מיטב בסקירת מאקרו עולמית: בשבועות האחרונים התייחסנו לכך שהכלכלה העולמית ממשיכה להיחלש, במיוחד ספר ה-Beige, שפורסם בשבוע שעבר המחיש גישה זו. הסיבות המרכזיות שהביאו לחשש ביחס לצמיחה העולמית היו: משבר החובות האירופי, תקרת החוב בארה"ב ואסון טבע ביפן.
כל השלוש היו, מבחינת המשקיעים זמניות. כלומר, ההנחה הייתה שהמשבר היפני יימשך מקסימום רבעון. כמו כן, ציפו כי לאחר שיפתרו בעיות החוב בקונגרס האמריקאי והאיחוד האירופי יעביר מענק נוסף ליוון, תוסר עננת אי-הודאות וכך בהתאם, מחזור הצמיחה העולמי ישוב להתחזק.
כאשר המשקיעים ראו כי בעיית מימון יוון נפתרה וכך גם המשבר הפוליטי בארה"ב, אך האינדיקטורים לפעילות הכלכלית לא משתפרים רגליהם נהיו קרות (רכשו אג"ח ממשלת ארה"ב ומכרו מניות). יתר על כן, ביום ה’, לפני פתיחת המסחר פרסם בנק ההשקעות JP Morgan תחזית מעודנת לכלכלה העולמית ולמשקים המרכזיים. הבנק הפחית את תחזית הצמיחה למשק האמריקאי לשנה הנוכחית לכדי 1.7% (הקונצנזוס בשוק הוא 2.5%), כאשר הוא צופה לצמיחה דלה של 1.5% ברבע השלישי (הנוכחי). גם התחזית ל-2012 הופחתה לכדי 2.2% בלבד (הקונצנזוס הוא 3%).
אם לא די בארה"ב, אזי גם תחזיות הבנק לגוש האירו, לשנים 2011 ו-2012 הופחתו לרמה של 1.9% ו-1.8%, בהתאמה.
פועל יוצא מכך, תחזית הצמיחה העולמית לשנתיים אלו פחתה לכדי 2.8% השנה ו-3.3% בשנה הבאה. המסקנה האופרטיבית של התחזית הזו היא שהעולם צפוי להימצא עד סוף 2012 בתת-פעילות משמעותית, ולא רק רבעון בודד.
תחזיות אלו סגרו הגולל על האופטימיים אשר עוד החזיקו בנכסים מסוכנים בשבועות האחרונים, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים האמריקאים, שהחלו להתאים את תיקי ההשקעות לתקופה פחות טובה.
לצערנו, כאשר אנו בוחנים את האינדיקטורים המובילים לגושי הפעילות המרכזיים בעולם, ארה"ב גוש האירו וסין, בשלושתם, צפויה האטה בפעילות הכלכלית באופק של 6 עד 9 חודשים.
עדות נוספת לחולשה הכלכלית הגיע ביום ו’ עם פרסום נתוני הייצור התעשייתי למשק הגרמני לפיהם נרשמה ירידה של 1.1%, לעומת הרמה בחודש מאי, ובהשוואה לתחזיות השוק אשר עמדו על עלייה של 0.1%. יתר על כן, גם נתוני מאי עודכנו כלפי מטה, להתרחבות של 0.9%, לעומת 1.2% בדיווח הקודם. כלומר, לא רק שהנתונים חלשים, הם גם מפתיעים לרעה את השוק.
יתר על כן, גם אמון הצרכנים בארה"ב נפגע בצורה רבה למדי בחודשים האחרונים כאשר מדד מישיגן כבר לא רחוק למדי מהרמה בה היה בתקופת משבר ה-Sub-prime. כלומר, הצרכן האמריקאי הוא פסימי למדי.
אולי נקודת האור היחידה בשבוע האחרון הייתה האשראי הצרכני, אשר התרחב בחודש יוני בהיקף של 15.5 מיליארד דולר. תוספת זו הייתה גבוהה פי 3 מאשר היו הערכות השוק ומהרמה של החודש שעבר. יתר על כן, היא הייתה הגבוהה ביותר מאז חודש אוגוסט 2007. התרחבות מיוחדת רשמו ההלוואות בריבית קבועה, כגון הלוואות לרכב והלוואות לסטודנטים. עם זאת, גם התחום ההלוואות הנקוב בריבית משתנה, האופייניות לכרטיסי האשראי, רשמו עלייה נאה, החזקה ביותר מאז חודש מארס 2008.
משבר ה-Sub-Prime היה בעיקרו אירוע של אשראי. כתוצאה ממנו נרשמה הידרדרות של האשראי הצרכני במשק בצורה שלא הייתה כמותה, לפחות ב-40 השנים האחרונות. כך, באמצע 2009 האשראי הצרכני התכווץ בקצב של 4.9%. בחודשים האחרונים האשראי הצרכני החל להראות מגמה של שיפור וכך, ב-12 החודשים האחרונים גדל סך האשראי במשק ב-5.1%. אמנם, שיעור זה נמוך ממוצע ארוך הטווח (כ-10%), אולם הוא בהחלט כבר מתקרב לרמה זו.
אם במקביל, הייתה נרשמת ירידה בשיעור האבטלה, היה זה עיתוי נוח מבחינת הבנק המרכזי להעלות את הריבית. לצערו של ברננקי, זה לא המצב.