ח"כ אמנון כהן, יו"ר הועדה המשותפת (פנים-כלכלה) לרפורמה בחוק התכנון והבניה, אמר אמש (ד’) במענה לשאלות ארגוני סביבה, כי לא יצביע בעד הרפורמה בחוק התכנון והבניה אם לא יהיה משוכנע כי הוקצה תקציב ראוי להנעת הרפורמה. ח"כ כהן סקר בפני משתתפי הדיון ברפורמה, נציגי ממשלה וארגונים סביבתיים וחברתיים, את תכניות הועדה לדיונים בעת הפגרה. הוא ציין כי הוא מצפה שנציגי הממשלה יציגו ביום א’ הקרוב (7.8.11) מצגת מקיפה על תפיסותיהם בנוגע ל"דיור בר השגה" ולשילוב ההגדרה ברפורמה.
אמש המשיכה הועדה את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית ודנה בהליכים תכנוניים, בעיקר בתחום ההתנגדויות. החידוש בהצעת החוק החדשה הוא כי כל אדם רשאי להגיש התנגדות לתכנית שהופקדה. כמו כן, חידוש משמעותי נוסף בהצעת החוק הוא שההתנגדויות ירוכזו על ידי חוקר שישמע אותן, יכין דו"ח מסכם ויציג אותן לפני הועדה. האדריכל פרופ’ שמאי אסיף, יועץ לממשלה (וראש מינהל התכנון לשעבר) אמר כי בהשמעת ההתנגדויות מול חוקר אובייקטיבי, שיתוף הציבור אמור להיות יעיל יותר. לעומתו, טענה גב’ איריס האן מהחברה להגנת הטבע, כי לעיתים אין תחליף לשמיעת המתנגד בוועדה. ח"כ אמנון כהן העיר על כך כי יש יתרון לשפה המקצועית בה "מתרגם" החוקר את דברי המתנגד אל הועדה השומעת את ההתנגדות.
פרופ’ רחל אלתרמן, יועצת לוועדה, אמרה כי בפתיחת אפשרות ההתנגדות לכל אדם, מדינת ישראל מצטרפת למדינות המתקדמות בעולם. ואולם, היא הוסיפה כי התצהיר שהמתנגד צריך למסור עם התנגדותו ועלות התצהיר עלולה להוות חסם ביורוקראטי בפני רבים.
במהלך הדיון, הועלתה ביקורת גם לגבי הלו"ז הקצר המיועד לתהליך ההתנגדות ואולם נציגי הממשלה טענו כי "הידוק לוח הזמנים" הינו אחת המטרות העיקריות של הרפורמה, ובכל מקרה, בתוך חמש שנים מתחילת הרפורמה, יהיה ניתן לבחון מחדש את לחות הזמנים.