סקירת מט"ח יומית וסיכום אירועים כלכליים, מאת מחלקת המחקר של FXCM: תנודתיות היא גם דבר שעובד כלפי מעלה, ולא רק כלפי מטה. את זה ראינו אתמול, ובצורה בולטת, בשווקים השונים. תנועת מלקחיים אדירה של "אהבת סיכון" אחזה במשקיעים האמריקאיים, ואחריהם במשקיעים הגלובליים, שפעלו באותו תחום זמן.
עלייה אדירה במניות (40 נקודות מדד תוך-יומיות במדד ה-S&P500), ונפילה חופשית בזהב (90 דולר לאונקיה) היו עיקר החגיגה. ועל מה כל המהומה? על הציפייה למעשיו של ראש הפדרל רזרב, בן ברננקי כמובן.
רעידת האדמה האמיתית, שקרתה בזמן שעות המסחר, הייתה סמלית ביותר לכל הדעות. כל השווקים נעים בצורה המזכירה יותר תנועת פלטות טקטוניות, מאשר משהו הנובע משיקולים כלכליים גרידה.
הזהב היה המעניין מכול הנכסים שצפינו בו אתמול. לכאורה, הייתם מצפים דווקא לעלייה אדירה בו, מאותה סיבה ממש, בהתחשב בעובדה שמה שמצופה מבן ברננקי נוגע בעיקר בעוד גרסה של השחתת המטבע האמריקאי, ויצירת אינפלציה נלוות. כזכור QE1 ו-QE2 היו בין הגורמים העיקריים להגעתו של הזהב לאזור ה-1900 דולר לאונקיה, מאזור ה-300 שממנו הוא החל את דרכו.
אז איך נסביר את נפילתו הכה גדולה? האם יציאה ממקום מפלט, כמו שאומרים לנו כל כך הרבה אנליסטים? או אולי שהעולם חוזר לסוג של נורמאליות? לדעתנו כל הגורמים האלו היו שוליים לחלוטין. העניין נוגע לנזילות מיידית גרידא. כדי להשקיע כל כך הרבה במניות, ובנכסי סיכון אחרים, יש צורך למכור נכס מרוויח, שבו הושקעו הכספים עד כה. הזהב ממלא אחר התנאים האלה, ולכן מעבר הכספים ההכרחי, גבר הפעם על ההיגיון הבריא, שאמר לשמור את הזהב כנגד תוכנית שתגרום לדולר להתדרדר לשפלים חדשים.
מעניין אם בן ברננקי אכן יספק את הסחורה, ביום שישי הקרוב, לאור הרמה הגבוהה של הציפיות ממנו. בנכסים עצמם, ראינו את כל מה שראינו כבר קודם: יציבות משעממת ממש ביורו וביין היפני, עלייה בדולר האוסטרלי, ובנפט, עקב הצפי לשינוי חיובי בצמיחה, וכמובן ירידה בדולר, ובזהב כפי שכבר ציינו.
לדולר אצלנו זה לא ממש שינה את הכיוון. אנו רואים אותו היום סביב ה-3.60, וכך היעד שציינו של 3.68, מתחיל להתקרב ולהתגשם. שימו לב שתנועה זו של הדולר אצלנו קצת מנותקת הפעם ממעשיו של אחיו בחו"ל, וזו עובדה שכדאי לשים לב אליה.