הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן: במהלך חודש יולי, תושבי חוץ מימשו נטו השקעותיהם במק"ם בהיקף של 2 מיליארד דולר. אלו נרכשו בעיקר על ידי קרנות נאמנות ישראליות. במקביל, ותך כדי קיזוז מסוים של מכירת המק"ם, הגדילו תושבי החוץ את השקעותיהם נטו באג"ח ממשלתיות (אג"ח שחר בעיקר), בהיקף של 1.4 מיליארד דולר. המגמה של מעבר של משקיעים זרים ממק"ם לאג"ח ממשלתיות החלה בעיקר בחודשיים האחרונים, בהמשך לביטול הפטור ממס על רווחי הון למשקיעים זרים בגין השקעה באגרות חוב עם מועד פדיון של עד 13 חודשים. נראה כי תושבי חוץ הגדילו השקעותיהם בעיקר באג"ח השקליות לאור הירידה בציפיות האינפלציה והריבית.
המעבר של משקיעים זרים ממק"ם לאג"ח ממשלתיות היה חלקי, שכן סך החזקותיהם באג"ח (מק"ם ואג"ח ממשלתיות) ירדו מאז פברואר 2011 בכ- 10 מיליארד ₪. בבחינת משקלם של תושבי חוץ בשוק המק"ם, ניתן לראות כי הוא עדיין משמעותי מאוד ועומד על מעט יותר משליש.
עודף תנועות הון נכנסות על פני תנועות הון יוצאות מאז ראשית השנה: לצד מגמת הירידה של ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל, ניכרת עלייה בהשקעותיהם הישירות. נציין כי עלייה זו הנה ביטוי למצבו המאקרו כלכלי הטוב של המשק הישראלי ולתחזיות הצמיחה לשנים הקרובות, שהנן גבוהות יחסית למשקים מפותחים רבים.
בהתייחס לפעילות של משקיעים ישראלים בחו"ל, חלה בחודש יולי עלייה בהשקעותיהם בהיקף של כמיליארד דולר. עיקר הגידול נבע מרכישה של מניות זרות על ידי המשקיעים המוסדיים בהיקף של 0.6 מיליארד דולר. מאז תחילת השנה, ירדו השקעותיהם של תושבי ישראל בחו"ל, בהשוואה לשנים קודמות. התפתחות זו משקפת מימוש השקעות, על רקע החרפת משבר החובות באירופה והעלייה באי הודאות הכלכלית הגלובלית, בעיקר בכל הנוגע למשקים המפותחים.
בסיכום תנועות ההון, הרי שמאז ראשית השנה ישנו עודף של תנועות הון נכנסות על פני תנועות הון יוצאות, אשר תורם לחוזקו של השקל. מנגד, נרשם צמצום בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, על רקע הגידול ביבוא וחולשת היצוא. מגמות מנוגדות אלו באו לידי ביטוי ביציבות יחסית של השקל מאז ראשית השנה ואף בנטייה להיחלשות השקל ביחס לסל המטבעות בתקופה האחרונה.
ירידה בשיעור האבטלה לשיעור של 5.5% תוך עלייה בהיקף המועסקים במשרה חלקית: ברבע השני של 2011 ירד שיעור האבטלה ל- 5.5% בלבד. מגמה חיובית זו בולטת על רקע שיעורי האבטלה הגבוהים מאוד במדינות המפותחות. במקביל, חלה עלייה קלה, של 0.1 נקודות אחוז בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי ל- 57.5%, שהוא עדיין נמוך יחסית למקובל במדינות בנות השוואה. שיעור האבטלה בישראל, שהנו נמוך גם בראייה היסטורית (שיעור אבטלה נמוך מזה היה לאחרונה, בשנות השמונים), מסביר במידה רבה את התרומה המשמעותית של הביקושים המקומיים לצמיחת התוצר.
לצד הירידה בשיעור האבטלה, מאז ראשית 2011, חלה עלייה ניכרת בהיקף המועסקים במשרה חלקית. כמו כן, חלה ירידה בהיקף המועסקים במשרה מלאה. זאת, בשונה מהמגמה שאפיינה את תקופת ההתאוששות מהמשבר. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל שהוא עדיין נמוך ביחס לרצוי. נתונים אלו מחזקים את הערכתנו שמגמת הירידה בשיעור האבטלה מתקרבת לכדי מיצוי. נוסיף, שרוב הגידול בהיקף המועסקים במחצית הראשונה של 2011 היה בענפי המגזר הציבורי, גם זאת בשונה מהתקופה המקבילה אשתקד, בה עיקר העלייה במספר המועסקים נבע מגיוס עובדים של המגזר העסקי.
לאומי מעריכים כי שיעור האבטלה הנמוך במשק ישמור על יציבות. יחד עם זאת, בהחלט ייתכן שנוכח האטה גדולה מהצפוי בפעילות המשק, על רקע המתרחש בעולם, תימשך העלייה בהיקף המועסקים במשרה חלקית במקביל לירידה בהיקף המועסקים במשרה מלאה.