כלל פיננסים: התשואות על האג”ח האמריקאי יתקשו לטפס מעל 4%

 כלל פיננסים בסקירה עולמית: שוקי המניות באירופה וארה"ב סיימו את יום שישי בעליות ות"א מצטרפת אליהם היום. זאת למרות דאגות המשקיעים מהחמרת משבר החוב ביוון ואיטליה, מפלתה של המפלגה הסוציאליסטית בספרד ונתונים מאכזבים של מכירות בתים בתהליך בארה"ב (ירידה חודשית של 11.6%). ברקע התעודדו המשקיעים מפגישת ראשי מדינות ה-G8 שהסבירו שההתאוששות הכלכלית צוברת תאוצה ותתמוך בקיצוצים נוספים של ממשלות באירופה. הצבע שחזר ללחיי המשקיעים דחף אותם לחזור לנכסי סיכון והם יצאו מאגרות החוב הבטוחות של ארה"ב ומהדולר. השקעה בדולר מרגישה כעת קצת כמו כיסאות מוסיקליים- מעבירים דולר מאחד לשני וכשהמוסיקה תפסק מי שיתקע עם דולר יפסיד. עוד פורסמו בסופ"ש נתונים על הכנסות והוצאות משקי הבית בארה"ב, שיצאו דומים יחסית לציפיות המוקדמות ומדד אמון צרכנים טוב מהצפוי של אונ’ מישיגן (74.3 נק’).

התשואות על האג"ח האמריקאי יתקשו לטפס מעל 4%

התשואות על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים עומדות היום על 3.07%, כשבאוקטובר 2010 היו בשפל זמני של 2.39% לעומת שיא זמני של 3.94% באפריל 2010. סיפור התשואות של אג"ח אמריקאי זה לא אם יחזירו את הכסף (יחזירו) או אם לא יהיו קונים (יהיו) אלא רק מה תהיה מדיניות ריבית של הבנק המרכזי, הפד. כל עוד הריבית תהיה אפס לתשואה ל-10 שנים יהיה מאד קשה לתשואות של ה-10 לעלות מעל ל-4%. כיום (נתוני אפריל) כשאינפלציית הליבה בארה"ב עומדת על 1.3% הלחצים להעלאת ריבית נמוכים מאד. אבל האם הפד עושה טעות שהוא מסתכל על אינפלציית העבר?:

לנהוג תוך התבוננות במראה האחורית יכול להיות הדבר נכון

הרבה ביקורת מועברת על בנקים מרכזיים בעולם על כך שדרך ניהול המדיניות המוניטרית שלהם דומה לנהיגה תוך התבוננות מתמדת במראה האחורית, כלומר מסתכלים רק על העבר. אלא שההקבלה הזאת שוכחת להוסיף שהשמשה הקדמית מוסתרת לחלוטין. יש לא מעט הגיון בניהול מדיניות מוניטרית כמדיניות של תגובה לעבר, במיוחד כאשר אינפלציה או דפלציה הן תופעות כלכליות שמעצימות את עצמן ומתקדמות במגמה.

למה הספרדים כבר לא רוצים להיות סוציאליסטים

משבר, עוני מתרחב, קריסה של מחירי הנדל"ן ושיעורי האבטלה מזנקים ליותר מ-20% ומשום מה הספרדים במקום לרצות מפלגה סוציאליסטית, כזאת שבמצע שלה הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, העלאת שכר המינימום, תמיכה בעניים, סבסוד מוצרי מזון ועוד הביאו בבחירות למפלה הגדולה ביותר שחוותה המפלגה הסוציאליסטיית בספרד ב-30 שנה האחרונות. מה קרה שהעניים מאסו במפלגה הסוציאליסטית? האם המפלגה היא סתם קורבן בגלל שהמשבר התרחש במשמרת שלה? לא בטוח בכלל, סקרי דעת קהל מראים שגם הסינים והברזילאים למשל מאסו בסוציאליזם, כשנוכחו שדווקא המעבר לקפיטליזם, לכאורה מקור החמדנות, הוא שהצליח להוציא מיליונים מהם מעוני. האם הסוציאליזם הוא פרדוקס. האם רק נראה שהוא עוזר לחלשים ובסוף הוא הכי פוגע בהם? רבים חושבים שכן.

האם חוסר גשם יכול להביא למיתון?

התיאוריות הכלכליות העתיקות, עוד מימיי יוסף במצרים היו שמחזורים כלכליים נובעים מגורמי טבע ובעיקר מכמויות הגשמים (זוכרים שבע שנים טובות ושבע שנים רעות). בשנים גשומות מחירי המזון היו יורדים ותומכים בכלכלה.

האם גם כיום משפיע מזג האוויר על המחזורים הכלכליים? מאד יכול להיות שכן! מחירי מזון גבוהים מסיטים יותר משאבים ליצור מזון, מזון משמש כיום מוצר תחליפי לאנרגיה (דוגמת תירס וסוכר), מה שדוחף להמשך התייקרות של הנפט. האינפלציה שיוצרת התייקרות מחירי הסחורות גוררת העלאות ריבית שמקשות על הפעילות הכלכלית. בנוסף, אי אפשר להתעלם מחוסר היציבות השלטונית שנגרמת כשההמון מתמרד בשל החוסר במזון, התמרדות שפוגעת גם היא בכלכלה. כיום אירופה נמצאת בהגדרה במצב של בצורת, לפי האו"ם. מחירי המזון מטפסים והגרדיאן הבריטי ציין שמחירם הממוצע של דגנים למשל זינק באפריל ב-71% לשיא חדש, הגבוה פי 3 מאשר לפני עשור. האו"ם מודאג מעליית המחירים והזהיר בסוף השבוע כי אם לא ירדו גשמים כבדים ברחבי אירופה מחירי המזון יזנקו לשיאים חדשים.

דבר אחד נראה יותר בטוח, אם עליית מחירי המזון יגרמו לעליית מחירי הנפט, הסיכוי למשבר יזנק פלאים: מחקר מעניין של פרופ’ ג’יימס המילטון מאונ’ קליפורניה, שפורסם לפני כ- 4 חודשים זינוק במחיר הנפט הצליח לצפות עשרה מבין אחד עשר המשברים האחרונים שעברה כלכלת ארה"ב.

מקרו ישראל

נתוני למ"ס ממשיכים להצביע על פעילות כלכלית חזקה במשק: רכישות בכרטיסי אשראי בפברואר-אפריל (נתוני מגמה) טיפסו ב-8.7%, הייצור התעשייתי עלה ב8.8%, מתוך כך 21.4% עלייה ביצוא התעשייתי ו3.7% בפדיון בשוק המקומי. המשך עלייה נרשמה גם במשרות השכיר בתעשייה (1.9%) ובשעות העבודה -2.3%. המשך הנתונים החיוביים תומכים בהמשך מגמת העלאות ריבית בנק ישראל.

ישראל זוכה ליחס סלחני מסוכנויות הדירוג?

חברת הדירוג פיץ’ עדכנה בשבוע שעבר את תחזית הדירוג של ישראל והותירה אותו על A עם אופק יציב. "רק A? מה זה הדבר הזה?" אולי זאת הצעה התחלתית של פיץ’ ועכשיו זה תורנו לתת ההצעה נגדית? אם הבקשה שלנו לא תעבוד "בטוב" אפשר לשלוח אליהם את אלפרון או את אברג’יל כדי ל"הסביר" להם עד כמה הדירוג הזה חשוב לנו (קריצה). לפחות מגיע לנו A עם אופק חיובי! רק להודיע לאלפרונים שיש לפיץ’ המון בקבוקים ריקים וה"בעיה" נפתרה.

וברצינות, למרות שנדמה (בעיקר לנו) כי המצב של ישראל הוא מעולה ושאין סיכוי שבעולם שממשלת ישראל לא תשלם את האג"ח ושזה קורה רק במדינות אירופאיות או אמריקאיות שלא מחזירים אג"ח, עדיין נדמה לנו שהסיבה שלא קיבלנו AAA זה רק בגלל שאנחנו אולי, יכול להיות, סיכוי קטנטן שהתמקמנו פה גיאוגראפית במקום טיפ-טיפה בעייתי. אלא שבהשוואה לשאר המדינות בדירוג דומה לשלנו (בטווח שבין A- ל A+) כדוגמת אסטוניה, צ’כיה, פולין, סלובקיה, סין, דרום קוריאה, טייוואן ומלטה, יחס החוב שלנו הוא מהגבוהים ביותר, אנחנו אולי מופלים לטובה? לא בדיוק, למזלנו בפרמטרים כלכליים אחרים מצבנו טוב יותר. כגון שוק העבודה, רמת התוצר לנפש, ורמת ההשכלה ובנוסף תגליות הגז, לפי פיץ’, מוסיפות לנו גם כמה נקודות חיוביות. פיץ’ לא מסונוורת מישראל ומודיעה כי עלינו להמשיך במתווה של הפחתת החוב. אבל מה המשקל של הסיכון הביטחוני על הכלכלה שלנו? (עוד בלי להתייחס למשקל של כובד הוצאות הביטחון):

כמה כסף שווה רגיעה ביטחונית

בבנק ישראל הציגו לאחרונה אומדנים להשפעה של המצב המדיני על הכלכלה: לפי המחקר לאחר השיא של האינתיפאדה השנייה הרגיעה הביטחונית לבדה הגדילה את הצמיחה ב-2.4% לשנה. כעת מעריך בנק ישראל להסכם שלום שיפיג את האי ודאות הביטחונית בישראל רק התועלת הכלכלית לבדה תשתווה לתוספת של בין 0.25% ל-0.75% לצמיחה השנתית. כל זאת כשברקע ההוצאה הביטחונית של ישראל ירדה לשפל של 5.5% מתמ"ג (עדיין מהגבוהים בעולם).

מחר יום הזיכרון בארה"ב לא יתקיים מסחר ולא יפורסמו נתוני מאקרו, אין מבוגר אחראי, כל שוק מניות לחייו!