגוסט האחרון הוא קבע לעצמו להגן על תשואות ב-5%, אבל אז התברר לו שבשעה הוא יפסיד יותר כסף ממה שיעלה לו להסיט את כדור הארץ ממסלולו. אתמול דווח כי הבנק המרכזי מנסה להגן על שער של 6.20% וחזר לרכוש אג"ח איטלקיות, התשואות עליהן החלו לרדת לכמה שעות, אבל אז התברר לו שלהגן עליהן ברמות הללו יעלה יותר מ... והתשואות שלהן כבר ממשיכות הבוקר צפונה. אג"ח איטלקית ל-10 שנים נסחרת הבוקר ב-6.27%. למה התשואות של איטליה עולות עכשיו?:
חשש שספקולנטיים יתחילו להתקיף מדינות ואת היורו: עד כה משקיעים שרצו להגן על עצמם מפני חדלות פירעון של מדינה יכלו לרכוש חוזה CDS עליהן, אלא שבעקבות אי הפעלת אותם חוזי ביטוח במקרה של חדלות פירעון של יוון החלו משקיעים רבים כור אג"ח ממשלתיות או להגן על עצמם באמצעות מכירה בחסר של אג"ח ממשלתיות אחרות מה-PIIGS. לחץ נוסף על האגרות התווסף לאחר שקרן הגידור MF שהחזיקה אג"ח של מדינות ה-PIIGS בסכום של 6.3 מיליארד דולר נכנסה השבוע לפשיטת רגל ונאלצה למכור נכסים. לחץ המכירות החזיר כאמור את הבנק המרכזי באירופה להיות הרוכש הגדול שלהן. בכל מקרה, האילוץ של גופים למכור הופך את האג"ח של ה-PIIGS לכר נוח להתקפות ספקולנטים שהימרו נגדן ונגד היורו. במידה ומשאל העם לא עובר ביוון (להערכתנו התרחיש הפחות סביר), חדלות הפירעון של יוון יכולה להגיע גם ל-90%. השאלה אם המשקיעים יאמינו שבלי יוון לגוש יש יותר סיכוי לשרוד ויותר אמצעים לעזור למדינות שעוד ניתן להציל, או שנפילת יוון תביא לבהלה שלא תאפשר לחילוץ של אף מדינה ותדחף באופן מהיר גם לחדלות פירעון של פורטוגל ואירלנד.
העולם שותק לנוכח הזוועות באירופה: ראשי מדינות ה-G20 נמצאים עדיין בפסגה בקאן שבצרפת, צוחקים להם, עכשיו בדיוק מדברים על אם לדרוש מסין לאפשר ליואן להיחלש, נושאים שפעם היו חשובים גם לנו. אבל עכשיו אנחנו מתעניינים רק בדבר אחד- יוון. אבל העולם, העולם רואה ושותק. האם מדינות ה-G20 ימשיכו לעמוד מהצד ולתת לזוועות באירופה להתרחש? ההיסטוריה מראה שקבוצה גדולה של מדינות לא מצליחה להגיע אף פעם להחלטות. כנראה שהן לא יעשו כלום ובטח לא בתקופת הזמן שעד למשאל עם כשיוון לא מקבלת את התוכנית. אפשר כן לצפות מהן להביע "דאגה", "חשש", תקווה", "הבנה", "בלה בלה"... מה קורה בדלתיים סגורות? זה כבר סיפור אחר...
דו"חות החברות ל-Q3 - צריך שגם ההפתעה תפתיע! למרות עונת הדו"חות הכספיים הטובה עד כה, כאשר 74% מהחברות שדיווחו עד כה מבין 500 חברות ה-S&P500 הכו את התחזיות המוקדמות של האנליסטים, מחירי המניות עדיין לא זינקו. למה? אפשר כמובן לציין את אי הוודאות הגדולה לגבי רווחיהן ב-Q4 וב-2012, אבל אולי סיבה נוספת היא הרגלת המשקיעים שתחזיות האנליסטים הן שמרניות מאד. בדיקה לשיעור החברות שהפתיעו את תחזיות האנליסטים מראה כי זה לפחות שני עשורים (מאז שבלומברג התחילו לאסוף את התחזיות) שיעור החברות המפתיעות לטובה במגמת עלייה (ראו גרף). מכאן יתכן כי מרבעון לרבעון המשקיעים מצפים שהשמרנות של הרבעון הקודם היא הבסיס לאופטימיות של הרבעון הבא....
"כשיכריזו על QE3 לא כדאי להיות בשורט על אף נכס בעולם, רק על הדולר": הבנק המרכזי בארה"ב אומנם לא הודיע אמש על הרחבה כמותית נוספת (QE3). אך הוא הניח יסודות לתוכנית כזאת כשהוא הוריד בחדות את תחזית הצמיחה ל- 2012-2013. בעקבות כך החלו החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב לגלם כי העלאת הריבית הראשונה שם תדחה מחודש אפריל 2014 למאי 2014. (תאמינו לי הזמן טס, אבל תכיפות דחיית מועד העלאת הריבית זז מהר יותר). להערכתנו הסיכוי לתוכנית הרחבה שלישית הוא הסיכוי הסביר. בעבר ראינו שהשווקים בכל העולם אהבו גירויים מוניטריים של הפד (הרחבנו בנושא בתחילת השבוע) ואפילו לא ראינו שנוצרת שם איזושהי בעיית אינפלציה. אז למה הפד לא עושה תוכניות הרחבה כמותיות כל יומיים?
כדי להבין מה הבעיה האמיתית עם התוכניות הללו צריך להבין מה עושה המוכר בשוק המשני עם הכסף שקיבל מהפד. ניתן להניח שמי שמוכר לפד את האג"ח הם בנקים מסחריים, משקיעים פרטיים סולדים, חברות ביטוח, בנקים מרכזיים ברחבי העולם ושאר משקיעים סולידיים שתמהיל הנכסים שלהם כולל אג"ח בדירוג AAA גם כזה שאין לו תשואה. לכן, די סביר שאותם מוכרים לא ילכו לקנות עם הכסף מניות או אג"ח קונצרני מסוכן אלא יחפשו מוצרים תחליפים דומים, שהם בעיקר אג"ח של ממשלת גרמניה, יפן, קנדה, שוויץ ועוד. כלומר, תוכנית הרכישות של הפד מוציאה חלק גדול מהכסף מארה"ב, מפזרת אותו בין שלל נכסים בטוחים ברחבי העולם, עליות מחירים שמתגלגלות גם לנכסים בטוחים פחות. ביחס לסכום הרכישות התועלת לכלכלת ארה"ב נמוכה. האנליסט פאולו סאנטוס אומר: "כשהפד יודיע על QE3 לא יהיה כדאי להיות בשורט על אף נכס בעולם, רק על הדולר". אנחנו מסכימים, אבל בינתיים אין QE3 ויש התקפות על היורו והדולר נהנה מצרות של אחרים.
פרסומי מקרו – בסימן שוק העבודה האמריקאי: אתמול הגיעה הסנונית הראשונה של פרסומי שוק העבודה בארה"ב עם מדגם של חברת ADP לגבי מספר המועסקים החדשים בארה"ב בחודש אוק’ שעלה ב-110 אלף, גבוה מהציפיות, וכן עודכן כלפי מעלה הנתון של חודש ספטמבר. היום יתקבלו נתונים על פריון ועלות העבודה. מחר, יום שישי, יפורסמו הנתונים הרשמיים על מספר המשרות החדשות ועל שיעור האבטלה הסופי. עפ"י הערכות הנתונים לא יראו שיפור ביחס לחודש הקודם. להערכתנו לקראת החגים הקרבים בארה"ב נראה נתונים משופרים יותר, בעקבות גיוס עובדים זמניים.