כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית של אמיר כהנוביץ’: הירידות בימים האחרונים לא הגיעו בגלל יוון, או אירופה בכלל. ולהיפך, דווקא יוון תמכה בבורסות (ראו הרחבה), הירידות גם לא נבעו מהמשך ירידת מחירי הדירות בארה"ב, שהיו צפויות, אלא הגיעו בעיקר מנתוני שוק העבודה והתעשייה המאכזבים בארה"ב (ראו הרחבות). שוק המט"ח בולט גם הוא לאחרונה כשהמשקיעים קופצים בין הדולר ליורו ולא מנסים להבין מאיפה ייפול המיליון אלא איזה מליון ייפול, הדולר או היורו. אנחנו מתחילים – רק אל תפילו את המיליון! :
מורידים תחזיות לדולר
מתחילת חודש מאי ועד היום השקל הוא אחד משלושת המטבעות המתחזקים בעולם ולכן אתם מתקשים לראות את הזינוק שהיה באותה תקופה גם לדולר האמריקאי. למעשה, החודש שחלף היה הטוב ביותר לדולר מאז נובמבר 2010, על רקע התרחבות החשש למשבר באירופה שדחפה משקיעים אל מעבר לים. התחזקות הדולר באה למרות דחייה משמעותית בצפי להעלאות ריבית בארה"ב (לא לפני אוק’ 2012) ומנגד סיכוי גבוה להכרזה השבוע על העלאת ריבית נוספת באירופה. יש הטוענים שחלק מההתחזקות של הדולר נובעת גם מהרבה אסטרטגיות carry trade שנפתחו (לקיחת הלוואה בדולר בריבית נמוכה והשקעתה במטבעות אחרים עם ריבית גבוהה). עפ"י סקר של בלומברג בין אנליסטים המנתחים את שערי החליפין עולה כי אם בסקר לפני חודש צפו בממוצע התחזקות של הדולר ב-2% עד לסוף השנה התחזיות כיום צופות אי שינוי.
החוזים העתידיים על השקל (הנגזרים מהפרשי ריביות) מצביעים כי בדצמבר השנה יעמוד שער החליפין שקל דולר על 3.40 משער של 3.37 הבוקר.
תיקון יבוא – אבל מעלה
הכלב אכל לי את הצמיחה- הנתונים המאכזבים במחצית הראשונה של השנה היו יתכן קורבן לרצף צירופי מקרים נדיר. לכל נתון מאכזב יש הסבר שעשוי להרגיע, למשל, לנתון התוצר המאכזב בארה"ב ברבע הראשון (1.8%) יש הסבר על ירידה חדה פעמית בהוצאות הממשלתיות (5.1%-), שתתקן ברבעונים הבאים. לאכזבה מנתוני התעשייה יש הסברים של פגיעה זמנית בשרשרת האספקה בשל האסון ביפן, זינוק מחיר הנפט בבת אחת ל-113 דולר (שבינתיים יורד, ראו הרחבה) והעובדה כי אחד מתת הסעיפים העיקריים שמשכו לירידה בנתון היו ירידה במלאים, שמושפע יותר מסנטימנט מאשר מפעילות כלכלית בפועל. כשהתעשייה נעצרת, גם אם באופן זמני, אתם לא באמת מצפים שמישהו יגייס באותו חודש עובדים חדשים, מה שמסביר לכם את הנתונים הבעייתיים בשוק העבודה. אתם גם לא מצפים שהתעשייה ושוק העבודה יעצרו ושהמניות לא יגיבו גם הן בירידות, לפחות בשביל החשש שבאמת מתחיל משהו מתמשך. ואם גם המניות מגיבות בירידות אתם לא מצפים שאמון הצרכנים יישאר גבוה, נכון? והרי לכם מעגל קסמים של נתונים מאכזבים ורצף אירועים מצער. אם באמת זה הסיפור אז לא רק שבמחצית השנייה של השנה הנתונים יחזרו להיות רגילים ולא רק שבנוסף הם גם יפצו על הנתונים המאכזבים של המחצית הראשונה. אלא יותר מכך, הבנק המרכזי בארה"ב ואולי אפילו הממשלות ילחצו מהם ויכריזו על תוכניות עידוד חדות כמו הרחבה מוניטרית חדשה (QE3) וידחו את העלאות הריבית מה שבכלל יתמוך בכלכלה ובשווקים. האמת שההסברים שנותנים בדיעבד הכלכלנים לנתונים החלשים הם גם כאלה שיכלו לתת קודם הפרסומים ולכן מזלם שהשכר לא תלוי בהן.
מלחמה במפרץ – הנפט שוב על הכוונת
ירידת המהומות בעולם הערבי מסדר היום הכלכלי בליווי התייצבות מחירי הנפט בסביבת ה-100$ לחבית, הסתירה את העימות המתמשך האחרון בין איראן לסעודיה בנוגע לתפוקת הנפט. המהומות בבחריין מהווים זירת התגוששות בין טהראן לריאד ומעורבות הממשלות מתגברת בנסיכות הנפט הקטנה ואם יחמירו עלולים לגרום לעליית מחירים חריפה הרבה יותר מאירועי פברואר- מרץ בלוב (שלא הסתיימו וכבר לא מעניינים). מצד שני ביום רביעי הקרוב מדינות אופ"ק נפגשות בוינה לסכם את קצב הפקת הנפט שיפיקו החברות (שליש מהתפוקה העולמית) וברקע הפגישה עימות בין סעודיה שרוצה להגביר את תפוקת הקרטל (לפחות לפי הצהרותיה שמכוונות לארה"ב) לאיראן שלא רואה סיבה לשנות את הקצב הנוכחי. פשרה הגיונית תהיה השארת המצב הקיים והמשך הדשדוש של הנפט ברמת ה-100$ עד לשיפור בכלכלת ארה"ב, אלא שהבוקר גוברות הערכות שכוחה של סעודיה יגבר ומחיר הנפט יורד.
יוון: "למה תמיד מאשימים אותי"
כבר שנה כשכל פעם שיש ירידות מאשימים אוטומטית את יוון "מה עשית הפעם?!" אלא שיוון, בצדק, אומרת: "אבל זו לא אני". לפני כשבוע אומנם הפחית סוכנות הדירוג מודי’ס את דירוג האשראי של יוון והכניסה אותה להיכל הבושה ולאחרונה אף מתרבים הקולות הקוראים לה לצאת מהאיחוד האירופאי ולפטור אותם ממנה, אלא שבסוף השבוע שעבר אישרו מדינות האיחוד העברת חילוץ נוסף ליוון, מה שהעלה משמעותית את הסיכוי שזו תוכל להיפגש, לעת עתה, עם התחייבויותיה הקרובות וגם העלה את האמון שהאיחוד האירופאי לא מתכוון לנטוש אותה. התשואה שדורשים משקיעים על השקעה באג"ח יווני צנחה מ-25.5% ב-23 במאי ל-21.6% היום. כלומר, מי שקנה אותה עשה בתקופה הזאת 6.7%.
הארכת שעון קיץ – עוד 5% לצמיחה?
המקור לסיבות להנהגת שעון קיץ היו בעיקר כלכליות, בעיקר בשל הרצון לחסוך באנרגיה והגברת פריון העבודה, אך אלה אומצו בעולם החל מתחילת המאה הקודמת. האם כיום שעון קיץ גם יועיל לכלכלה, האם אפשר להתחיל לעלות את תחזיות הצמיחה? כנראה שלא. שעות העבודה, המסחר והבילוי השתנו מאז בעולם, העובדים עברו ברובם מהשדות למשרדים והשימוש הנרחב בחשמל הפך דומה יחסית ביום ובלילה, מה שמפחית משמעותית את יעילותו של שעון הקיץ. בנוסף, תאורה אינה האחראית לעיקר צריכת החשמל, כפי שהיה לפני כמעט 100 שנה. פן אחר שמייחסים להשפעה הכלכלית של שעון קיץ הוא עידוד הצריכה. ישנם המעריכים כי אור יום מעודד קניות- 15% בצריכה הפרטית. אלא שבאמת לא קיימים מספיק מחקרים כלכליים עדכניים שבדקו את ההשפעה בפועל של שעון קיץ בעת הנוכחית, או שלא מצאו ממצאים חד משמעיים. קיים אפילו מחקר שנערך במערב אוסטרליה, בעת הנהגת שעון הקיץ שם בין השנים 2006 - 2007, שטען דווקא לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה. מחקר של לשכת המסחר העלה כי הארכת שעון הקיץ בחודש נוסף תתרום למשק עוד 10 מיליון שקלים. 10 מיליון שקל? זה אפילו לא מכסה את המשכורות של חברי הועדה לבחינת שעון הקיץ!