מיטב: באופן פורמאלי, עד עתה, הגישה השלטת באיחוד האירופי הייתה נגד כל תספורת, מכל סוג. לשם המחשה, ב-7 לפברואר התבטא נגיד ה-ECB, טרישה, באומרו כי תספורת לא מקובלת.
ב-ECB נקטו בגישה לפיה מנסים לשמור על יציבות, כמעט בכל מחיר. כל זאת, בכדי למנוע מצב של הידבקות בין המדינות. ולכן, אך זה טבעי שתספורת לא הולכת יד ביד עם הרצון לשמר על רגיעה. עם זאת, כלל לא ברור כי עדיין יש חזית אחידה לדבר. לפי השבוע האחרון נראה כי יש נפתחו סדקים רחבים למדי, בכל האמור לכל האמור למחויבות המשקיעים הפרטיים ביחס לאיגרות-החוב שקנו. לדוגמא, שר האוצר הגרמני, Wolfgang Schaeuble, אמר לפני מספר ימים כי על הסקטור העסקי האירופי לקחת חלק מנטל החובות של המדינות והגופים הנמצאים בקשיים. ייתכן ודברים אלו היו הראשונים לשבור טאבו באיחוד ופתחו תיבה שלא ברור מה יש בתוכה.
אליו הצטרפה גם נשיאת גרמניה, אנג’לה מרקל, אשר טענה על כי המשקיעים לקחת חלק בחילוצה של יוון. עם זאת, בכדי להרגיע, היא הוסיפה כי ברצונה לראות את השתתפות של המשקיעים הפרטיים על בסיס התנדבותי. לדעתה, על מהלך זה להתבצע במשותף עם הבנק המרכזי האירופי, תוך כדי חשיבה על מניעת זעזוע בשווקים.
האירים, אשר עלולים להיות הבאים בתור ליפול לבור עמוק, אחר יוון, לא מחכים ליום הדין וכבר פתחו בשבוע שחלף חזית מול האחוד האירופי. שר האוצר של ממשלת אירלנד, Michael Noonan, טען כי על המשקיעים באיגרות החוב של המוסדות Anglo Irish Bank, Irish Nationwide Building Society לקחת חלק אמיתי בסיכון, היינו לשאת בהפסד או בתספורת.
אם לא די בצרות שעל האיחוד האירופי להתמודד עם הטרגדיה היוונית, גם האירית שואגת. מעל לכל, נראה כי אירלנד מנסה לשפר את תנאי החילוץ שלה, או את תנאי המשחק, כאשר עיני העולם בכלל ושל האיחוד האירופי בפרט נשואות אל יוון וצרותיה. דברים אלו עשויים להתקבל בהקשבה, במיוחד שגם הגרמנים חושבים בצורה דומה. רק לפני כחודש, אמר הנגיד האירי כי אף בנק מסחרי לא זקוק להזרקה נוספת של הון. ייתכן והדבר כבר לא כך.
עם זאת, ברור לכל כי האירים לא מעוניינים "לשבור את הכלים". קול רציונאלי אחד הגיע מאירלנד השבוע כאשר סגן ראש הממשלה, Eamon Gilmore, אמר כי הממשל האירי לא יכול לפעול בצורה חד-צדדית בכדי להשיג את מטרותיו גם אם הן לחלוק את ההפסדים עם המשקיעים. גילמור, מתכוון לפתוח בדו-שיח עם ה-ECB בנושא.
נזכיר כי, עד עתה שלוש המדינות, אירלנד, יוון ופורטוגל קיבלו חבילת סיוע בהיקף של 273 מיליארד אירו (385 מיליארד דולר) אשר אמור היה לתמוך בהן ביעד, להפחית את הגירעון התקציבי והחוב הציבורי. חלק מסכום זה אף הופנה לחיזוק הבנקים האירים: Anglo Irish ו-Irish Nationwide.
בסיכום שבועי נרשמו רווחי הון קלים בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי, ירידה של 2 נ"ב בתשואה לפדיון באיגרת ל-2 ול-10 שנים, לכדי 0.375% ו-2.944%, בהתאמה.
בשוק האירופי, מחירה של האג"ח הגרמנית ל-10 שנים נותר ללא שינוי (תשואה לפדיון של 2.957%). התשואה לפדיון על האג"ח המקבילה הספרדית עלה ב-10 נ"ב לכדי 5.556%. התשואה לפדיון על האג"ח ל-10 שנים של פורטוגל עלה ב-45 נ"ב לכדי 10.312%. מנגד, איגרות החוב של יוון רשמה רווח הון תוך ירידה של 8 נ"ב לכדי 16.251%.