”ביום חמישי הפד יפסיק לקנות אג”ח ובשבוע הבא ימשיך לקנות אג”ח”

 כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית של הכלכלן הראשי, אמיר כהנוביץ’: מגמה מעורבת הבוקר בבורסות העולם, עליות קלות באירופה וירידות באסיה, מגמה מעורבת גם בשל יישור קו לסגירה ביום שישי בארה"ב. בשוק האג"ח מגמה שלילית קלה, התשואה על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחרת הבוקר כמעט ללא שינוי, לאחר ירידה אתמול, ב-2.87%. נראה שסביבת הריבית האפסית בארה"ב, ירידת מהירות הכסף (ראו הרחבה), החששות באירופה (ראו הרחבה) ונתוני המקרו החלשים בארה"ב (ראו הרחבה) עושים את שלהם וזאת למרות החששות מהשפעת סיום תוכנית ה-QE2 בעוד מספר ימים (ראו הרחבה). השקל מתחזק היום מול כמעט כל המטבעות המובילים בעולם בהמתנה להחלטת הריבית של בנק ישראל. התחזקות השקל מאותתת כי שוק המט"ח מעלה את הסבירות להעלאת ריבית, אך אנחנו מעריכים כי זו תישאר ברמתה, 3.25% (ראו הרחבה). היורו מצליח להחזיק מעמד מול רוב מטבעות העולם בציפיית המשקיעים להעלאת ריבית נוספת שם בקרוב ולאור האיתותים של מנהיגי אירופה כי הם נחושים לשמור על גוש היורו מאוחד.

מהירות המחזור של הכסף - סיפור (למי שלא מכיר):

לעיירה נידחת, שתושביה עמוסי חובות, הגיע אורח ממדינה שכנה, נכנס לבית המלון היחיד ובקש לשכור חדר, הניח על הדלפק שטר של 100 יורו ועלה לבחון את מצבם.

בעל המלון, נטל את השטר ורץ לשלם את דמי השכירות לבעל הבית, בעל הבית נטל את השטר ורץ להסדיר חובו אצל בעל המכולת, בעל המכולת לקח את השטר ורץ לסלק את חובו בחנות הירקות, הירקן חטף את השטר ורץ להסדיר את חובותיו אצל החקלאי וכך התגלגל השטר מתושב לתושב כשכל אחד מיהר לפרוע את חובותיו, עד שאחד מהם הגיע לשלם את חובו למלון ואז...

ירד התייר מהקומה העליונה ובישר כי לצערו לא מצא חדר מתאים. לקח את כספו ועזב. אך כעת הותיר מאחוריו עיירה ללא חובות.

הסיפור הזה אינו אהוב ע"י רואי חשבון, מבחינתם בעיירה הזאת לא ממש היו חובות, כיוון שבמאזנים של כולם היה מדובר בהתחייבויות שיש מולן "הכנסה לקבל". הסיפור גם אינו אהוב על אנשי מימון, שמבינים שהזמן האפסי שבו הכסף עבר ידיים אינו מציאותי ובפועל לזמן יש ערך (ריבית) ולכן ככל שעובר הזמן היה צריך לשלם יותר. גם כלכלנים לא אוהבים את הסיפור כי הם יודעים שיש אינפלציה ששוחקת בינתיים את ערך הכסף. גם סוחרים בשוק ההון לא אוהבים את הסיפור כי הם יודעים שבמציאות כל העברת כסף כמעט מבוצעת דרך מתווך, כמו בנק, ועל כל טרנזקציה יש עמלה. גם בנקאים לא אוהבים את הסיפור, כי הוא מניח שבעיירה אין בנק, אחרת המצב הראשוני היה נמנע מלכתחילה. גם אנשי עסקים לא אוהבים את הסיפור, כי הם מבינים שאי אפשר לעזוב את המלון כדי ללכת לשלם חוב, צריך להעסיק בינתיים מחליף שעולה כסף וכל הפעולות החינמיות האלה אינן חינמיות במציאות.

מהירות (המחזור) של הכסף ברמות השפל של אמצע שנות ה-80

הסיפור שבפסקה הקודמת מתאר למעשה את חשיבותה של "מהירות המחזור של הכסף" בכלכלה. כלומר של מספר הפעמים שאותו דולר משמש לרכישת מוצרים ושירותים ולא רק כמות הדולרים (שהבנק המרכזי מדפיס). לכן, לאחר שניצל את כלי הריבית עד תומו, כשהוריד אותה ואת הציפיות לאפס, עשוי מאד הבנק המרכזי בארה"ב לרצות עלייה של מהירות המחזור בכדי להניע את הכלכלה.

אלא שעפ"י נתונים של הפד של סנט לואיס, מהירות המחזור, שנמדדה ע"י M2 (קבוצה רחבה של נכסים פיננסים), נמצאת כיום סביב הרמות הנמוכות ביותר מאז אמצע שנות השמונים, מה שמסביר בין השאר את סביבת האינפלציה הנמוכה, למרות הריבית האפסית והצמיחה.

למה מהירות הכסף כ"כ איטית כיום? מהירות הכסף מאטה מכל מיני סיבות, בניהן בולטות מגבלות אשראי של בנקים, רבים למשל מאשימים את הפד שבמתן ריבית לבנקים על פיקדונות מאט בעקיפין את מהירות המחזור, בנוסף, חששות של חברות או של צרכנים להוציא כסף מאטות את המחזור וגם ציפיות דיפלציוניות (ירידות מחירים) גורמות להעדפת ההמתנה עם הוצאות חדשות. כל התרחישים שציינתי מתאימים לתקופות של משבר ואי וודאות.

רבים חוששים כי עלייה במהירות המחזור היא הסכנה האמיתית לאינפלציה ולא במגבלת מקורות הסחורות או הריבית הנמוכה. השליטה על מהירות המחזור היא כמעט ואיננה בידי הבנק המרכזי ובנוסף יש לה מאפיינים של מעגל קסמים. למשל, היא מאיצה כשיש אינפלציה והאצתה גורמת בעצמה לאינפלציה. שימו עין על מהירות המחזור, משם עלולה לבוא הבעיה הבאה שתאלץ את הבנק המרכזי, להעלות ריבית גם אם אינו רוצה בכך.

ארה"ב - עדיין מזועזעים מנתון הצמיחה

כזכור ביום שישי פורסם נתון התוצר המתוקן בארה"ב שהפתיע לחיוב כשעלה ב-1.9% לעומת ציפיות לעליה של 1.8%, עיקר התיקון הגיע מעלייה בנתון היצוא. עלייה ריאלית בתוצר לעומת הרבעון המקביל אשתקד הייתה 2.33%. אך למרות ההפתעה החיובית (0.1% זה לא כלום) סופג הממשל ביקורת על הנתונים החלשים והורדת תחזיות הצמיחה: "איך יכול להיות שהוא לקח בשנה האחרונה הלוואות של 1.4 טריליון דולר (גרעון של 10% מהתמ"ג) כדי להניע את הכלכלה וכל מה שהצליח לעשות זה להרחיב את התוצר ב-300 מיליארד (הצמיחה השנתית של 2.33%)?" הביקורת היא למעשה ביקורת לא רק נגד הממשל אלא נגד המכפיל הקינסיאני, שלטענתם קטן ואינו משמעותי כיום. בכל מקרה, בשני הצדדים, הן של התומכים בהוצאות הממשלתיות והן של המתנגדים, קיימת הסכמה די רחבה שצמיחה שנתית של 2.5% היא קו פרשת המים, וצמיחה שנמוכה ממנה תתקשה מאד להוריד את שיעורי האבטלה.

טריק יווני – איך לקבל סיוע בלי לקצץ אגורה

אז נכון שהממשל ביוון צלח בשבוע שעבר את הצבעת האי אמון, מה שאותת למשקיעים כי סביר מאד שתעבור השבוע ההחלטה על הקיצוצים בתקציב, שתאפשר ליוון לקבל את המשך תשלומי ההלוואות מחבילת הסיוע הראשונה (מתוך סכום של 110 מיליארד יורו) ובהמשך לקבל חבילת סיוע נוספת (כנראה בסביבות 120 מיליארד יורו). אלא שבאותה הצבעת אי אמון התברר שוב שהממשלה ביוון צרה מאד ובעלת רוב של שלושה מושבים בלבד. זהו? כן! כלומר, אפשר לעשות פה אחלה תרגיל. מצביעים על קיצוצים, מקבלים את ההלוואות ואז שלושה בלבד פורשים, מפילים את הממשלה, מבטלים את הקיצוצים ושוב צוחקים לאירופה בפרצוף. הרוב הזעום הזה עלול להפיל את כל תוכנית הסיוע ליוון, קרן המטבע והאיחוד האירופאי לא פראיירים ודורשים שיהיה רוב גדול יותר לתוכנית הצנע מאשר 3 ליצנים ועוד יוונים. אתם מאמינים שעתידה של אירופה והכלכלה העולמית עשוי ליפול בגלל שטויות? האמת שיש החוששים שיהיו כמה חברי פרלמנט סתומים שיפרשו מהמפלגה עוד קודם בשל הפגנת הענק המתוכננת ביוון בשבוע הבא. איפה היוונים היו כשאלוהים חילק שכל? העניין של קואליציות צרות היא בעיה שמאפיינת יותר מידי מדינות כיום ומקשה מאד על קבלת החלטות. אנחנו מכירים את זה טוב בישראל, אך באירופה פשוט אי אפשר להתקדם ככה.

אי אפשר להחזיר משחת שיניים לשפופרת: יש החלטות שגויות שאין מהן דרך חזרה. יוון עשתה את כולן.

ביום חמישי הפד יפסיק לקנות אג"ח ובשבוע הבא ימשיך לקנות אג"ח

ביום חמישי הקרוב מסתיימת כידוע תוכנית רכישות האג"ח (QE2) של הפד שהזריקה לשוק 600 מיליארד דולר וסך של 2.3 טריליון דולר מאז קריסתו של ליהמן ברדרס בספטמבר 2008. אלא שהפד יידרש להמשיך לקנות אג"ח כדי לשמור על המאזן שלו ברמתו הנוכחית. כבר בשבוע הבא ירכוש הפד אג"ח ממשלתיות בסכום של 2.5-3.5 מיליארד דולר ועשוי להגיע ב-12 החודשים הבאים לרכישות של עד 300 מיליארד דולר, מה שישאיר אותו אחד מרוכשי האג"ח הגדולים ביותר אם לא ה...

החלטת ריבית בישראל – להערכתנו ללא שינוי

למרות הרתיחה בשוק הדיור, יתקשה להערכתנו בנק ישראל לעלות היום בשעה 17:30 את ריבית יולי, כשברוב העולם העלאות הריבית ממשיכות להדחות. גורמים נוספים שיורידו מהלחץ על בנק ישראל לעלות ריבית היום הם הירידה במחירי הסחורות ובראשן הנפט, השקל שהתחזק מאז החלטת הריבית הקודמת מול רוב המטבעות המובילים בעולם והירידה בציפיות האינפלציוניות בשוק (3% ל-12 חודשים). גם שוק ההון עצמו (מק"מ ואג"ח) אינם מגלמים העלאות ריבית מהירות והעובדה כי בנק ישראל העלה לאחרונה את הריבית בקצב מהיר יחסית, כולל העלאה בחודש שעבר, מורידה מהסיכוי להעלאה גם החודש. מי שלוחץ על בנק ישראל כן לעלות ריבית הוא סעיף הדיור, שהפתיע במדד מאי כלפי מעלה, הפעילות הכלכלית הערה במשק, שבאה לידי ביטוי בנתוני האבטלה הנמוכים (5.8%) והצמיחה המהירה (כולל העלאת תחזיות הצמיחה של בנק ישראל). בשורה התחתונה אנו מעריכים שבנק ישראל ימשיך עם העלאות ריבית מתונות אך שיבחר לא לעלות את ריבית יולי ולהותירה על 3.25%.

פרסומי מקרו היום

בין נתוני המקרו שיפורסמו היום בארה"ב יבלטו נתוני ההכנסות וההוצאות של משקי הבית האמריקאים. הערכות הן כי ההכנסות עלו בחודש מאי ב-0.4% וההוצאות רק ב-0.1%. מה שיעיד כי האמריקאים חוזרים להגדיל את שיעורי החיסכון שלהם. אך יש הסבר לכך שלא מדובר בעליית חיסכון וולונטרית אלא כזאת שנובעת מירידה זמנית בקניית רכבים, בשל הפגיעה בשרשרת יצור הרכבים בעקבות נזקי הצונאמי ביפן.