כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית של הכלכלן אמיר כהנוביץ’: היורו מתחזק היום בהמתנה להחלטת הריבית בגוש היורו (ראו הרחבה) ועל רקע האכזבה שלשום מנאומו של ברננקי (ראו הרחבה). החששות ליציבות ההתאוששות הכלכלית המשיכו להקשות בימים האחרונים על שוקי המניות ונאומו של ברננקי לא עזר (בלשון המעטה), משקיעים סביב העולם חוששים מחזרתו של משבר, אבל על מה? (ראו הרחבה). מי שבכל זאת הצליחו לטפס בשבועיים האחרונים, תתפלאו, היו מחירי הסחורות ובראשם הסוכר שעלו בניגוד לירידות בשוקי המניות (באמת? כן,תראו הרחבה). התשואות על האג"ח האמריקאי צוללות מטה ונסחרות הבוקר בטווח ל-10 שנים על 2.95%, גם כשאתמול סוכנות הדירוג פיץ’ הזהירה את ארה"ב שלא "תשחק באש" (ראו הרחבה).
ברננקי - לא ציפינו לשמוע ממנו את האמת
ביום שלישי נאם ברננקי בועידת קרן המטבע ואמר דברים שהמשקיעים לא אהבו לשמוע. שוקי המניות הגיבו בירידות. מה הוא כבר אמר? הוא אמר את האמת! האמת? לא ציפינו... ברננקי הסביר שקצב ההתאוששות תלוי בנכונות של משקי הבית לצרוך. אמת! להסברו מה שתמך בצריכה היו ירידת נטל החוב של משקי הבית ועליית אפקט העושר, אותו אפקט כשנגרם שמחירי הנכסים עולים (כדוגמת נדל"ן ומניות), אמת! אבל כעת שניהם יורדים, גם מחירי הנדל"ן וגם מחירי המניות. בנוסף, ברננקי הסביר שעליית מחירי המזון והאנרגיה, האבטלה הגבוהה והמשך מועקה מסוימת בתחום האשראי פוגעים גם הם במשקי הבית. אמת! אוקי, תעצרו אותו, הוא בלע איזה אפיפיור הבוקר, מתחיל להגיד לי רק אמת. רק אמת הייתה חסרה לנו עכשיו... מי בכלל ביקש ממנו להתחיל פתאום להגיד אמת? חוץ מזה הוא גם לא זרק שום סוכרייה ולא רמז על שום תוכנית חדשה.
חוב אמריקאי - למי כדאי להחזיר כסף קודם?
נניח שלוויתם כסף מההורים, מהחברים, מהבנק ומהשוק האפור. למי תחזירו קודם? לכאורה, ההורים והחברים הם הכי חשובים, אבל כנראה שאותם תשאירו לסוף, הרי איתם יהיה לכם הכי קל להסתדר. האם גם מדינות, כמו אנשים, יעדיפו להשאיר את תושביהן לסוף? הסוגיה הזאת עולה כיום לאור הלחץ והאיומים של כמה רפובליקאים שבמידה ולא יקוצץ התקציב הם יהיו נגד העלאת תקרת החוב הממשלתי. עם זאת הדמוקרטיים כבר חושבים שני צעדים קדימה ומאיימים שאם אלה לא יצביעו בעד העלאת תקרת החוב הם ישמרו על תקציב גבוה ויעדיפו פשוט לא להחזיר הלוואות, כלומר חדלות פירעון טכנית. דרך אגב, חברת דירוג האשראי פיץ’ כבר הזהירה אתמול כי גם במקרה של חדלות פירעון טכנית היא תשקול לשלול את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב – AAA. בתגובה הרפובליקאים חושבים שלושה צעדים קדימה וחושבים להעביר חוק שתמיד תהיה עדיפות להחזר חובות ורק אח"כ לשאר הוצאות התקציב. חלק כבר חושבים ארבעה צעדים קדימה ורוצים שגם אם הולכים עם הרעיון של השתמטות טכנית מחובות אז שיוציאו ממנה את הממשלות הזרות, כדי לא להסתבך עם ה"בנק", אחרים מוסיפים: אז בואו נוציא גם חיילים וזקנים. ברעיון הכללי אני בעד הרפובליקאים, אבל לא נראה לי שבכוח זה יעבוד:
התמריצים הפיסקליים "לא עובדים"
יש האומרים שכל פתרון שממשלה יוזמת לבעיה מסוימת יוצר לבסוף בעיה חמורה יותר. וושינגטון ניסתה לעודד את שוק העבודה האמריקאי עם תמריץ פיסקלי של כטריליון דולר. התמריץ כלל העברת מענקים והלוואות לעסקים יצרניים כדוגמת פיתוח אנרגיה מתחדשת, פרויקטים ממשלתיים והסכמים עם ארגוני עובדים. בפועל, מספר המועסקים בחודש מאי עלה בשיעור זניח של 54,000 והעיד כי התמריצים כנראה "לא עובדים". מה ההסבר? חלק מהטענות הן כי התמריצים גרמו להוזלה של הון בזמן שעלות כוח האדם לא השתנתה, מה שדווקא פגע בעובדים שהפכו להרבה פחות משתלמים מעוד מכונה. טענה נוספת היא כי הממשלה תפסה במקרים האלה את תפקיד הבנקים, ולמעשה ייתרה אותם ופגעה בהם. הביקורתיים ביותר אף טוענים שהדבר היחיד שהתמריצים כן הצליחו לעשות הוא להגדיל את החוב בעוד טריליון דולר. גם משהו...
האמריקאים אוהבים שופינג – אבל לא בכסף שלהם
ביום שלישי פורסם בארה"ב נתון סך האשראי הצרכני שלקחו האמריקאים בחודש אפריל, שעלה ב-6.2 מיליארד דולר, גבוה מהערכות לעלייה של 5 מיליארד דולר. זה מסתדר עם נתון המכירות הקמעונאיות של חודש אפריל שעלה חודש עשירי ברציפות, ב-0.5%, והביאו את המכירות לשיא חדש. אין ספק, האמריקאים מתים על צריכה, אבל מעדיפים שהיא לא תהיה על חשבון הכסף שלהם. אלא שכעת, לאחר כאמור 10 חודשים ברציפות של התרחבות הקניות, הערכות הן כי החגיגה נרגעת ושבנתון המכירות הקמעונאיות שיפורסם בשבוע הבא, לגבי חודש מאי, כבר נראה ירידה של 0.2%. הערכות הללו מגיעות על רקע פרסום סקרי אמון צרכנים שהציגו ירידה משמעותית בחודש מאי.
האם השוק יכול ליפול ב-22% ביום אחד?
שמעו זה כבר קרה. ביום שני ה-19 באוקטובר 1987 נפלו השווקים בעולם בפתאומיות ומדד הדאו ג’ונס מחק תוך שעות 22% מערכו. אומנם בתקופה שקדמה לכך היו מחירי המניות מוגזמים אך עד היום לא התבהרה באמת הסיבה לנפילה הגדולה. יש המעריכים שיד הגורל האקראי הצמידה מספר רב של פקודות מכירה זו לזו, ירידות שהחריפו כאשר תוכנות מסחר הביאו למכירה אוטומטית. אבל לאחר מכן השווקים לא תיקנו בחזרה למעלה, מה שכאמור השאיר את יום שני השחור לאחד מסימני השאלה הגדולים של ההיסטוריה הכלכלית. אם שנת 2008 היא המקבילה של 1929, בשתיהן משבר נדל"ן שהתפשט למשבר פיננסי, האם 2011 תהיה המקבילה של 1987? על בסיס מה? על בסיס זה שבשתיהן ירידות משמעותיות בלי הסבר ברור. מדד ה-S&P500 כבר יורד תכף 6 שבועות ברציפות וקרוב להשלים את רצף הירידות הארוך ביותר מאז 1933. היו אומנם כמה נתוני מקרו מאכזבים אבל בחייאת. הסביבה הכלכלית היא של צמיחה מהירה, רווחי החברות גבוהים ויציבים, סביבת הריבית נמוכה ולמרות עליית מחירי הסחורות האינפלציה לגמרי בשליטה.
מט"ח – מבחינת גרמניה יעד זה דבר שעומדים בו
היום תתקבל החלטת ריבית בגוש היורו, וזו צפויה להישאר על 1.25%. עם זאת, קיימות הערכות שנגיד הבנק, טרישה, יאותת על כך שיעלה את הריבית בחודש הבא וזאת למרות אי הוודאות המתגברת בכלכלה העולמית ובגוש היורו בפרט. הערכות אלה מושכות הבוקר את היורו להתחזקות. בשונה מרוב העולם, שם הבנקים המרכזיים סלחניים מעט עם האינפלציה, באירופה גרמניה היא זאת שלא נותנת לזה לקרות. מבחינתה יעד אינפלציה זה יעד שגם עומדים בו (מוזר #$#&) ואם האינפלציה מתחממת אז כן, מעלים ריבית, גם אם יוון ניטלת על הרגל שלה ובוכה שהיא לא רוצה. ולאינפלציה אכן יש עוד פוטנציאל כשמחירי הסחורות ממשיכים לעלות:
הסחורות עולות ומחזקות מעמדן כאפיק עצמאי
בשבועיים האחרונים ירד מדד ת"א 100 ב-4.1% ומדד ה-S&P500 ב-2.9% ועדיין הצליח מדד מחירי הסחורות, ה-CRB , לטפס ב-3.4% נוספים. בתוך מדד הסחורות אומנם טיפס מחיר הנפט על רקע ההודעה של קרטל הנפט, אופ"ק, שלא להגדיל את תפוקת הנפט, אך גם בלי הנפט, 15 מבין 18 הסחורות המובילות רשמו בתקופה הזאת עליות. ההשקעה בסחורות מוכיחה שוב שסחורות הן לא סתם "מניות על מנוף" וגם לא רק תמונת מראה של דולר, אלא אפיק השקעה נפרד שיכול להיות מעולה בפיזור והקטנת סיכון. הסחורות נהנות מעליונותן על חובות המדינות ועל סכנות המטבעות, מהביקושים הגוברים בעולם המתפתח ויודעים לעשות דברים ששאר אפיקי ההשקעה לא - לשמור על ערכן הריאלי.
היום במקרו
מלבד החלטת הריבית בגוש היורו יפורסמו היום בין השאר נתוני המאזן המסחרי של ארה"ב, שצפויים להצביע על עליה בגרעון המסחרי לשיא של 10 חודשים, למרות הערכות לירידה ביבוא הרכבים בעקבות הצונאמי ביפן, וזאת בגלל התייקרות הנפט שהביאה כנראה להתייקרות היבוא. עוד יפורסמו היום מדד המלאים הסיטונאים שצפוי להצביע על עלייה של 1% ונתונים שבועיים על מספר הפונים ללשכות תעסוקה.