התייחסותו של סטיבן טפר, אנליסט הפארמה והביומד של הראל פיננסים לתוצאות ניסוי הברבו של טבע: תוצאות הניסוי הקליני ברבו מאכזבות ופחות טובות אפילו מניסוי האלגרו שכבר בו הייתה אכזבה, בייחוד לאור התוצאות של התרופה האוראלית המתחרה BG-12. בשלב זה, מבחינה מסחרית הסיכוי שלוקווינימוד יהפוך לטיפול מוביל, קטן. יתרה מזאת גדל הסיכון שה- FDA לא יקבל את הצורה שבה החברה עיבדה את התוצאות ותדרוש ניסוי קליני נוסף.
ניסוי הברבו לא הצליח להשיג את היעד המרכזי של הניסוי ולהראות, במובהקות סטטיסטית, הורדה משמעותית של מספר ההתקפים השנתי.
אחרי שנעשה עיבוד סטטיסטי מתוקן לתוצאות, התקבלו התוצאות הבאות:
1. ירידה של 21% במספר ההתקפים השנתי ((p=0.026 יחסית ל- 23% בניסוי האלגרו.
2. ירידה של 33.5% בהתקדמות לנכות EDSS (p=0.044) יחסית ל- 36% בניסוי האלגרו.
3. ירידה של 27.5% בניוון רקמת המוח (p<0.0001) יחסית ל- 33% בניסוי האלגרו.
גם אחרי התיקונים הסטטיסטיים בכל שלושת הפרמטרים התוצאות היו מעט נמוכות יותר מבניסוי האלגרו (שפורסם לפני מספר חודשים).
החברה לא דיווחה על כל התוצאות שהתקבלו בקבוצה שטופלה באוונוקס ורק ציינה שהייתה ירידה במספר ההתקפים (29% לאחר התיקונים הסטטיסטיים), אך מבחינה סטטיסטית לא הייתה ירידה משמעותית בהתקדמות לנכות או בניוון רקמת המוח. יחסית לאוונוקס, הלוקווינימוד פחות טובה בהורדת מספר ההתקפים, אך מציגה יתרון ייחודי בהאטת ההתקדמות לנכות. חשוב לזכור שבשוק העתידי סביר להניח שהלוקווינימוד תתחרה עם מוצרים אוראליים חדשים כמו ה- BG-12, שבשלב זה נראה שיש לו יתרון קליני משמעותי על הלוקווינימוד הן בהורדת מספר ההתקפים והן בהאטת ההתקדמות לנכות.