רונן מנחם מבנק מזרחי-טפחות: התוצר בארצות הברית עולה לאט מדי ומאכזב את האנליסטים (והמשקיעים). ההתאוששות בכלכלה האמריקאית איטית, ואם לשפוט לפי הרכב הצמיחה, לא בטוח כי תואץ בקרוב.
מסתבר שההאטה (בהשוואה לרביע הקודם) באה בגלל גידול חד בייבוא, שנגרם בשל התייקרות הנפט ומוצריו. גידול זה מוציא את העוקץ מההשפעות החיוביות שהיו (לפחות עד לאחרונה) לפיחות בדולר על הייצוא.
בשל ההתייקרויות, ההכנסה האישית הפנויה נשחקה והביקושים המקומיים הגיבו בהתאם: הייתה האטה בצריכה הפרטית וכן בהשקעה העסקית. לפי נתוני ההזמנות ממפעלים בארצות הברית, לא מסתמנת התאוששות קרובה בהשקעות הללו.
בד בבד ירדה הצריכה הציבורית בקצב מהיר יותר וגם כאן אין לצפות לתפנית חיובית – הרי הממשלה צריכה בדחיפות להקטין את חובותיה וגירעונותיה.
בתנאים אלה, ניתן לומר שההתאוששות בכלכלת ארה"ב נמשכת, אך היא עדיין שברירית ומהוססת ולא תספיק להבראת שוק העבודה. אנו חוששים כי השיפור המיוחל באבטלה לא יקרה בקרוב וגם התעסוקה לא תמהר לגדול. יותר מכך: שוק העבודה, כהרגלו, יגיב לאט ובפיגור, גם כשהמשק האמריקאי יצמח מהר יותר. נתוני הבקשות החדשות לדמי אבטלה, הרחוקים "מלאיים" על רף ה-400,000, משקפים זאת היטב.
מנגד, לא מסתמנים לחצי מחירים. פער התוצר בארה"ב גבוה (הכוונה להפרש בין התוצר הפוטנציאלי לתוצר בפועל) והוצאות רבות מופנות לייבוא (גם אם באופן מאולץ, בשל התייקרותו). לכן, גם כשהביקושים המקומיים יתאוששו (נניח בעקבות הירידה במחיר הסחורות ברביע השני), קצב האינפלציה לא ימהר לעלות. כך יוכל הפד לשמור על ריבית נמוכה עד שישתכנע שהצמיחה במדינה מבוססת מספיק.
במאמר מוסגר, אלו הן חדשות לא רעות לשוק האג"ח האמריקאיות, שעשויות ליהנות גם מהמשך הריבית הנמוכה וגם מהיותן נכס חוף מבטחים מסורתי, שסוחרים נוהגים להצטייד בו, במיוחד אם הם חוששים שהאטה בארה"ב תחלחל לשאר העולם. בנוסף, מגבלת החוב בארה"ב עשויה להקטין את היצען (ניתן יהיה להנפיק פחות אג"ח) וגם דבר זה ישחק לטובתן.
עם זאת, רצוי לזכור כי הן נמצאות כעת לאחר מהלך עליות וכי תוכנית QE2, שנתנה להן תמיכה בצורת רכישות על ידי הפד, מסתיימת בחודש הבא. הפד אומנם יקנה אג"ח כנגד אג"ח שתגענה לפדיון, אך כנראה לא ירכוש חוב חדש (QE3).