כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: שוקי המניות ברוב העולם (לא כולל ת"א) חוזרים לעלות הבוקר, לאחר ימים מתוחים של הפחתת דירוג חדה ליוון (ראו הרחבה), אזהרת דירוג לאיטליה ומפלה למפלגה הסוציאליסטית בבחירות בספרד. שוקי המניות עולים על רקע עלייה במחירי הסחורות (ראו הרחבה) ולמרות חששות להפחתות דירוג לבנקים בבריטניה (ראו הרחבה). השקל מצידו מתחזק מול כמעט כל המטבעות המובילים בעולם, על רקע העלאתה אמש של ריבית בנק ישראל (ראו הרחבה) ושוק המניות של ת"א לוקח צעד נוסף לאחור. כשאין פרסומי מקרו משמעותיים ואין פרסומי דו"חות חברות בארה"ב אז הסחורות ואירופה צפויים להמשיך לקבוע את סדר היום. התשואה על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים מטפסת מעט ל-3.14% ובארץ השחרים הארוכים סובלים בנוסף גם מהעלאת הריבית (שחר לפדיון בינואר 2020 נסחר ב-5.16%).

 

השקל מתחזק אבל ליצואנים יש רוח גבית מהעולם

על רקע העלאת ריבית בנק ישראל אמש ברבע אחוז (ל-3.25%) מתחזק הבוקר השקל מול 16 מבין 17 המטבעות המובילים בעולם (רק הדולר הניו-זילנדי מתחזק מולו) ומול הדולר האמריקאי מתחזק השקל ב-0.8%. הבוקר אמר סטנלי פישר כי הוא מעדיף "שקל חזק עם כלכלה חזקה, בעיקר כאשר לא נראה כי הייסוף אכן פוגע בייצוא". והנתונים מראים שפישר צודק: אתמול פרסמה הלשכה למדיניות כלכלית בהולנד נתונים כי הסחר העולמי גדל בחודש מרס בפעם השביעית ברציפות, ולא רק שזה תיקן את הירידה שרשם בשנת 2009 (של 20%) אלא אף הספיק לטפס מאז לשיא הגבוה ב-3.4% מעל לשיא הקודם טרום המשבר. נתונים אלה מצביעים כי ליצואנים יש רוח גבית חזקה מאד מכיוון הכלכלה העולמית והם לא נשענים על רק שע"ח חלש. עם זאת, כנראה שבנתונים הבאים שיפורסמו נראה ירידה מסוימת בסחר העולמי בשל האסון ביפן. התחזקות השקל הייתה צפויה לאחר שהתוודע דבר העלאת הריבית, אך היא בהחלט לא משמעותית ברמה כזאת שתקשה על בנק ישראל לנקוט בהעלאות ריבית נוספות בהמשך.

 

הסדר חוב ליוון יהיה "סיפור אימה"

בהמשך להפחתת הדירוג ליוון (עליה כתבנו אתמול) אמר הבוקר יו"ר הבנק המרכזי באירופה, כריסטיאן נוייר, כי הסדר חוב ליוון זה משהו שהבנק המרכזי האירופאי לא יכול לקבל, לדבריו: זה יהיה "סיפור אימה". כיריסטיאן צודק, המהות של הגוש המוניטרי תהיה מעט חסרת בסיס אם מדינות ייפלו ממנה. האיחוד לא יכול לתת ליוון להשתחרר ממנו, גם אם זו תלך להביא אישור קב"ן או ממי שהיא רוצה (ואלוהים יודע שמגיע לה אישור כזה). יוון תצליח לצאת מהגוש רק על אלונקה. לנו (ישראל) המצב דווקא טוב, ככה האירופאים הם אלה שאוכלים את מה שיוון בישלה. אם הסדר חוב של יוון יהיה אכן סיפור אימה, אז מה יקרה אם ארה"ב תגיע למצב של הסדר חוב? זאת באמת שאלה מיותרת, כי זה פשוט לא יקרה. ולמה: למרות החוב הגבוה, נטל החוב של ארה"ב על התקציב עומד על כ-6%, רמה שמתאימה לדירוג של AAA. בנוסף ארה"ב היא בעלת טבע עצמאי, סביבת ריבית אפסית ותוכנית רב שנתית להקטנת הגרעון. אם תרחיש כזה אכן יקרה באיזה עולם מקביל אז זה אומר שהמצב הוא של אסון כלכלי הגדול מאז ומעולם, לא ניתן לשלול שיביא למלחמת עולם שלישית, רעב המוני, התמוטטות של המערכת הפיננסית העולמית, סוף הסיוע הביטחוני, מכת אבטלה, נפילת מחירי סחורות, אפוקליפסה. כל אחד לחייו. האג"ח זה הדבר האחרון שיעניין אותנו אז. ושוב לעולמנו: כבר כיום יש בעיה כאשר בנקים אירופאים שרוצים ללוות מהבנק המרכזי (ECB) צריכים לתת בטחונות, האג"ח היווני הוא בטחון כמו שחאלד משעל הוא פעיל שלום:

 

מצב הבנקים מתדרדר?

חברת הדירוג מודיס’ הודיעה הבוקר כי היא שמה 14 בנקים בריטיים תחת מעקב לבחינת הפחתת דירוג. עם זאת, סקטור הפיננסים העולמי נראה יציב ביותר כשהבנקים ממשיכים להרגיש נוח להלוות אחד לשני בלי שום בעיה. מרווח הריביות בין הריבית הבין-בנקאית (לייבור ל-3 חודשים) לבין ריבית על אג"ח ממשלתית אמריקאית ל-3 חודשים, המייצג את מצב נזילות הבנקים, עומד על 0.2%. זהו מרווח נמוך מאד שמאותת על תחושת ביטחון של הבנקים לגבי המתחרים שלהם. אנחנו נותנים משקל יותר גדול למרווח הריביות מאשר לחששות של מודיס’. ומי שרוצה לדעת למה יכול לשלוח לי מייל.

 

סין - ההאטה הגלובאלית שוב על השולחן

גולדמן מצטרפים היום לבנקי השקעות אחרים שהורידו את תחזית הצמיחה לסין ל-2011, והפחיתו אותה מ-10% ל-9.4%. הפחתות התחזיות מגיעות בשל האינפלציה המתחזקת בסין שגוררת העלאות ריבית שצפויות לקרר את הפעילות הכלכלית בסין. אתמול פרסם HSBC את מדד מנהלי הרכש בתעשייה לסין ממנו עלה כי קצב ההתרחבות ממשיך להתמתן וירד מ-51.8 נק’ ל-51.1 נק’, כאשר ערך מתחת ל-50 כבר מעיד על התכווצות. בשבוע הבא יתפרסם הנתון הממשלתי הרשמי אך לא מעט משקיעים דווקא מעדיפים את הסקר של HSBC. כמו כן קיים קשר מאד ברור בין הצמיחה של מדינות מתפתחות למחירי הסחורות, מכאן שהאטה שכזאת באה ועשויה להמשיך לבוא לידי ביטוי גם באפיק הזה. אלא שיש בנקי השקעות שעדיין אופטימיים:

 

חוזרת האופטימיות לגבי הסחורות

מחירי הסחורות עולים הבוקר כשברקע המלצה של גולדמן זקס ללקוחותיו לחזור ולהשקיע בסחורות, זאת לאחר שרק לפני חודש המליץ למכור נפט ונחושת. היום כאמור ממליץ גולדמן לחזור לקנות נפט ונחושת ומוסיף להמלצה גם רכישה של אבץ. עכשיו נניח שמישהו מקשיב להמלצה, חוזר הביתה ואומר לאשתו: "קניתי לנו 4 טון אבץ". איך היא אמורה להגיב? מה יעשו עם 4 טון אבץ במידה ולא יהיה לו ביקוש בעתיד? ישימו בחדר של הילדה, יחלקו לשכנים, ירצפו בזה את הבית? כיום אבץ משמש בעיקר לגלוון מתכות, ליצירת סגסוגות וליציקה בתעשיית הרכב. גם בית ההשקעות מורגן סטנלי חיובי מאד על סחורות וצופה שמחיר חבית נפט יגיע השנה ל-120 דולר (לעומת 98 דולר היום). עוד ברקע לעליית מחיר הנפט הן הצפות לאורך נהר המיסיסיפי שפגעו בתנועת מיכליות הנפט לאורך הנהר וכך פגעו באספקת הנפט.

 

"תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו" – (ארכימדס אחרי שגילה את "חוק המנוף")

חוק המנוף שנתגלה ע"י ארכימדס בשנת 260 לפנה"ס משמש היום מספר הולך וגודל של חברות ספקולטיביות שממנפות את עצמן ע"י הנפקות אג"ח ורכישה של חברות אחרות במקום להתרחב מתוך עצמן. רק בשבוע שעבר הנפיקו חברות בסיכון אג"ח ב-4.7 מיליארד דולר לצורך השתלטות על חברות אחרות, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2010 (נתונים ג’י-פי מורגן). הערכות הן שכבר כיום מחזיקות חברות פרטיות הון שמיועד לרכישת חברות בעתיד בסכום של בין 56 ל-130 מיליארד דולר. מבחינת משקיעים רבים זהו איתות לאמון הרב של החברות במצב הכלכלה ובעתידה החיובי בטווח הנראה לעין.

 

מקרו היום

היום יפורסמו בארה"ב נתוני מכירות הבתים החדשים, אבל כשלא בונים בתים חדשים אז מה בדיוק אתם מצפים שימכרו? הערכות המוקדמות הן למכירות בקצב של 300 אלף בתים בשנה שזה אומר 25 אלף בתים בחודש, שזה אומר שבחדרה מוכרים יותר (אולי הגזמתי). אבל בכל מקרה מדובר במספרים נמוכים מאד. כמו כן יפורסם היום נתון מנהלי הרכש לאזור ריצ’מונד שצפוי להצביע על התמתנות קלה. בישראל יפורסם היום המדד המשולב לחודש אפריל, שאמור לאותת על קצב ההתרחבות של המשק. בפועל הוא התחיל לזייף מאד בזמן האחרון ובמיוחד כשפספס בצורה בולטת את הצמיחה המהירה של התמ"ג ברבעון הרביעי של 2010.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש