מזרחי טפחות מפרסם הבוקר (ה’)בסקירה בתגובה להודעת הפד אתמול כי הריבית בארצות הברית תמשיך לנוע בין 0% ל-1/4%. עדות להתחבטויות הרבות המעסיקות עתה את ה-Fed ניתן למצוא במספר גדול יחסית של שינויים בהשוואה להודעה הקודמת, ב-27.04.2011.
השינוי העיקרי להערכתנו – תוספת המשפט כי קצב ההתאוששות במדינה נמוך מכפי שחשבו ב-Fed קודם לכן. זהו בהחלט מסר של אכזבה, המשתקף גם ברצף הפחתות התחזית לשינוי בתוצר בשנת 2011 בחודשים האחרונים: 3.9%-3.4% בחודש ינואר, 3.3%-3.1% בחודש אפריל ו 2.9%-2.7% כעת. חציית רף ה-3% כלפי מטה הינה להערכתנו אמירה בפני עצמה. יצוין, כי תחזית התוצר לשנה הבאה הופחתה גם כן, כך שההתאוששות בארה"ב תהייה מדודה ואיטית יותר מההערכות הקודמות.
ההתאוששות המאכזבת משתקפת גם בשוק העבודה וה-Fed צירף גם לגביו משפט המתאר את הרפיון התעסוקתי שהפתיע אותו. כפועל יוצא הוגבהה התחזית לשיעור הבלתי מועסקים בשנת 2011: מ 8.7%-8.4% ל 8.9%-8.6%. אין הטבה גם בשוק הבעייתי השני בארצות הברית – שוק הדיור. לדברי ה-Fed, הפעילות בו עדיין מרוסנת. כל עוד לא תירשם הטבה בת קיימא בשני השווקים החשובים הללו – המדיניות המוניטארית בארה"ב תוסיף להיות מרחיבה מאוד – הן בתחום הריבית והן בתחום רכישת ניירות ערך.
ה-Fed מפריד, כהרגלו, בין גורמים זמניים המעכבים את כלכלת ארה"ב לבין גורמים בסיסיים יותר. הגורמים הזמניים מוליכים, לדבריו, לעלייה מהירה יותר במדדי המחירים לצרכן. אך גם כאן ניתן להצביע על הרעה מסוימת מבחינתו: להתייקרויות בתעריפי המזון והדלקים, המקטינות את כוח הקנייה של משקי הבית ומוזכרות דרך קבע בהודעותיו האחרונות, נוספו הפעם השיבושים בשרשרת ההיצע העולמית, בצל אירועי יפאן; נושא חשוב זה לא נכלל בהודעה הקודמת.
ה-Fed שב וטוען כי ציפיות האינפלציה לטווחים ארוכים יותר מוסיפות להיות מעוגנות, אך הסיר את המשפט האומר כי האינפלציה הבסיסית עדיין נמוכה. כמו כן, בעוד בהודעתו הקודמת נכתב כי השלכות התייקרויות המזון והדלקים תחלופנה מהר, הפעם ההתנסחות הייתה להערכתנו פחות החלטית. בהתאם, תחזית ה-Fed למדד המחירים Core PCE (מדד המחירים של הוצאות משקי הבית ללא מוצרי מזון ואנרגיה) הוגבהה פעם נוספת ל 1.8%-1.5%, לאחר שבתחילת השנה הסתכמה ב 1.3%-1.0% בלבד. זה המדד החביב ביותר על ה-Fed לקביעת קצב האינפלציה.
חצי כוס מלאה – ניתן לראות בכך הסרה של החשש מ Double-Dip המתאפיין בלחצים לירידות מחירים. עם זאת, אנו רואים בכך דווקא מהלך מחושב, המהווה הכנה ראשונה לצעדי הידוק/אמירות מרסנות יותר בשלב מסוים. עם זאת, הדבר לא יקרה בחודשים הבאים, שכן המשפט המסורתי לפיו הריבית תצטרך להיות נמוכה במיוחד תקופה ממושכת – נותר על כנו.
בשורה התחתונה, החודשיים שחלפו מהודעת הריבית הקודמת, בסופם הגיעה לסיומה מדיניות QE2, לא שיפרו את מצבה של ארה"ב – לא במישור הכלכלי, לא במישור התעסוקתי, לא בשוק הדיור ולא בלחצי המחירים. במצב דברים זה, המדיניות המוניטארית המרחיבה יוצאת הדופן תימשך זמן רב ותהווה, בין השאר, עוגן חשוב לאיגרות החוב של ממשלת ארה"ב.