FXCM בסקירת מט"ח יומית וסיכום אירועים כלכליים: השפעתה המרגיעה של ה-"אין ההחלטה" מצד הפד ממשיכה להקרין את האופטימיות בנכסי הסיכון בכללותם.
הנפקת האג"ח האחרונה של איטליה לא הצליחה כל כך, ונצר חשש כבד בשוק לאי יכולתה לגלגל עוד ועוד את המח"ם הקצר שמרכיב את התחייבותה של הזמן הקצר.
אמון הצרכנים בארה"ב התפרסם ב-44.5 לעומת צפי של 52.1. נציין כאן שחשובה במיוחד העובדה שהם מתחת ל-50, המהווה את הגבול שבין אופטימיות לפסימיות לעתיד מצדם. המחיר הממוצע של הבתים ירד בעוד 4.5%.
פרוטוקולי הפד הצביעו פעם ראשונה על מחלוקת קשה בין הנגידים האזוריים.
לבסוף חברת הדירוג S&P ציינה שיש סיכוי כמעט וודאי שאירופה תחווה כניסה למיתון שני (אחרי זה של 2008).
לאחר כל אלו, היורו מצליח להמשיך את תנועתו האיטית, והמדשדשת, בין גבולות הגזרה של היתד העולה שלו, ולייצר שיאים ושפלים עולים המרמזים על חוזק יחסי. הדולר האוסטרלי ממשיך את תיקונו מעלה (כמייצג של המדינות המתפתחות האסייתיות ועולם הסחורות) ולבסוף, המניות (S&P500) ממשיכות את העלייה מעל רמת ההתנגדות שחסמה אותן ב-1200.
חדשות רעות מול תנועה חיובית. איך נסביר זאת? אין צורך בכך. כידוע, השווקים נעים עלפי מה שצפוי, ולא מה שכרגע קורה. ממה שאנו רואים בניתוח הטכני הפשטני ביותר של הנכסים המוזכרים כאן, אין ספק שמתחילים לתמחר עתיד טוב יותר מן המצב הנוכחי.
האם הפד והממשל בארה"ב בנוסף למדינות אירופה וה-ECB יספקו את הסחורה? איננו יודעים כמובן, אבל עד עכשיו, לא ראינו שינוי אסטרטגי במהלך העניינים שנותן תקווה לטווח הארוך.
הדולר אצלנו ממשיך להתנהג הצפוי לחלוטין: הוא מתקן את העלייה מאז הפריצה של 3.49, וכבר הגיע לאזור השני שליש תיקון, שמשתלב היטב עם רמת התמיכה הקיימת ב-3.55. אם השפל הנוכחי יעמוד, ויחזיק, נוכל לומר שהשחקנים פשוט קראו את הספר, פועלים לפיו בצורה מופתית.