קרנות גידור הן קרנות השקעה פרטיות המנסות להביא לתשואה חיובית ללא תלות במצב השוק. מטרה זו הושגה על ידי שימוש בשלל אמצעים לא קונבנציונליים תוך בקרה רופפת ודיווח עמום על אופני ההשקעה. במקור, הקרנות היו פתוחות להשקעה ליחידים בעלי נכסים ניכרים ולמוסדיים, כאשר עיקר ההשקעה הגיע מכיוונם של יחידים בעלי הון. המצב בשנים האחרונות משתנה ומספר הולך ועולה של מוסדיים משקיע בקרנות גידור, בין אם ישירות ובין אם באמצעות קרנות של קרנות גידור המפזרות את הסיכון הרב הכרוך בהשקעה בקרן גידור בודדת.
מהו שיעור ההשקעה בקרנות גידור של המוסדיים בישראל?
שיעור ההשקעה של המוסדיים בישראל הולך ועולה בשנים האחרונות. אם בסוף שנת 2006 אחוז ההשקעה בקרנות גידור על ידי משקיעים מוסדיים עמד על 3.1 מיליארדי שקלים הרי שתוך שנה הסכום הכפיל את עצמו ועמד על כ- 7.5 מיליארדי שקלים. העלייה המתמדת בקשר בין המוסדיים וקרנות הגידור הביאה את האוצר לשקול השנה הטלת איסור על רכישת בתי השקעות וחברות ביטוח על ידי קרנות השקעה וגידור.
מהן השפעות ועדת בכר על השקעת המוסדיים בקרנות גידור?
לאחר רפורמת בכר (שפעלה להעברת כספי הפנסיה לידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח) שהעבירה את מרבית האחריות על הבחירה בבית ההשקעות ובמסלול ההשקעה המתאים אל העמיתים, התחרות בשוק זה עלתה באופן ניכר והלחץ שבין החברות השונות להציג תשואות חיוביות גבוהות עלה משמעותית.
על מנת להעלות את התשואות בקרנות הפנסיה, שינו הקרנות הכלליות את הרכב תיק ההשקעות וכללו מרכיבים שונים שמטרתם להעלות את התשואה, גם אם במחיר העלאה גבוהה של רכיב הסיכון בהשקעות הללו.
הבעיה הגלומה בנושא זה היא כפולה: מצד אחד, קרנות גידור מתאפיינות בעמימות, חוסר שקיפות וחוסר בפיקוח מספיק - דבר שאינו מאפשר לעמית הבודד לבדוק ולקבל החלטה מושכלת בדבר רצונו או נכונותו להשקיע במסלולים אלו. מצד שני, רצונם של המשקיעים המוסדיים להשיג רווחים בכל מחיר עומד לפרקים על חשבון העמיתים אשר בונים על כספים אלו למטרות הפרישה.
בשנים האחרונות גדל אחוז ההשקעה בקרנות גידור על ידי המשקיעים המוסדיים וביניהם חברות הביטוח. ניכר הבדל בין אחוז ההשקעה בקרנות גידור בהשקעות אשר הסיכון בהן הוא על כתפי חברת הביטוח ,אשר תישא בהפסדים אם יהיו כאלו, לבין אחוז ההשקעה הגבוה יותר בקרנות גידור בהשקעות בהן העמיתים ישאו בהפסדים (אם יהיו כאלה).
כיצד קרנות גידור צולחות משברים?
הגדרת המושג קרן גידור אינה פשוטה. ישנם מאפיינים שונים לקרנות ההשקעה הפרטיות הללו: מעורבות ואינטרס אישי של מנהל הקרן, סגנון השקעות לא קונבנציונאלי העושה שימוש בכלים כגון: מכירה בחסר (שורט), מינוף גבוה ושימוש בנגזרים פיננסים, ארביטראג’ וכדומה. מטרת הכלים הללו היא ליצור נתק בין מצבו של שוק ההון להשקעה בקרן הגידור, ולהבטיח תשואות חיוביות גם במצבים בהם שוק ההון אינו יציב או במגמת ירידה כללית.
כלי נוסף העומד לרשותם של מנהלי קרנות הגידור הוא הידע האישי שלהם אותו הם מנצלים כדי להניב רווחים מסיטואציות מיוחדות הנוצרות בשוק, ולניצול עיוותים בתמחור נכסים בשוק ההון.
כאשר בוחנים משברים פיננסים שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות נראה כי קרנות הגידור מצליחות לרב לצלוח משברים פיננסיים טוב יותר ממדדי המניות והאג"ח. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי העמימות האופפת את קרנות הגידור מתבטאת, בין היתר, בחוסר דיווח לגבי קרנות שנסגרו וחוסר דיווח על הפסדי קרנות - דבר העלול להשפיע על הממצאים.
למעט המשבר בשנת 1998 שבמסגרתו התמוטטה קרן הגידור LTCM וקרנות גידור אחרות השיגו תשואות שליליות בעת שהמדדים הקונבנציונליים הרוויחו, בזמן יתר המשברים הוצגו תשואות חיוביות או שמירה על ערך הכסף .
השקעות המוסדיים בקרנות הגידור ממשיכה לעלות בהתמדה. ככל שהתחרות בשוק תגדל, בתי ההשקעות וחברות הביטוח ירגישו את הלחץ להצגת תשואות גבוהות. בהתאם לכך, אחוז השקעותיהם באפיקים הללו צפויה לגדול אף היא.